# תמוז

> מקור: https://rabenu.app/books/toldot-shmuel/1412/453/

פרשת 'בלק': כל השבוע עבדתי אצל החבצלת – סדרתי התפלות. וזאת השבוע נשמע אצלנו חדשות, כי כל הפועלים של כל הדפוסים, הן המסדרים והן המדפיסים, עשו חברה ביניהם אגודה אחת, וגם עשו הרבה תקנות ביניהם, למשל: אם הבעל הבית יתקוטט עם אחד וישליך אותו מדפוס (מהדפוס), מכרחים כלם לילך מדפוס (מהדפוס) עד שהבעל הבית יפול לפני רגליהם שיבואו כלם לדפוס; ועוד דברים (שטותים) כאלו, למשל: אם הבעל הבית יבזה לאחד, מכרחים כלם לעמד כנגדו, ועוד; ואני לא הייתי מהחברה שלהם מתחלה ועד סוף, ובכל פעם שעשו אספה אמרתי תרוץ אחר שאיני יכול לילך (כי יותר טוב הייתי רוצה לקבע לי זמן על למוד).

ובזה השבוע ליל ה' (י"ב תמוז) עשו אספה כלליות (כללית) מכל המסדרים, ונסכם אצלם לתן התראה לכל הבעלי בתים שיעשו יום א' אסיפה (דהינו שהבעלי הבית יעשו אסיפה), ויקראו מכל דפוס איזה פועל, והפועלים יאמרו להם מה שהמה רוצים, ואם לא יעשו אסיפה ביום א', אזי ביום א' יהיה נסגר כל הדפוסים. אבל אנכי לא ידעתי מכל הנ"ל.

יום ה' (י"ב תמוז) בבקר כשבאתי לבית הדפוס, ספר לי אחד מה שנגמר אצלם, ולבי היה הולך אנה ואנה, כי לפי דעתי בנצחון לא יפעלו כלל, בפרט כי החבצלת מתנהג עתה עם פועליו חוץ לדרך הטבע, כמעט מפסח עד עתה אין עבודה בדפוס, ואנחנו מסדרים הלקוטי תפלות, ולא קבל עדין מעות עבור התפלות – בערך שלושים לי"פ, וכל זאת עשה כדי שיהיה להפועלים עבודה, והוא משלם לכל אחד כל שבוע השכירות (המשכורת) שלו בכבוד גדול, לכן בנצחון בודאי לא יפעלו כלל.

בחצות היום בא אחד מהפועלים מדפוס 'צוקערמאן' ועוד אחד מהגבאים שלהם לתן התראה ל'החבצלת' אודות הנ"ל, כי בכל הדפוסים כבר נתנו התראה. כשאני ראיתי אותם, הלכתי לאבי נ"י לאכל, כי בכל חצות היום אני אוכל שמה. אחר כך הלכתי להדפוס, ופגשתי בשוק היהודים נער אחד מדפוסנו, ושאל אותי להיכן אני הולך? הלא כל הפועלים ברחו מן הדפוס, ואמרתי לו איזה תרוץ, והלכתי לדפוס.

כשבאתי שמה, מצאתי עדין שני (שנים) או שלשה אנשים מהמסדרים שנשארו, ולא שאלתי אותם דבר, ואני לא ידעתי עדין מה היה בכאן. ועליתי לבית החבצלת, ושאלה אותי אשתו: אבקש שתאמרו לי מה היה בכאן? ומה המה רוצים? ואמרתי לה האמת: תאמינו לי שאיני רוצה לידע משום דבר, לא מהם ולא מהמונם, ואין לי שום עסק עמהם. ועמדתי אצל התבה שלי לסדר אותיות, כמו רבע שעה בא שליח אחד מהנ"ל להנשארים בדפוס – שילכו להם, והלכו כלם, ואנכי לא הלכתי עמהם כי לא הייתי בעצה שלהם מתחלה ועד סוף.

והמעשה שהיה כך היה: כשבאו הגבאים הנ"ל לתן התראה להחבצלת אודות הנ"ל, ולא ענה להם דבר, רק כשהלכו משם נכנס להדפוס ואמר להפועלים שאינו מתפחד מהם כלל, ואם רוצים לילך, יכולים לילך, רק בזה האפן: אם ילכו, יהיה על מנת שלא לחזר עוד! והלכו תכף כלם, ואני בעצמי עבדתי בהדפוס. ותכף נתאספו כל הבעלי בתים מן כל הדפוסים להחבצלת, כי מכל הדפוסים הלכו הפועלים, מחמת שעשו חברה הנ"ל תקנה אם ילכו מדפוס אחד, מכרחים כלם לילך.

כשבאתי לביתי בערב, באו אלי שלשה מן המסדרים הנ"ל, ואמרו לי שנגמר אצלם: אם אעבד בעצמי בהדפוס, אזי כשיעשו שלום עם הבעלי בתים, לא יעשו שלום רק באפן שאני לא אעבד שמה; חמי נ"י היה אצלי, ושלם להם כשוים, והלכו להם.

יום ו' (י"ג תמוז) הלכתי לעבד להדפוס.

היום 'היארצייט' של אשתי הראשונה מרת דבורה בת ר' צבי הכהן תנצב"ה; ה' יתברך ירחם עלי שאזכה לארך ימים ושנים עם אשתי זאת, ונזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובעבודת ה' כל ימיהם לעולם, אמן. אתמול שלחתי מכתב תנחומים לחותני הראשון, וחתמתי על המכתב "פלוני אלמוני".

נחזר לענין הראשון: אני עבדתי יום ו' בהדפוס, ושאלתי לכמה רבנים אם מתר לי לעבד בעצמי, ואמרו לי: בודאי מתר, אם כמה אנשים רוצים להפקיר את עצמם, אני צריך גם כן להפקיר את עצמי?! ה' יתברך ישמרני מהם ומהמונם וכו'. בצהרים שמענו שמכל הדפוסים ברחו כל הפועלים, ושמעתי מאחורי הפרגוד שהמה רוצים לעשות לי רעה, אבל ה' יתברך ישמר אותי מהם, "ה' לי ולא אירא מה יעשה לי אדם" וכו'.

לעת ערב שלח אותי החבצלת לביתי עם גוי אחד שומר, כי אולי יפגשו בי המסדרים וירצו להכות אותי. וכן היה, כי פגשתי בדרך אחד מהמסדרים, ובזה וחרף אותי מאד, אבל מחמת שהלכתי עם הגוי הנ"ל לא עשה לי דבר; ה' יתברך ירחם עלי, ויוליכני בדרך האמת והישר לעשות רצונו יתברך, כי בודאי אין רצונו יתברך לעשות אגדות וחברות כאלו.

שבת קדש פרשת 'בלק' (י"ד תמוז) ברוך ה' הכל בשלום, הלכתי אצל חמי נ"י, והיינו היום בהמושב זקנים.

יום א' פרשת 'פנחס' (ט"ו תמוז) התפללתי בבקר, אחר כך בא אלי בנו של החבצלת עם גוי אחד, והלכתי להדפוס ועבדתי כל היום.

יום ב' ג' וד' (ט"ז-י"ח תמוז) הלכתי בעצמי לעבד, ואין פוצה פה ומצפצף. ברוך ה' שלא הייתי עמהם בקשר ובעצה, כי המה הולכים בטלים ומתחרטים מאד, אבל אינם יכולים לחזר, כי עשו ביניהם חרם חמור ושבועה, שאם לא יחזרו כלם אסור ליחיד לילך לעבד, וישבו בית דין על הדבר הזה להתיר ליחידים מפני שמתים ברעב, ולא מצאו עדין שום התר, ואם ירצה ה' מחר גם כן ישבו בית דין על הנ"ל; כל השבוע עבדתי אצל החבצלת.

יום א' 'מטות-מסעי' (כ"ב תמוז) עבדתי גם כן אצל החבצלת, והפועלים רבם ככלם מתחרטים מאד מה שעשו עולה גדולה כזאת לעשות קשר, ואין להם מה לאכל. ואם יהיו מן הקשר, אזי הבעלי בתים לא יקבלו אותם, והעניים אינם יכולים לילך להעבודה מפני החרם והשבועה ואין להם עדין התרה, רק ארבעה אנשים מן החברה הנ"ל, התחילו לעבד היום בדפוסים.

גם יום ב' ויום ג' (כ"ג-כ"ד תמוז) עדין הפועלים הולכים בטלים, ואין להם עדין התרה; כל השבוע עבדתי בדפוס.