# עצות

> מקור: https://rabenu.app/books/tikun-hatzot/566/

קימת חצות או על כל פנים קדם אור היום לעסק בתורה, על־ידי־זה זוכין לידע בידיעה שלמה שמלא כל הארץ כבודו. ועל־ידי־זה זוכין להתפלל בכונה גדולה, כי כשיודע שהשם יתברך עומד עליו ושומע ומאזין ומקשיב כל דבור ודבור שיוצא מפיו, בודאי יתלהב לבו מאד בתפלתו וידקדק מאד לכון  דבריו, ולידיעה זו זוכין על־ידי קימת חצות כנזכר לעיל: (עצות ישרות, תפילה, א)

כשאדם נתרחק מהשם יתברך חס ושלום, מכל שכן כשנופל לתאוות רעות ועברות רחמנא לצלן, אזי הוא בחינת: "רחל מבכה על בניה" וכו', כי השכינה שהיא קדשת ישראל נקראת "רחל" כידוע, ואזי היא בבחינת "כרחל לפני גוזזיה נאלמה"... וכשזה הרחוק מאד נתעורר בעצם רחוקו ואינו מיאש את עצמו בשום אפן, ובוכה וצועק להשם יתברך תמיד, זה בחינת: "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים", כי קדשת נפשו בוכה במרירות גדול מאד "ומאנה להנחם וכו' כי איננו", כי רואה שזה זמן רב אשר היא רחוקה מהשם יתברך כל כך. אבל אף־על־פי־כן מאחר שהיא מתחזקת את עצמה עדין לצעק ולבכות להשם יתברך תמיד, אזי נתעוררין רחמי השם יתברך ומאיר עליה הארה והתחזקות מלמעלה בבחינת: "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך ויש תקוה לאחריתך". וכל זה מודיע לה השם יתברך רק על־ידי צדיק הדור הגדול במעלה מאד שהוא בחינת "יששכר", הינו שמאיר בכל נפש מישראל ומודיע לה כי עדין "יש שכר", כי אין שום יאוש בעולם, כי אין שום דבור ולא שום צעקה נאבד, אפלו צעקה  משאול תחתיות אינה נאבדת לעולם. (משיבת נפש, חלק שני מח)

בשעת החרבן והנפילה אנו מקבלין חיות בהעלם גדול דיקא, מבחינה עליונה מאד שהוא סוד בחינת: כסא דמתכסיא [שמתכסה] וכו', רק שאין החיות נמשך כי אם מעט דמעט ובהעלם נפלא, ואז צריכים לחפש אחר השם יתברך מאד ולהתחזק ולטען כל זאת עם השם יתברך: 'הלא באמת אתה נעלם בינינו גם עתה, לכן הודיענו נא איה מקום כבודך, ואל תוסף להסתיר פניך מאתנו'. שזה בחינת מה שטען הנביא בסוף הקינות: "אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור" - בחינת כסא הנ"ל, "למה לנצח תשכחנו וכו' השיבנו ה' אליך וכו'". ועל־ידי כל זה שיחפש גם אז אחר כבודו יתברך יזכה שתתהפך הירידה לעליה ויזכה לקבל החיות דקדשה הגבוהה הנ"ל באתגליא ובשפע גדול: (משיבת נפש ,לח)