# עצות

> מקור: https://rabenu.app/books/tikun-hatzot/566/

קִימַת חֲצוֹת אוֹ עַל כָּל פָּנִים קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֵידַע בִּידִיעָה שְׁלֵמָה שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו, בְּוַדַּאי יִתְלַהֵב לִבּוֹ מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ וִידַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן  דְּבָרָיו, וְלִידִיעָה זוֹ זוֹכִין עַל־יְדֵי קִימַת חֲצוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל: (עצות ישרות, תפילה, א)

כְּשֶׁאָדָם נִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲווֹת רָעוֹת וַעֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" וְכוּ', כִּי הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת "רָחֵל" כַּיָּדוּעַ, וַאֲזַי הִיא בִּבְחִינַת "כְּרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה"... וּכְשֶׁזֶּה הָרָחוֹק מְאֹד נִתְעוֹרֵר בְּעֹצֶם רִחוּקוֹ וְאֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, וּבוֹכֶה וְצוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, זֶה בְּחִינַת: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְכִי תַמְרוּרִים", כִּי קְדֻשַּׁת נַפְשׁוֹ בּוֹכָה בִּמְרִירוּת גָּדוֹל מְאֹד "וּמֵאֲנָה לְהִנָּחֵם וְכוּ' כִּי אֵינֶנּוּ", כִּי רוֹאָה שֶׁזֶּה זְמַן רַב אֲשֶׁר הִיא רְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהִיא מִתְחַזֶּקֶת אֶת עַצְמָהּ עֲדַיִן לִצְעֹק וְלִבְכּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵאִיר עָלֶיהָ הֶאָרָה וְהִתְחַזְּקוּת מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת: "כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ". וְכָל זֶה מוֹדִיעַ לָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת "יִשָּׂשכָר", הַיְנוּ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וּמוֹדִיעַ לָהּ כִּי עֲדַיִן "יֵשׁ שָׂכָר", כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֵין שׁוּם דִּבּוּר וְלֹא שׁוּם צְעָקָה נֶאֱבָד, אֲפִלּוּ צְעָקָה  מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם. (משיבת נפש, חלק שני מח)

בִּשְׁעַת הַחֻרְבָּן וְהַנְּפִילָה אָנוּ מְקַבְּלִין חִיּוּת בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל דַּיְקָא, מִבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד שֶׁהוּא סוֹד בְּחִינַת: כִּסֵּא דְּמִתְכַּסְיָא [שֶׁמִּתְכַּסֶּה] וְכוּ', רַק שֶׁאֵין הַחִיּוּת נִמְשָׁךְ כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט וּבְהֶעְלֵם נִפְלָא, וְאָז צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד וּלְהִתְחַזֵּק וְלִטְעֹן כָּל זֹאת עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: 'הֲלֹא בֶּאֱמֶת אַתָּה נֶעְלָם בֵּינֵינוּ גַּם עַתָּה, לָכֵן הוֹדִיעֵנוּ נָא אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדְךָ, וְאַל תּוֹסֵף לְהַסְתִּיר פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ'. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁטָּעַן הַנָּבִיא בְּסוֹף הַקִּינוֹת: "אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר" - בְּחִינַת כִּסֵּא הַנַּ"ל, "לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ וְכוּ' הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְכוּ'". וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה שֶׁיְּחַפֵּשׂ גַּם אָז אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יִזְכֶּה שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה וְיִזְכֶּה לְקַבֵּל הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַגְּבוֹהָה הַנַּ"ל בְּאִתְגַּלְיָא וּבְשֶׁפַע גָּדוֹל: (משיבת נפש ,לח)