# קמא

> מקור: https://rabenu.app/books/thlym/708/141/

עקר התקון על ידי שמבינים בלבו שאין יודעין כלל, ומתחזקים על ידי זה דיקא לצעק ולצעק ולהתפלל ולבקש רחמים: (לקו"ה על פס' ב)

א מזמור לדוד, יהוה קראתיך חושה לי, האזינה קולי בקראי־לך:

ב תכון תפלתי קטרת לפניך, משאת כפי מנחת־ערב:

ג שיתה יהוה שמרה לפי, נצרה על־דל שפתי:

ד אל־תט־לבי לדבר | רע, להתעולל עללות | ברשע את־אישים פעלי־און, ובל־אלחם במנעמיהם:

ה יהלמני צדיק | חסד ויוכיחני, שמן ראש אל־יני ראשי, כי־עוד ותפלתי ברעותיהם:

ו נשמטו בידי־סלע שפטיהם, ושמעו אמרי כי נעמו:

ז כמו פלח ובקע בארץ, נפזרו עצמינו לפי שאול:

ח כי אליך | יהוה אלהים קרי אדני עיני, בכה חסיתי אל־תער נפשי:

ט שמרני מידי פח יקשו לי, ומקשות פעלי און:

י יפלו במכמריו רשעים, יחד אנכי עד־אעבור: