# כסליו

> מקור: https://rabenu.app/books/toldot-shmuel/1425/126/

פרשת 'ויצא': המלחמה בכל העולם בכל תקפה ועזה, ולא נותנים לצאת ולבא מפה ומכל עיר ועיר, ומי שהוא מכרח לנסע מפה ירושלימה או מירושלימה לפה, בא לו בקשי גדול. וגם האניות הפסיקו כמעט לגמרי לבא, רק פעם אחת בשבוע או בשבועים, וגם אינה מביאה שום סחורה – רק הפוסטה (דואר), כי אנגליה גוזלת הכל.

השבוע בא פקדה לגרש את כל נתיני הזרים, ואחרי כמה ימים בא פקדה עוד הפעם שלא לגרש, אבל כל הדברים הם רמזים להתעורר בתשובה.

מכל המושבות אי אפשר לשלח הפרות לחוץ לארץ, ובכל פעם מעמיסים על כל אחד שיתן הרבה כסף, או שוה כסף – בהמות וכו', ובחנויות לוקחים מה שמוצאים; יהי רצון שיהיה הכל לטובתנו.

פרשת 'וישב': מפני המצב הרע, קמים קדם אור הבקר ואומרים סליחות והושענות, ותוקעים בשופר, ואומרים תהלים; יהי רצון שיתקבלו תפלותינו ונושע בישועה נצחית.

יום ד' 'מקץ' (כ"ח כסליו) בא ליפו אנית מלחמה, לעת עתה סגרו כל החניות; יהי רצון שיהיה הכל לטובה.

מתוך האניה יצא אוירון, ועף דרך יפו לרגל את העיר. הכריזו שכל הנשים שחפצות לצאת מהעיר יקבל אותן מסלת הברזל (הרכבת) בחנם. בערב חזרה האניה הנ"ל, ולא עשתה כלום ביפו.

יום ה' (כ"ט כסליו) בא חמי נ"י, ולקח את בני ביתי לפתח תקוה.

כעת הולכים מהממשלה מבית לבית לשלח את כל הנתינים הרוסים מפה, אני ברחתי רגלי לפתח תקוה.

באותו היום היה המצב נורא ביפו, כי בא פקדה לשלח מצרימה את כל הנתינים הרוסים, ומי הם הנתינים הרוסים בארץ ישראל, אם לא אחינו בני ישראל?! והלכו מבית לבית, וגם חטפו אנשים בשוק ובחנויות, ושלחו אותם ובני ביתם בערב עם האניה שהלכה למצרים יותר מחמש מאות נפשות, ונתנו זמן עד יום ב' (ד' טבת): מי שהוא חפץ להשאר בארץ - שיתעתמן, ואם לאו, ישלחו אותו יום ב' בעל כרחו למצרים; ה' יתברך ירחם עלינו, ויתמתקו הדינים מעלינו ומעל כל ישראל, ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ לארצנו.

אני ובני ביתי נמצאים כעת אצל חמי נ"י.