# לט.

> מקור: https://rabenu.app/books/simchat-hanefesh/871/39/

בני־ישראל יש להם לשמח תמיד כל ימי חייהם על אשר זכו להיות בחלקו הקדוש יתברך, אשר בחר בנו מכל עם וכו', וכמו שאנו מתפארין בזה באמת בכל יום: "אשרינו מה טוב חלקנו וכו'". וכל מה שנתרבין ישראל ביותר - נתרבה ונתגדל השמחה ביותר, כי "ברב עם הדרת מלך", והדרת־מלך הוא בחינת שמחה, כמו שכתוב: "הוד והדר לפניו, עז וחדוה במקומו", וכמו שכתוב: "הרבית הגוי לו, הגדלת השמחה וכו'" - שכל מה שישראל נתרבין ביותר - נגדל השמחה ביותר, כי כל אחד מישראל על־ידי עבודתו את השם, על־ידי־זה מעלה ומברר השמחה מעמקי הקלפות, ומהפך ביותר היגון ואנחה לשמחה, שעל־ידי־זה נתגדל השמחה ביותר, עד אשר תתברר כל השמחה בשלמות מעמקי הקלפות שאחיזתם בבחינת רגלין, בבחינת "רגליה ירדות מות", שהם בחינת היגון ואנחה, שהם סטרא דמותא; וכשתתברר השמחה משם ויעלו הרגלין מאחיזת הקלפות, אז יבוא משיח ויקים "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים וכו'", שזהו בחינת "עד דמטי רגלין ברגלין" המובא בזהר הקדוש ובכתבי האר"י ז"ל.
וזה בחינת מעלת קדשת הרקודין של איש הישראלי, שכשזוכה להיות בשמחה כל־כך עד שמרקד, בזה מעלה הרגלין מהקלפות. וזה בחינת הפלגת השמחה שיהיה בימי המשיח במהרה בימינו, שעל־ידי־זה תהיה עקר הגאלה, כמו שכתוב: "כי בשמחה תצאו" וכן עוד פסוקים הרבה כיוצא בזה. ואז יתהפך בשלמות כל היגון ואנחה לשמחה בבחינת "ששון ושמחה ישגו, ונסו יגון ואנחה" הנאמר על ימות המשיח, וכמו שכתוב: "והפכתי אבלם לששון, ונחמתים ושמחתים מיגונם" דיקא. ועקר השמחה של ימות המשיח יהיה על־ידי קבוץ גליות, על־ידי שיתרבו ישראל כמו שכתוב: "הקטן יהיה לאלף וכו'", כי על־ידי שיתרבו ישראל ויתקבצו יחדו, על־ידי־זה תגדל השמחה מאד בבחינת "ברבות צדיקים ישמח עם". וישראל נקראים כלם צדיקים כמו שכתוב (ישעי' ס): "ועמך כלם צדיקים". (שם אות יג).