# מא.

> מקור: https://rabenu.app/books/simchat-hanefesh/871/41/

צריך להתגבר מאד מאד להיות בשמחה תמיד. וכל מה שיודע רחוקו יותר, צריך להתגבר יותר ויותר להיות בשמחה בפרט בשעת עשית איזה מצוה - אשר הוא גם הוא זוכה לעשות מצותיו יתברך, אשר אור כל מצוה ומצוה אין כל העולמות יכולין לקבל, כי־אם ישראל עם קדוש שזוכין לעשותם בזה העולם, ואז יזכה לעלות מעלה מעלה, עד שבחמלת ה' יזכה להכלל בבחינת התשעה היכלין הקדושים שהם תכלית הידיעה וההשגה, כל אחד כפי בחינתו, שזה בחינת מה שנמשך עליו לפעמים איזה התנוצצות אלקות כל אחד כפי מה שיודע בנפשו, שאי אפשר לדבר בזה כלל; ואזי העקר שיתגבר שלא יעבר ממנו התנוצצות לגמרי חס ושלום, רק שישאר ממנו רשימה טובה, ויראה לקשר הרשימה אליו בכמה וכמה קשרים קימים וחזקים, דהינו שלא יניח שתעבר ממחשבתו זכרון ההתנוצצות, ועל־ידי־זה יזכר את עצמו בכל פעם בו יתברך כדי שיוכל לעמד במלחמה שמתגברת בו ביותר כשמתחיל רוח ה' לפעמו להתנוצץ אליו אלקותו יתברך, ועל־ידי־זה יזכה לבוא לתכליתו הטוב בשלמות. (הל' אישות, הל' ד, אותיות יד־טו)