# ב.

> מקור: https://rabenu.app/books/simchat-hanefesh/871/2/

שמחה דקדשה היא בודאי דבר גדול מאד, כי זה עקר שלמות העבודה לעבד את השם בשמחה. והשמחה היא הנקדה הקדושה של כל המצות. ובא‏מת, מי שהוא בכלל האמונה הקדושה האמתית, יש לו לשמח כל ימיו בכל עת ורגע כשיזכר את עצמו החסד שעשה השם יתברך עמנו על־ידי משה רבנו, עליו השלום, אשר פתח את עינינו והמשיך עלינו את האמונה הקדושה; ואי אפשר לבאר עצם השמחה הזאת, כי היא לכל חד כפם מה דמשער בלבה. אך מפגם ונפילת השמחה דקדשה הנ"ל, מזה נשתלשל הטעות של כת הבוחרין בשמחה של הוללות ושכרות, אשר צריכין לזהר ולשמר מזה מאד. (הלכות תפלה, הל' ד)