# ק

> מקור: https://rabenu.app/books/thlym/632/100/

עקר השמחה הוא כשמרגישין בלב ידיעת אלקותו יתברך, שמשם נמשכין כל השמחות שבעולם: (לקו"ה על פס' ב)

א מזמור לתודה, הריעו ליהוה כל־הארץ:

ב עבדו את־יהוה בשמחה, באו לפניו ברננה:

ג דעו כי־יהוה הוא אלהים, הוא־עשנו ולו ולא אנחנו, עמו וצאן מרעיתו:

ד באו שעריו | בתודה, חצרתיו בתהלה, הודו־לו ברכו שמו:

ה כי־טוב יהוה לעולם חסדו, ועד־דור ודור אמונתו: