# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/thlym/897/14/

כל אדם כפי מה שהוא, אם יזכר את עצמו שאף על פי כן הוא מזרע ישראל והבדילנו מן התועים בכמה בחינות, יכול לשמח את עצמו בכל מקום שהוא: (לקו"ה על פס' ז)

א למנצח, לדוד, אמר נבל בלבו אין אלהים, השחיתו התעיבו עלילה, אין עשה־טוב:

ב יהוה משמים השקיף על־בני־אדם, לראות היש משכיל דרש את־אלהים:

ג הכל סר, יחדו נאלחו, אין עשה־טוב, אין גם־אחד:

ד הלא ידעו כל־פעלי און, אכלי עמי אכלו לחם, יהוה לא קראו:

ה שם | פחדו פחד, כי־אלהים בדור צדיק:

ו עצת־עני תבישו, כי יהוה מחסהו:

ז מי יתן מציון ישועת ישראל, בשוב יהוה שבות עמו, יגל יעקב ישמח ישראל: