# לב.

> מקור: https://rabenu.app/books/simchat-hanefesh/871/32/

כשאדם משמח את עצמו בשמחת ישראל ומזכיר את עצמו חסדיו ונפלאותיו יתברך שעשה עמו, ומאמין בחסדו וטובו הגדול שעדין יש לו תקוה תמיד כאשר הודיענו על־ידי צדיקיו האמתיים, על־ידי־זה נתגלה גדלת הבורא יתברך, כי זה עקר גדלתו, כי מדת החסד נקראת "גדלה", ועל־כן על־ידי־זה מכניע ומשבר הקלפות שבמדרגה שמתפשטים כנגדו, וזוכה לבוא למדריגה זו בשלימות הקדושה, וכן בכל פעם ממדרגה למדרגה. (שם הלכות מתנה, הל' ד, אות ט)