# קד

> מקור: https://rabenu.app/books/thlym/632/104/

התפלה משנה הטבע וזה דבר נס ולזה צריך אמונה, שיאמין שיש מחדש ובידו לחדש דבר כרצונו: (לקו"מ על פס' כד)

א ברכי נפשי את־יהוה, יהוה אלהי גדלת מאד, הוד והדר לבשת:

ב עוטה־אור כשלמה, נוטה שמים כיריעה:

ג המקרה במים עליותיו, השם־עבים רכובו, המהלך על־כנפי־רוח:

ד עשה מלאכיו רוחות, משרתיו אש לוהט:

ה יסד־ארץ על־מכוניה, בל־תמוט עולם ועד:

ו תהום כלבוש כסיתו, על־הרים יעמדו מים:

ז מן־גערתך ינוסון, מן־קול רעמך יחפזון:

ח יעלו הרים ירדו בקעות, אל־מקום זה | יסדת להם:

ט גבול־שמת בל־יעברון, בל־ישבון לכסות הארץ:

י המשלח מעינים בנחלים, בין הרים יהלכון:

יא ישקו כל־חיתו שדי, ישברו פראים צמאם:

יב עליהם עוף־השמים ישכון, מבין עפאים יתנו־קול:

יג משקה הרים מעליותיו, מפרי מעשיך תשבע הארץ:

יד מצמיח חציר | לבהמה ועשב לעבדת האדם, להוציא לחם מן־הארץ:

טו ויין | ישמח לבב־אנוש, להצהיל פנים משמן, ולחם לבב־אנוש יסעד:

טז ישבעו עצי יהוה, ארזי לבנון אשר נטע:

יז אשר־שם צפרים יקננו, חסידה ברושים ביתה:

יח הרים הגבהים ליעלים, סלעים מחסה לשפנים:

יט עשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו:

כ תשת־חשך ויהי לילה, בו־תרמש כל־חיתו־יער:

כא הכפירים שאגים לטרף, ולבקש מאל אכלם:

כב תזרח השמש יאספון, ואל־ מענותם ירבצון:

כג יצא אדם לפעלו, ולעבדתו עדי־ערב:

כד מה־רבו מעשיך | יהוה, כלם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנינך:

כה זה | הים גדול ורחב ידים, שם־רמש ואין מספר, חיות קטנות עם־גדלות:

כו שם אניות יהלכון, לויתן זה־יצרת לשחק־בו:

כז כלם אליך ישברון, לתת אכלם בעתו:

כח תתן להם ילקטון, תפתח ידך ישבעון טוב:

כט תסתיר פניך יבהלון, תסף רוחם יגועון, ואל־עפרם ישובון:

ל תשלח רוחך יבראון, ותחדש פני אדמה:

לא יהי כבוד יהוה לעולם, ישמח יהוה במעשיו:

לב המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו:

לג אשירה ליהוה בחיי, אזמרה לאלהי בעודי:

לד יערב עליו שיחי, אנכי אשמח ביהוה:

לה יתמו חטאים | מן־הארץ ורשעים | עוד אינם, ברכי נפשי את־יהוה, הללו־יה: