# קכו

> מקור: https://rabenu.app/books/thlym/708/126/

כָּל אָדָם צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם בָּזֶה, בְּהַנִּסִּים וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁל עָבַר וְהוֹוֶה וְעָתִיד: (לקו"ה על פס' ב)

א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת, בּשׁ֣וּב ֖יְהֹוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן, ֜הָיִ֗ינוּ כּחֹלמִֽים:

ב אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שׂח֡וֹק פִּינוּ֘ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה, ֖אָז יֹאמר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם, הִגְדִּ֥יל ֜יְהֹוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה:

ג הִגְדִּ֣יל ֖יְהֹוָה לַעֲשׂ֥וֹת ֜עִמָּ֗נוּ, הָיִ֥ינוּ שׂמֵחִֽים:

ד שׁוּבָ֣ה ֖יְהֹוָה אֶת־שׁבִיתֵ֑נוּ שבותנו, כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב:

ה הַזֹּרעִ֥ים בּדִמְעָ֗ה בּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ:

ו הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ | וּבָכֹה֘ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע, בֹּֽא־יָבֹ֥א ברִנָּ֑ה ֜נֹשֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו: