# לקוטי תפלות

> מקור: https://rabenu.app/books/tikun-haklali/1071/

אחר העשרה קפיטיל תהלים טוב לומר תפלה זו:

“אשירה ליהוה בחיי, אזמרה לאלהי בעודי"

"יערב עליו שיחי, אנכי אשמח בה’"

"הודו ליהוה בכנור, בנבל עשור זמרו לו"

“אלהים שיר חדש אשירה לך, בנבל עשור אזמרה לך"

“עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכנור"

"כי שמחתני יהוה בפעלך, במעשי ידיך ארנן"

רבונו של עולם, אדון כל, בורא כל הנשמות, רבון כל המעשים, הבוחר בשירי זמרה. עזרני וחנני ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים, שאזכה לעורר ולהוציא ולגלות כל העשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים. ובזכות אלו העשרה קפיטל תהלים שאמרתי לפניך, שהם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם: אשרי, ברכה, משכיל, שיר, נצוח, נגון, תפלה, הודאה, מזמור, הללויה, בזכות המזמורים ובזכות הפסוקים ובזכות תבותיהם ואותיותיהם ונקדותיהם וטעמיהם והשמות היוצאים מהם מראשי תבות ומסופי תבות, ובזכות דוד המלך עליו השלום עם כל העשרה צדיקים שיסדו ספר תהלים [(מדפוסים מאוחרים) ובזכות הצדיק יסוד עולם נ'חל נ'בע מ'קור ח'כמה רבנו נחמן בן פיגא זכותו יגן עלינו, אשר גלה ותקן לומר אלו העשרה קפיטל תהלים בשביל תקון הברית], ובזכות כל הצדיקים והחסידים האמתיים, תזכני ותחנני, שאזכה ברחמיך הרבים להוציא כל הטפות קרי שיצאו ממני לבטלה, בין בשוגג בין במזיד בין באנס בין ברצון [אם אומר ח"ו בשביל מקרה שנזדמן לו באותו הלילה, יאמר זה: ובפרט כל הטפות שיצאו ממני בלילה הזאת, על ידי מקרה לילה שקרה לי בעו‍נותי הרבים], כלם אזכה ברחמיך הרבים ובחמלתך הגדולה ובכחך הגדול, להוציאם מהקלפות ומהסטרין אחרנין מכל המקומות שנפלו ונתפזרו ונפוצו ונדחו לשם, ואל ידח ממך נדח.

ותכניע ותשבר ותהרג ותעקר ותכלה ותבטל כל הקלפות וכל הרוחין ושדין ולילין שנעשו ונבראו ונוצרו על ידי אלו הטפות שיצאו ממני לבטלה, ותסיר מהם חיותם, ותוציא ותגזל מהם החיות דקדשה, וכל הניצוצות הקדושים שבלעו.

רבונו של עולם, אל חי וקים, חי החיים, מלא רחמים, הדן את כל העולם לכף זכות תמיד, החפץ חסד ומרבה להיטיב. אבי אבי, גואלי ופודי, ידעתי ה’ ידעתי כי אני בעצמי החיב והפושע אפלו בהמקרות שנזדמנו לי בשוגג, כי לא שמרתי את המחשבה כלל, והרהרתי ביום, עד שבאתי לידי טמאה בלילה, ועל ידי זה קלקלתי מה שקלקלתי וגרמתי מה שגרמתי ושחתתי מה ששחתתי.

אוי אוי אוי, אויה על נפשי, אוי לנפשי כי גמלתי לי רעה. מה אמר, מה אדבר, מה אצטדק. מה אמר, מה אדבר, מה אצטדק. האלהים מצא את עו‍ני. הנני לפניך באשמה רבה, הנני לפניך מלא בושה וכלמה, מלא טנופים ולכלוכים, מלא תועבות רעות, ואין שום לשון בעולם שאוכל לכנות בו עצם הרחמנות שיש עלי. כי רע ומר, כי נגע עד הנפש, מר לי מאד אבי שבשמים, מר לי מאד רבון כל העולמים. ראה אנחתי ואנקתי, כי נפשי מרה לי מאד, עד אשר איני יודע איך אני יכול לחיות מעצם מרירות נפשי אשר עד גבהי שמים יגיע, כי קצתי בחיי, למה לי חיים כאלה, חיים מרים ומרורים ממות, את קבעת כוס התרעלה שתית מצית, נפשי.

רבונו של עולם, אתה לבד ידעת רבוי ועצם הפגמים הגדולים העצומים והנוראים שנעשים על ידי זה בכל העולמות, ועתה איך אוכל לתקן זאת, ובמה יזכה נער כמוני לתקן את אשר שחתתי.

אך אף על פי כן ידעתי, ואני מאמין באמונה שלמה, כי אין שום יאוש בעולם כלל, ועדין יש לי תקוה, ועדין לא אבדה תוחלתי מה’, כי חסדי ה’ כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו.

על כן באתי לפניך ה’ אלהי ואלהי אבותי, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, ואלהי כל הצדיקים והחסידים האמתיים, ואלהי כל ישראל, אלהי הראשונים והאחרונים, שתרחם עלי ותעשה את אשר בחקיך אלך ואת משפטיך אשמר, ותכף את יצרי להשתעבד לך, ותגער בהיצר הרע ותגרשו ממני מעתה ועד עולם, ותשמרני ותצילני ותפלטני מעתה מכל מיני הרהורים רעים וממחשבות רעות ומפגם הראות ומפגם הדבור, ותצילנו מעתה מכל מיני פגם הברית שבעולם במחשבה דבור ומעשה, ותהיה עמי תמיד, ותשמרני ותצילני ממקרה בין ביום ובין בלילה, מעתה
ועד עולם.

אבינו מלך אל חי וקים, גואל חזק, שטחתי אליך כפי, הצל הצל, הושיעה הושיעה, הצל לקחים למות, הצל נרדף וחיב כמוני, הצילני מן השאול תחתיות. תן לי תקוה ולא אבד חס ושלום, כי “מה בצע בדמי ברדתי אל שחת, היודך עפר היגיד אמתך”, “דלו עיני למרום ה’ עשקה לי ערבני”, “ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים”.

כי אין לי שום כח אלא בפי, אין לי שום מנוס ומבטח כי אם עליך לבד, על חסדיך העצומים לבד, על רחמיך הגדולים, על חמלתך האמתית, על חנינותיך הנצחיות, ועל כח וזכות הצדיקים ששמרו את הברית בתכלית השלמות שאין שלמות אחריו, בהם תמכתי יתדותי, בהם אשען ואסמך, בזכותם וכחם אבטח ואקוה, “כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת”.

אהה ה’ מלטני, אהה ה’ פדני, ראה מסכן כמוני טרף בלב ימים, “תהום אל תהום קורא לקול צנוריך, כל משבריך וגליך עלי עברו”. “צוד צדוני כצפור איבי חנם, צמתו בבור חיי וידו אבן בי, צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי. קראתי שמך ה’ מבור תחתיות, קראתי שמך ה’
מבור תחתיות”.

רבונו של עולם, רבונו של עולם, מלא רחמים, מלא חסד חנם, מלא חנינות, מלא רחמנות, מלא טוב, מלא רצון. כבר קבלנו עלינו לקרא אליך תמיד, והנני מקים קבלתנו, והנני קורא אליך ממקום שפל כזה, ממקומות מגנים כאלה. “ממעמקים קראתיך ה’”, מעמקי עמקים, “מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה”.

ואם בעו‍נותינו הרבים ירדנו למקום שירדנו, וירדנו עכשו בעקבות משיחא למקומות נמוכים ושפלים מאד מאד שלא ירדו ישראל לתוכם מעולם, כמו שכתוב: “ותרד פלאים אין עוזר לה”, אף על פי כן אין אנו מיאשים עצמנו חס ושלום בשום אפן בעולם כלל, כי כבר הבטחתנו להשיבנו ממצולות ים, כמו שכתוב: “אמר אדני מבשן אשיב, אשיב ממצלות ים”. וכתיב: “ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם, כי אני ה’ אלהיהם”.

רבונו של עולם, פתח פיך לאלם כמוני, ותשלח לי דבורים ממעון קדשך מן השמים, באפן שאוכל לנצח אותך, לרצות ולפיס אותך, שתקבל ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים את אלו העשרה קפיטל תהלים שאמרתי לפניך, כאלו אמרם דוד המלך עליו השלום בעצמו. ואף על פי שאיני יודע לכון שום כונה מהכונות העצומות והנוראות שיש באלו העשרה מזמורים. יהי רצון מלפניך ה’ אלהי ואלהי אבותי, שתהא חשובה לפניך האמירה בפה לבד, כאלו השגתי וכונתי כל הסודות והכונות שיש בהם, ויהיו אמרי לרצון לפני אדון כל.

והנני משליך יהבי עליך, והנני מקשר עצמי לכל הצדיקים אמתיים שבדורנו, ולכל הצדיקים האמתיים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה [(מדפוסים מאוחרים) ובפרט להצדיק יסוד עולם, נ'חל נ'בע מ'קור ח'כמה, רבנו נחמן בן פיגא זכותו יגן עלינו אמן], ועל דעתם ועל כונתם אמרתי כל אלו העשרה קפיטל תהלים, ובזכותם וכחם אזכה לעורר ולגלות כל העשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם: שיר פשוט, כפול, משלש, מרבע, שהם כלולים בשמך המיחד הגדול והקדוש.

ובזכות וכח השני שמות הקדושים האלו במלואם, שהם “אל אלהים”, (כזה): אל”ף למ”ד, אל”ף למ”ד ה”י יו”ד מ”ם, שהם עולים במספר תפ”ה כמספר תהלים, בכח אלו השמות תזכני להוציא כל הטפות קרי לבטלה מבטן הקלפה שבלעם, אשר מספר שמה עם האותיות עולה תפ”ה, שהיא בקלפה כנגד קדשת ספר תהלים.

ובכח אלו העשרה מזמורי תהלים תעורר השני השמות הקדושים “אל אלהים”, ותהרג, ותשבר ותכניע, ותעקר ותכלה ותבטל את הקלפה הזאת שבלעם, ותכריח אותה להפליט כל הטפות הקדושות מבטנה וקרבה, ותמחה שמה וזכרה מן העולם, ותקים מקרא שכתוב: “חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל”.

ותהרג כל הקלפות שנבראו על ידי אלו הטפות, ותוציא מהם החיות דקדשה וכל הניצוצות הקדושות שבלעו על ידי פגם חטא זה, כלם תוציאם ותחזר ותקבצם בקדשה שנית, ותזכנו לקבל עלינו על מלכות שמים באהבה תמיד, ונזכה לעסק כל ימינו בתורה ותפלה ומעשים טובים באמת ובלב שלם, באפן שנזכה לברא גופים וכלים קדושים לכל הנשמות דאזלין ערטילאין על ידי עונותינו הרבים, על ידי פגם הטפות קרי שיצאו ממני לבטלה.

רבונו של עולם, אמיץ כח ורב אונים, עשה מה שתעשה ברחמיך הרבים, באפן שנזכה לתקן פגם הברית פגם טפי המח, בין מה שפגמנו בזה בשוגג, בין במזיד, בין באנס, בין ברצון - על הכל תמחל ותסלח לי אלוה סליחות, חנון המרבה לסלח, ונזכה לתקן כל הפגמים בשלמות בחיינו בזכות הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה [אם יהיה על קברו הקדוש באומן יאמר זה: ובזכות הצדיק הזה השוכן פה, צדיק יסוד עולם, נ'חל נ'בע מ'קור ח'כמה, אשר אני מכתת רגלי וטלטלתי עצמי בטלטול הקשה בשביל לבא הנה להשתטח על קבר הצדיק האמת הקדוש הזה, אשר הבטיחנו בחייו הקדושים לעמד בעזרתנו סלה תמיד, כשנבא על קברו הקדוש ונתן פרוטה לצדקה ונאמר אלו העשרה קפיטל תהלים. והנה עשיתי מה שמטל עלי, עשה מה שעליך], ומחל לי וסלח לי, וכפר לי על כל החטאים והעו‍נות והפשעים, שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך ברמ”ח איברי ושס”ה גידי במחשבה דבור ומעשה, ובחמשה חושים, ובשאר כחות הגוף, ובפרט מה שחטאתי ופשעתי ופגמתי נגדך בפגם הברית שהוא כלל כל התורה כלה, והרע בעיניך עשיתי מנעורי עד היום הזה.

על הכל תמחל ותסלח ותכפר מלא רחמים, ותמלא כל השמות שפגמתי בשמך הגדול. “הרב כבסני מעו‍ני ומחטאתי טהרני”, “תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין. תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית. הסתר פניך מחטאי וכל עו‍נתי מחה”. “מחה פשעי למענך”, כאמור: “אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר”.

ותמלא עלי ברחמים, ותהיה בעזרי תמיד בזכות וכח הצדיקים האמתיים, ותשמרני ותצילני תמיד, ותתן לי כח להתגבר על יצרי ולכף ולשבר את תאוותי, ולא אפגם עוד מה שפגמתי, ולא אעשה עוד הרע בעיניך, ולא אשוב עוד לכסלה. אם און פעלתי לא אוסיף, כי כבר הבטחתנו שגם על זה מועיל תפלה ובקשה, להנצל להבא ברחמיך האמתיים מן היצר הרע וכת דילה [ובפרט על מקום ציון הקדוש הזה, עזרני בזכות הצדיקים הגנוזים פה].

ורחם עלי, ותן לי כח וגבורה מאתך שאזכה להתגבר ולכבש את יצרי תמיד, עד שאזכה ברחמיך לגרשו ולסלקו ולבטלו מעלי לגמרי מעתה ועד עולם, “כי כבר כלו ביגון חיי ושנותי באנחה, כשל בעו‍ני כחי ועצמי עששו”, עד אשר “כשל כח הסבל”.

רחם עלי אבי אב הרחמן, רחם עלי שומע תפלה, חוס וחמל עלי שומע צעקה, שומע אנחה, שומע אנקה. רחם רחם, הצל הצל, הושיעה הושיעה, אל יפל דמי ארצה לפניך, אל תתן לשחת נפשי, "הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי, תרנן לשוני צדקתך”. “חוסה עלי כרב רחמיך, כרב חסדיך”, יהמו נא מעיך וחנינותיך על עלוב נפש כמוני, על נרדף כמוני, על מלכלך בחטאים כמוני, על חסר דעה חסר עצה כמוני. כי לך לבד עיני תלויות, לך לבד רעיוני צופיות, “דלו עיני למרום”, עזר נא, הושיעה נא, חוס וחמל נא עלי, והושיעני לשוב אליך בתשובה שלמה באמת ובלב שלם, ואזכה להיות תמיד כרצונך הטוב מעתה ועד עולם. “כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך”, “לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי”.

ובכן, יהי רצון מלפניך ה’ אלהינו ואלהי אבותינו, אדון השמחה והחדוה, אשר לפניך אין שום עצבות כלל לעולם, כמו שכתוב: “הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו”, שתעזרני ברחמיך העצומים, ותזכני להיות בשמחה תמיד. משמח נפשות עגומים, שמח נפשי האמללה מאד, העלובה מאד, העיפה והצמאה והרעבה אליך מאד, הסר ממני יגון ואנחה, “שמח נפש עבדך כי אליך ה’ נפשי אשא”. “תודיעני ארח חיים, שבע שמחות את פניך, נעמות בימינך נצח”. “השיבה לי ששון ישעך, ורוח נדיבה תסמכני”. “שבעני מטובך, ושמח נפשי בישועתך, וטהר לבי לעבדך באמת”. “עורה כבודי, עורה הנבל וכנור, אעירה שחר”.

זכני לכל העשרה מיני נגינה דקדשה, שהם מכניעים ומתקנים פגם הברית, כאמור: “אברך את ה’ אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי”. “לדוד משכיל, אשרי נשוי פשע כסוי חטאה”. “בית והון נחלת אבות, ומה’ אשה משכלת”. “יומם יצוה ה’ חסדו, ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי”. “למנצח אל תשחת לדוד מכתם, בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו”. “אזכרה נגינתי בלילה, עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי”. “היאכל תפל מבלי מלח, אם יש טעם בריר חלמות". "פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי". "ולא אמר איה אלוה עשי הנתן זמרות בלילה”. “שקר החן והבל היפי אשה יראת ה’ היא תתהלל”. ונאמר: “הללויה, הללו אל בקדשו, הללוהו ברקיע עזו. הללוהו בגבורתיו, הללוהו כרב גדלו. הללוהו בתקע שופר, הללוהו בנבל וכנור. הללוהו בתף ומחול, הללוהו במנים ועגב. הללוהו בצלצלי שמע, הללוהו בצלצלי תרועה. כל הנשמה תהלל יה, הללויה”.

רבונו של עולם, ‘תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבץ גליותינו’, 'וקרב פזורנו מבין הגוים, ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ’. ‘וקבץ נדחנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו’, וקים בנו מקרא שכתוב: “ושב ה’ אלהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה’ אלהיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה’ אלהיך ומשם יקחך. והביאך ה’ אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה, והיטבך והרבך מאבתיך”. ונאמר: “נאם ה’ אלהים מקבץ נדחי ישראל, עוד אקבץ עליו לנקבציו”. ונאמר: “בונה ירושלם ה’, נדחי ישראל יכנס”.

ותמהר ותחיש לגאלנו, ותביא לנו את משיח צדקנו, ותבנה את בית קדשנו ותפארתנו, ‘והביאנו לציון עירך ברנה, ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם’. כמו שכתוב: “ופדויי ה’ ישבון ובאו ציון ברנה, ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה”. ונאמר: “כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון, ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה, וכל עצי השדה ימחאו כף”. ונאמר: “כי נחם ה’ ציון נחם כל חרבתיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה’, ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה”. “שמחו בה’ וגילו צדיקים, והרנינו כל ישרי לב”. “אור זרע לצדיק, ולישרי לב שמחה”. “שמחו צדיקים בה’, והודו לזכר קדשו”, אמן נצח סלה ועד.

(עד כאן דפוס תקפ"א)