# מ.

> מקור: https://rabenu.app/books/simchat-hanefesh/871/40/

עקר שרש השמחה באמת נמשך מבחינת השמחה בו יתברך, שזהו עקר השמחה באמת. כי באמת לאמתו אין שום שמחה בעולם כי־אם כשזוכין להאמין ולידע ממנו יתברך, שזה עקר החיים האמתיים לכל חד כפם דמשער בלבה, כמו שכתוב: "כי בו ישמח לבנו" - "כי בו" דיקא, כי אין שום שמחה אחרת באמת חוץ מזה. ודבר זה אי אפשר לבאר כלל, רק כל אחד ואחד כפי מה שזוכה לפעמים להרגיש מעט נעימות ערבות מתיקות השמחה האמתית הזאת, יכול להבין זאת היטב, שאין שום שמחה אחרת חוץ מזה. ואפלו המון ישראל הפשוטים שאין זוכים להרגיש זאת היטב, אף־על־פי־כן כל שמחתם של ישראל הכשרים בשבתות וימים טובים ובחתנה וכיוצא בזה, הכל נמשך משמחה זאת שהיא בחינת דבקות בו יתברך, כי אף־על־פי שאינם זוכים עדין לבחינות דבקות באמת כראוי, אף־על־פי־כן, אף־על־גב דאיהו לא חזי - מזלה חזי. ומחמת שבשרש נשמתם הם מרגישים לפעמים ערבות נעימות השמחה הזאת, על־ידי־זה נמשך עליהם גם למטה שמחה גדולה בעת שזוכים באיזה שמחה של מצוה. ועל־כן על־פי־רב רגילים בעת שמחתם לזמר פסוקים ותפלות של התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, שזה עקר שמחתם; וכמו שאנו אומרים בכל יום: "אשרינו מה טוב חלקנו וכו'", כי עקר השמחה האמתית הוא מה שזוכין לידע מהבורא הכל יתברך על־ידי אמונתנו הקדושה שקבלנו מאבותינו הקדושים.
ולעתיד לבוא, שיתגלה מלכותו ואמונתו יתברך לעין כל, כתיב: "ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים", וכתיב: "ישמחו השמים ותגל הארץ, ויאמרו בגוים ה' מלך". ומחמת שעל־ידי נגינה דקדשה מבררין הרוח טובה מהרוח רעה, שזה בחינת שמבררין האמונה הקדושה מהכפירות ומאמונות כוזבות, ומדבקין ומחזירין הכל להשם יתברך כמבאר בפנים, על־כן נמשך שמחה גדולה על־ידי הנגינה, כי זה עקר השמחה מה שיודעין ומאמינים בו יתברך שהוא פעל ועשה הכל כנ"ל. (שם אות כג).