# לו.

> מקור: https://rabenu.app/books/simchat-hanefesh/871/36/

מבאר בכמה וכמה פסוקים מגדל הפלגת עצם השמחה שלעתיד, כי אז יתער שיר חדש ואז יתעוררו כל העשרה מיני נגינה, שעל־ידם עקר השמחה; וכמו שהפליגו רבותינו ז"ל בגדל השמחה שלעתיד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: עתיד הקדוש־ ברוך־הוא לעשות מחול לצדיקים לעתיד לבוא וכו'. ועקר השמחה שלעתיד, שזה עקר הקבול שכר, הוא בבחינה הנ"ל, הינו בחינת התהפכות יגון ואנחה לשמחה, שזה עקר השמחה שלעתיד שיזכה כל אחד ואחד כפי מה שזכה בעבודתו על־ידי תורה ומצות ומעשים טובים שעשה בזה העולם השפל, ועל־ידי־זה זכה להרים ולהעלות זה העולם השפל שבו אחיזת היגון ואנחה לתוך הקדשה שהיא השמחה, שזה עקר שלמות השמחה, כי נקדת כל המצות ומעשים טובים היא השמחה, כמו שכתוב: "פקודי ה' ישרים, משמחי לב", וכמו שאנו מבקשים תמיד: "ונשמח בדברי תלמוד תורתך ובמצוותיך וכו'", כי עקר שלמות העבודה של תורה ומצות היא דיקא כשזוכים לעשותם בשמחה, וכמובא בספרים ובכתבי האר"י ז"ל מגדל האזהרה לעשות כל המצות וכן עסק התורה בשמחה.
ועקר כל המצות ומעשים טובים שהם בחינת שמחה - עקר עשיתם הוא רק בעולם הזה לבד, כמו שכתוב: "היום לעשותם", ודרשו רבותינו ז"ל: ולא למחר לעשותם, כי דיקא בעולם הזה, ששם אחיזת היגון ואנחה, שם דיקא זוכין להגדיל השמחה ביותר כשזוכין לעבד את השם ולקים התורה והמצות בשמחה, כי זהו בחינת שמהפכין היגון ואנחה, שהוא בחינת העולם הזה לשמחה, שהיא בחינת קדשת התורה והמצות. ועל־ידי־זה נזכה לקבול שכר שלעתיד, שנזכה אז לשמחה נפלאה על שזכינו לכלל העולם הזה בתוך העולם הבא, שעל־ידי־זה עקר הגדלת השמחה והתענוג שנזכה אז, בבחינת "ששון ושמחה ישיגו, ונסו יגון ואנחה", שנאמר על לעתיד שאז יתהפך הכל לשמחה. (שם אות ח הנ"ל)