# אב

> מקור: https://rabenu.app/books/toldot-shmuel/1411/3/

כל יום ד' (א' אב) עבדתי בדפוס, בלילה הלכתי ללון לעיר, כי הילד עדין אינו בקו הבריאה (חולה). בבקר התפללתי בה'ווארשווער מדרש', כל היום עבדתי בדפוס, ועתה ברוך ה' שב הילד לאיתנו.

ה' יתברך ירחם עלי וישלח לי הזווג שלי, באפן שאוכל לנחם על זוגתי הראשונה, ושלא יהיה לי עוד שום צער; הלכנו עוד הפעם ללון לעיר.

יום ו' 'דברים' (ג' אב) לנתי בעיר, והתפללתי בה'ווארשווער מדרש'. בבקר היה הילד חולה, ועתה ברוך ה' יותר טוב; רבונו של עולם! רחם עלי ואמר לצרותי די. עכשו אני הולך למרחץ לכבוד שבת קדש, ואני אוכל אצל גיסי אלטיר, וזה שלשה שבועות שישבתי ביחד עם זוגתי הצנועה מרת דבורה תנצב"ה, ולא עלתה על דעתי לחשב שאחר שלשה שבועות אהיה נשאר לבדי; "צדיק אתה ה' וישר משפטיך", ובטוח אני שתחזיר לי את כל האבדות במהרה בכפלי כפלים בגשמיות ורוחניות, בזכות רבנו הקדוש. ועכשו אסור לדאג, שבת קדש בא – וי אבדה נפש.

שבת קדש (ד' אב) פרשת 'דברים' אכלתי אצל גיסי אלטיר, הייתי חולה מאד כל היום וכל הלילה - לא יכלתי לזוז ממקומי, התפללתי בבית, ולא יכלתי לילך לבית הכנסת. מוצאי שבת קדש היה אצלי הרופא קרישווסקי. ואני לא רציתי בשום אפן לקרא את הרופא, רק מפני שהרבו עלי דברים לא יכלתי לנצח אותם.

ברוך ה' ישנתי כל הלילה - יום א' 'ואתחנן' (ה' אב) - ברוך ה' עבור זה, אבל עדין אינני יכול לילך לעיר כי עדין אינני בקו הבריאה בשלמות. בני גם כן אינו בקו הבריאה.

אני צריך עכשו לשלם הרבה חובות, ובדעתי ללוות מעות על משכון. ה' יתברך יעזר לי לשלם החובות, ולא אצרוך (אצטרך) למכר דבר מן ביתי; רבונו של עולם! רחם עלי, חוס וחמל עלי.

יום ראשון הכרחתי ללוות חצי לי"פ אצל... על ירח ימים (עד ראש חדש אלול), ונתתי לו משכון – מניע (צמיד) של כסף ושני בגדים, ושלמתי לר' חיים נח אחד ח"כ.

יום ב' 'ואתחנן' (ו' אב) שלחתי עם חמי בשביל הילד שלשה רבע ח"כ, עם הסדור לתן על משכון. אבי נ"י היה אצלי יום שבת קדש ויום א' וב'.

יום ג' 'ואתחנן' (ז' אב): התפללתי היום ב'מזכרת משה', כבר אכלתי סעדת שחרית, ואני הולך עכשו לעיר. כל היום הייתי אצל הילד, לעת ערב הלכתי לביתי. סעדת ערבית אכלתי אצל אלטיר, לנתי אצל חמי, כי חמותי עדין בעיר אצל הילד.

יום ד' 'ואתחנן' (ח' אב) התפללתי ב'מזכרת', הלכתי להילד, עד חצי היום הייתי בעיר, ועכשו צריכים לאכל תכף סעדה המפסקת.

תשעה באב, כל היום הייתי אצל אלטיר.

מדברים לי הרבה שדוכים, ושדוך אחד עומד אצל גמר עם נכדת ר' מנחם מנדל מינסקער מצד אביה, ומצד אמה נ"י - של ר' ישראל בנימין לעמפערט, ונותנים לי חמשה עשר לי"פ נדן, ושנה אחת קעסט; ונגמר השדוך, ובמוצאי שבת קדש 'ואתחנן' יהיה אם ירצה ה' קבלת קנין, או אפשר גם כן התנאים; ה' יתברך יוליכני בדרך הישר, ואם מה' יצא הדבר, יגמר בכי טוב, שתהיה לי לארך ימים ושנים.

שבת קדש פרשת 'ואתחנן' (י"א אב) הייתי אצל אלטיר. בצהרים הלכתי לר' ישראל בנימין, והלכתי משמה להעיר, הייתי אצל הילד, ואחר כך הלכתי לשמע הדרשה של ר' ישראל בנימין. אחר הדרשה הלכתי עם ר' ישראל בנימין הנ"ל למאה שערים לחתנו ר' חיים ישראל נ"י, ואכלנו שם סעדה שלישית.

בערב ראיתי את הכלה, וישרה בעיני, ועשינו תנאים בשעה טובה ומצלחת לארך ימים ושנים, וגם אבי נ"י ואמי חורגתי נ"י היו על התנאים; ה' יתברך יזכני שאזכה לארך ימים עמה, ובנים ובני בנים לארך ימים ושנים, שמה חיה פרידא בת אלטא עלקא פייגא.

יום א' פרשת 'עקב' (י"ב אב), כל היום עבדתי בדפוס, לנתי אצל אלטיר.

יום ב' (י"ג אב) הייתי בעיר כל היום אצל שרה האנא, כי הילד חולה מאד. לעת ערב הייתי בבית ישראל אצל הכלה, אחר כך הלכתי למשכנות, ושכרתי שלשה טרעגעריס (סבלים) להביא כל החפצים שלי למאה שערים. סעדת ערבית אכלתי אצל אלטיר. אחר כך הלכתי לעיר, ונתודע לי שהילד נפטר מן העולם, ה' יתברך ינחמני בתוך שארי אבלי ציון וירושלים.

יום ג' (י"ד אב) בבקר חשבתי שאני צריך לישב שבעה, והיו אצל ר' שמואל סאלאנט, ואמר שאין אני צריך לישב שבעה מפני שהיום יום השלושים. וגמרנו בינינו שאתן לחמי כל הדברים של זוגתי, והלכתי עם חמי ועם גיסי ועם ר' חיים נח, ונתתי להם כל החפצים שלה – כל הבגדים והכרים והכסתות, ואני מקוה שה' יתברך יחזיר לי בכפל כפלים. ושאר החפצים שלי, מעט העמדתי אצל ר' מנחם מענדיל מינסקיר, וקצת חפצים נשאר בביתי.

אחר כך הלכתי לבית ישראל. באתי מבית ישראל עוד הפעם ל'מזכרת', והייתי אצל גיסי אלטיר, וראיתי שלקחו ממני ה'שטריימעל', כי המה רוצים שאתן להם עוד איזה דברים.

יום ד' 'עקב' (ט"ו אב) נתתי להם החפצים שלהם ולקחתי מהם השטרימעל, וגם לקחתי כל החפצים מן הבית לאיזה בית, וגם פרקתי השאפע (ארון) ולקחתי כל הדברים, רק נשאר הרגלים של השאפע. בלילה באו כמה אנשים עם חמותי, ופתחו ביתי ולקחו הרגלים של השאפע, רק הבעל הבית שלי ראה זאת ולקח מהם.

לנתי אצל ר' ישראל בנימין, בבקר התפללתי שמה תפלת שחרית, אחר כך הלכתי להרב הגאון ר' שמואל סאלאנט, וספרתי לו הכל מתחלה ועד סוף, איך שנתתי להם כל הדברים הנ"ל ועתה אינם מניחים אותי לילך ברחוב, ורוצים גם כן לקח השאפע שלי. ושלח הרב הגאון ר' שמואל סאלאנט לקרא לגיסי ר' יעקב סופר, ואמר לו שילך ל'משכנות' ול'מזכרת', ולתן להם התראה: אם יעשו לי איזה דבר או ידברו עלי איזה דברים, יכריז במודעות שהם רשעים ופסולים לעדות ולשבועה, כי אני עשיתי עמהם לפנים משורת הדין מה שנתתי להם כל החפצים הנ"ל, כי על פי דין תורה שיך לי כל החפצים מחוט ועד שרוך נעל; וברך אותי שבזכות זה אזכה לכל טוב וכו'.

והלך עמי ר' יעקב סופר והתרה בהם, וגמרו ביניהם לעשות שלום עמדי. ונתאספנו כלנו לר' חיים נח – אני וחמי וגיסי, ועשינו שלום. ואכלנו סעדת שחרית אצל גיסי אלטיר, אחר כך לקחתי איזה דברים ונשאתי אותם ל'בית ישראל' לכלה שלי.

שבת קדש (עקב, י"ח אב) אכלתי אצל ר' ישראל בנימין.

יום א' (י"ט אב) עבדתי בדפוס, לעת עתה אני אצל ר' ישראל בנימין. כל השבוע עבדתי בדפוס. נשארתי חיב לר' יעקב; אחד לי"פ לקחתי אצל המחתנים שלי, ואחד ח"כ וחצי נתתי לגיסי אלטיר, והשאר נתתי לר' יעקב.

שבת קדש פרשת 'ראה' (כ"ה אב) הייתי אצל ר' ישראל בנימין, וגם היינו בבית ישראל.

פרשת 'שופטים' עבדתי בדפוס. בדעתי לנסע ערב ראש חדש לאמנו רחל (קבר רחל).

יום ד' 'שופטים' (כ"ט אב) הייתי אצל אמנו רחל, וברוך ה' פעלתי מה' יתברך כל טוב.

כל היום לא עבדתי בדפוס, הייתי אצל ר' מנחם מענדיל מינסקער, ודברנו מעט דברי תורה.

פרשת 'תצא' עבדתי בדפוס.