# אדר ב

> מקור: https://rabenu.app/books/toldot-shmuel/1423/207/

ברוך ה', ליל ב' – ב' דראש חדש אדר שני, פה עיר הקדש יפו: לעת עתה לא זכיתי עדין לצאת מהדפוס, אבל ברוך ה' אני קובע עתים לתורה בספרי רבנו הקדוש – לקוטי מוהר"ן ולקוטי תפלות וספר המדות. וזה השבת (כ"ט אדר א') ברוך ה' גמרתי מדרש בראשית ושמות, וזהר בראשית ושמות, ולמדתי עד עתה אלו המסכתות: ברכות, פסחים, ביצה, חגיגה, מועד קטן, ראש השנה, יומא, סכה, מגלה, ואני לומד משניות ושלחן ערוך ושער ההקדמות; יהי רצון שאזכה ללמד וללמד, לשמר ולעשות; ובערב אני כתב הכתבים של ר' אברהם נ"י. קדם השבת ברוך ה' גמרתי הספר לקוטי הלכות ארח חיים חלק א', והתחלתי חלק ב'. בחרף הזה ברוך ה' זכיתי לקנות לי ש"ס.

היום יום ב' פרשת 'ויקרא' (א' אדר ב'): ברוך ה' סימתי מסכת תענית.

ליל ה' פרשת 'צו' (י"א אדר ב') – תענית אסתר: ברוך ה' גמרתי שלחן ערוך ארח חיים, והתחלתי חלק יורה דעה.

יהי רצון שנזכה להיות בשמחה בפורים. עתה אני כתב מכתב לאבי נ"י, כי זה כמה שבועות שלא קבלתי ממנו מכתב.

ברוך ה' הגיעו ימי הפורים והיינו בשמחה.

היום ב' דכרכים (ט"ז אדר ב') פה עיר הקדש יפו תבנה ותכונן: אתמול לעת ערב בחזרתי מהרב, אכלתי סעדת פורים, ובאמצע הכרחתי לישן מחמת ששתיתי יותר מההרגל, וישנתי עד קרוב לחצות הלילה; ואחר כך נתעוררתי, והתפללתי תפלת ערבית, וקראתי את המגלה (כי ביפו קורים שני הימים המגלה), וגמרתי את הסעדה. ובאמצע הסעדה נזכרתי מה שהרב ספר אתמול מרב אחד שישן בעת תפלת יום כפור וכו', ועוד בא על דעתי מענין שדברנו עם הרב מזה, מה שנמצא בזהר הקדוש מה שרשב"י גלה סודות התורה לתלמידיו, ואמר להם בזה הלשון: מה אעשה לכם בני, לי גלו במתיבתא דרקיעא בלחישא, ואני אגלה לכם בפרהסיה וכו' – כדאיתא בזהר הקדוש, ולהחבריא שגלה הסודות הנ"ל היו קדושים וטהורים וכו' מבחינת 'שבעה עיני' וכו' כמבאר בזהר הקדוש, אשר על כל דבור ודבור ששמעו, אמרו: 'אלמלי לא באנו אלא לשמע' וכו'.

ואחר כמה מאות שנה בא האר"י ז"ל, ונתנה לו רשות מן השמים לגלות ולספר כל מה שנעשה בעולמות העליונים וכו' וכו' רזין וסודות, אשר על כל תבה ואות וקוץ ותג של התורה הקדושה תלויים עולמות עליונים עד אין שעור וערך וכו', עולמות 'עקדים נקדים וברדים', אשר תסמר שער הראש וכו'; ולכאורה כל סודותיו לא גלה אלא ליחידי סגלה קדושים וטהורים, ורצונו היה לגלות רק למורנו הרב ר' חיים ויטאל, ואחר כך כמה שנים נתפשטו ספריו הקדושים בכל העולם.

ואחר כך באו עוד צדיקים קדושים וכו', והם הורידו והלבישו את כל הסודות הנ"ל באופנים כאלו ובדרכים נפלאים, אשר כל דבריהם המה למריש כל דרגין עד סוף כל דרגין, והם הודיעו לנו כי 'אין שום יאוש בעולם כלל', בבחינת 'ואציעה שאול הנך', וכן יש עליה למעלה מעליה עד אין סוף ותכלית וכו', בבחינת 'אם אסק שמים שם אתה', ויש דרך כזה בעבודתו יתברך שכל העוונות יתהפכו לזכיות, בבחינת 'ויבקש עון ישראל ואיננו'; וכשנופלים במדרגות השפלות, שם דיקא נתלבש תורה גבה, בחינת סתרי תורה, בבחינת 'וירדתי מצרימה וכו' – אני ולא מלאך' וכו'.

והם ספרו לנו שאיש הישראלי אשר רק בשם 'ישראל' יכנה, הוא יקר מאד מאד אצלו יתברך, וכשעושה תנועה כזאת באחד מאבריו נעשה כזאת בעולמות עליונים וכו'; כי כל אחד מישראל הוא כלול מכל התורה כנגד רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, והתורה יש בה ששים רבוא אותיות, כנגד ששים רבוא נפשות ישראל. נמצא כל אחד כלול מכל ישראל ומעליונים ומתחתונים וכו', ואין שום פלא מה שהמלאכים ישאלו לישראל 'מה פעל אל', ויתקים כמבאר בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו' על מאמר רבה בר בר חנה – 'פעם אחת הלכתי במדברא וכו'. אמר ר' אלעזר: עתידין ישראל לתן עליהם את הדין', כי ישראל יתנו דין לכל העולם, עין שם.

ומה שנתגלו בדורות הללו בעוקבות דמשיחא סודות נוראות כאלו, הוא כעין שמובא בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל': 'כל מה שהחולה גדול ביותר, צריך רופא גדול ביותר', וישראל שהיו במצרים שהיו במדרגה נמוכה מאד, היו צריכין רבי גדול כזה – הוא משה רבנו עליו השלום, והוציא אותם בחפזון גדול, שלא לכנס עד שער הנון חס ושלום; ומשה רבנו עליו השלום השיג השער הנון של הקדשה בעת הסתלקותו, כמבאר בכתבי האר"י על פסוק 'ויעל משה אל הר נבו' - נ' בו. כי בעת חטא העגל ירד ממדרגתו הראשונה, כמו שכתוב: 'לך רד'. ועתה עתה שאנחנו ירדנו בעקבות דמשיחא למדרגה נמוכה ושפלה עוד יותר מגלות מצרים, בבחינת 'כי גדול כי'ם' שברך', לכן אנחנו צריכין להתקון 'ומ'י' ירפא לך' – להמשיך תקונים משער הנון, לכן נתן רשות לגלות דברים נוראים כאלו וכו'.

כי עוד מימי האר"י ז"ל התחיל התנוצצות משיח כידוע, וכל מה שקרוב לימות המשיח, ההתנוצצות הוא בבחינת 'אז יבקע כשחר אורך', 'הולך ואור' וכו', בבחינת 'ונבאו בניכם ובנותיכם' – 'בניכם' אלו תלמידי חכמים שבבבל שדעתם וכו', 'בנותיכם' אלו שבשאר הארצות וכו'. ובימות המשיח יגמר התקון בשלמות – מה שהתחיל מהאר"י ז"ל ומהבעל שם טוב ז"ל ומרבנו הקדוש ז"ל, עד אשר אפלו לא היה אדם הראשון אוכל מעץ הדעת היה בודאי תקון העולמות תכף כידוע, ולא היה כמו שיהיה עתה במהרה בימינו, אמן.

היום ג' פרשת 'שמיני' (ט"ז אדר ב'), שלחתי תלגרמה ירושלימה לר' פנחס שפירא, שיודיע לי משלום אבי נ"י ואמי חורגתי תחיה, מפני שזה זמן רב לא קבלתי תשובה על כל המכתבים שאני שולח לו; ואחר צהרים בא לי תשובה שהמה ברוך ה' בחיים ושלום, והוא שולח לי מכתב.

סימתי מסכת יבמות, והתחלתי מסכת כתבות.

בדעתי לנסע אם ירצה ה' על חג הפסח לפתח תקוה.