# כד.

> מקור: https://rabenu.app/books/simchat-hanefesh/871/24/

עקר כל החצים, שהם כל הפגמים שנזרקו לבחינת "בת־מלך פנימה", הינו להשכינה כביכול, שהוא כלל כנסת־ישראל, הוא בחינת עצבות. ועל־כן תכף כשאדם רוצה לשוב להשם יתברך, אזי עברה גדולה בידו כשיש לו עצבות ומרה שחרה, חס ושלום; וצריך לשמח את עצמו בכל עת במה "שלא עשני גוי" וכו' וכיוצא בזה. (שם הלכות ראש־השנה, הל' ו)