# יז.

> מקור: https://rabenu.app/books/simchat-hanefesh/871/17/

עקר שרש השמחה הוא בלב, בחינת "נתתה שמחה בלבי", אך אף־על־פי־כן עקר התגלות וקיום השמחה היא על־ידי הדבור, הינו על־ידי דבורי־תורה והודאה, שזה בחינת דוד, שרוה להקדוש־ברוך־הוא בשירות ותשבחות, שהם בחינת דבורים קדושים של שמחת האמונה הקדושה; כי על־ידי הדבור יכנסו הדברים באזניו ובלבו עד שתאיר השמחה בשלמות ויתבטל העצבות לגמרי. כי הדבור יש לו כח גדול, ועל־ידי־זה עקר התגלות השמחה, בחינת "שמחה לאיש במענה פיו", וכתיב: "ודבר טוב ישמחנה". (שם אותיות מז, מט)