# ניסן

> מקור: https://rabenu.app/books/toldot-shmuel/1427/170/

שבת קדש פרשת 'ויקרא' (א' ניסן), הסדר של שבת קדש כנ"ל, למדתי בלקוטי מוהר"ן עד סימן ו' עם התפלות.

יום ד' 'צו' (ה' ניסן): לפי שהיו ידיעות שהאנגלים לקחו את עזה, והיום בא הפחה מירושלים וקרא את נכבדי העיר ואמר להם, שכל תושבי העיר מכרחים לצאת מן יפו וסביבותיה להעירות הסמוך לדמשק, וכעת מהומה רבה בעיר, ה' יתברך ירחם עלינו ועל כל ישראל.

יום ה' (ו' ניסן) גזרו תענית, ואמרו סליחות ותקעו בשופר; ה' יתברך יבטל כל הגזרות רעות מאתנו ומעל כל ישראל. בצהרים קראו 'ויחל', ואמרו 'אבינו מלכנו', ותהלים, והלכו על בית הקברות. המהומה נוראה ומכינים עצמם לנסיעה: זה לגליל, וזה להמושבות הסמוכות, אבל אומרים שגם מהמושבות חפצים לגרש.

הדביקו מודעות שמכרחים לצאת במקדם האפשרי, אבל זה לא בידם - כי לב מלכים ושרים ביד ה' וכל אשר יחפץ יטנו, ועל ידי תפלה אפשר לבטל כל הגזרות; לעת עתה עוד יושבים ביפו.

ערב שבת קדש הגדול (ז' ניסן), ונקרא 'שבת הגדול' על שם הנס הגדול וכו', וכן יעשה ה' יתברך (יעשה) אתנו נסים ונפלאות – 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות'.

נזכרתי כעת מה שאיתא בשיחות הר"ן בהנסיעה של רבנו ז"ל בחזרה מארץ ישראל שהיה בסכנות גדולות בעת שהספינה היתה מלאה מים, אמר רבנו ז"ל למשמשו, שצריכין להתלבש בבגדי שבת ולקשר המעות להבגדים. ושאל אותו האיש הנ"ל: הלא הדגים בלי המעות גם כן יאכלו אותנו, ענה לו רבנו ז"ל: עשה כמו שאני מצוך, ישראל היו על הים ולא נטבעו, ואנחנו עודנו על האניה. כמו כן אני אומר: לעת עתה אנחנו ביפו, וה' יתברך ירחם, ערב פסח גזר המן להשמיד ולהרג את כל היהודים, ושני של פסח נתלה.

הרבה אנשים נוסעים כעת לפתח תקוה ולמושבות אחרות.

שבת הגדול (ח' ניסן) ברוך ה' עבר כסדר הנ"ל.

שבת קדש לפנות ערב הכריזו שעד שמנה וארבעים שעה לא ימצא איש בעיר, וכמעט רב היהודים מכינים את עצמם לעת עתה לילך לפתח תקוה, והרבה כבר נסעו שמה.

קדם חצי הלילה (ט' ניסן) באו גיסי דוד ואברהם וחנה ריזל לקח חפצים שלי – כל מה שאפשר לשאת, ולשוב עוד הפעם, והדרך מיפו לפתח תקוה מלא אנשים עם חפצים.

קדם אור היום הלכו כל בני ביתי לפתח תקוה עם חפצים, לפנות ערב לקחתי מעט חפצים והלכתי לפתח תקוה.

יום ב' (י' ניסן) גזרו תענית בפתח תקוה, ואמרו סליחות.

אני הולך עוד הפעם ליפו להביא עוד חפצים.

הכריזו מהממשלה שאפשר להתעכב ביפו עוד שמנה ימים (גם ממשלת כינה (סין) יצאה ללחם נגד גרמניה). שטרי הממשלה של ארבעים בשליק – נותנים שמנה וחצי בשליקים.

לפנות ערב שכרתי חמור והבאתי רב החפצים שלי לפתח תקוה. בדרך הלכתי עם ר' יוסף סופר, ודברנו דברי תורה.

באתי לפתח תקוה, וספרו לי חדשות: פה היה איש אחד שמו 'יואל בלעכער', מלאכתו היתה צורף נחשת, והאיש הזה היה איש תם ירא אלקים, ואצלו היה נמצא פח של נחשת כמו דף של נסר מתבת גז. וחתנו ראה פעם אחד, איך שחותנו ר' יואל היה שוטף במים ורוחץ את הפח הזה, אבל הוא לא שם לב להדבר הזה. אחר הדברים האלה בערך חצי שנה ויותר, חלה ר' יואל וגופו נעשה כמו אבן דומם, ואחר כך הוטב מצבו, אבל נשאר אלם, והיה אלם בערך שנתים ומת.

אחר מותו לקח חתנו זה את ביתו ולא שם לב לזה, היום יום ב' עשרה בניסן שנת תעז"ר, אשתו נקתה את הבית כנהוג לפני הפסח ותמצא את חתיכת הפח של נחשת הנ"ל, ותתבונן אל הפח הנ"ל והנה הוא מלא אותיות. ותחל לקרא, ותקרא את בעלה ותאמר לו, תכן הכתב מתאים לפי הזמן הזה.

וזה תכן הכתב:

אחי ותלמידי, כאשר בקשתם להודיע לכם מה שיהיה באחרית הימים עם עם ישראל שיתגלה הגאלה בששת אלפים למספר בני ישראל, והנני מודיעכם מעט על לוח זה, כי אז יהיה בלבולים גדולים על עם ישראל, והעמים ילחצו אותם בכל ארצותיהם, ואז יתגלה הלוח הזה, ואז יקום מלכות אחת ויקרא לאספה להשיב לישראל אדמתם, ועם ישראל ישוב לאדמתו. ואחרי כן יבא משיח בן דוד, אשר עליו נבאו הנביאים: "ברוח שפתיו ימית רשע", ויקים: "ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", ויקים כל יעודי הנביאים.

יהושע בן יוסף

כל זה קרא אתמול מהלוח ידידי בערקוביץ, וקרא לפני אות באות ואני כתבתי; והיום הלכנו שמה עוד הפעם, כדי שאוכל להעתיק מגוף הכתב, אבל הוא לא חפץ לתתן לנו לקרא בשום אפן.

יום ג' (י"א ניסן): אתמול לפנות ערב בא וזיר המלחמה ליפו (ג'מל פשה), ואמר שכלם מכרחים לעזב את יפו והמושבות במשך ימים אחדים.

יום ג' בבקר, אני וידידי ר' יוסף הולכים עוד הפעם ליפו בשביל חפצים, הדרך מכסה באנשים מהיציאה מיפו.

לקחתי מצות ביפו, בערב שבתי לפתח תקוה. פתח תקוה מלא מאנשי יפו.

ערב פסח, ברוך ה' בעד טובו וחסדו, יש לנו כבר ברוך ה' הכל על פסח: מצות ויין ומאכלים, והועד נותנים לכל אחד לאכל ולשתות.

הסדר עשינו אצל חמותי, ברוך ה' בכל פרטיה ודקדוקיה.

הפסח הוא כעת עם סכות ביחד, שעשו פה הרבה סכות לאנשי יפו שאין הבתים מכיל אותן – 'זכר ליציאת מצרים'.

מתחילים לנסע לגליל, כי לפי הידיעות מהממשלה (כי) גם פה אי אפשר להתעכב הרבה. בחל המועד הולכים בכל יום עגלות עם אנשים להמושבות אשר בגליל ולטבריה ולצפת; אשת אבי ז"ל נסעה לטבריה.

יום ד' (י"ט ניסן) – חל המועד פסח, הלכתי עם בני נ"י ליפו לקח עוד מעט חפצים. העיר יפו כמעט נשארה ריקה מאנשים, כל הבתים והחצרות סגורים, רואים רק אנשים אחדים. בערב שבנו לפתח תקוה.

אומרים 'הושענות' בשביל עצירת גשמים.

פרשת 'תזריע מצורע': הרבה אנשים נוסעים גלילה, אך רב אנשי יפו נמצאים לעת עתה בפתח תקוה.

יום ד' 'תזריע מצורע' (כ"ו ניסן) בבקר: כעת מכריזים, שעד שמונה וארבעים שעה צריכים לצאת כלם מפתח תקוה, חוץ מאלה שיש להם פרדסים ושדות, הם יכולים להשאר בלי משפחתם.

באמצע ליל ה' (כ"ז ניסן) הכריזו, שבבקר צריכים לצאת מהמושבה, והמהומה נוראה. הרבה נוסעים למסלת הברזל (לרכבת), והרבה נוסעים לכפר סבא, בדעתנו לילך לכפר סבא.

זה יום השלישי ששומעים יריות גדולות מתותחים כל היום.

אחרי הצהרים נתן ידידנו עקיבא ליבראכט עגלה שלו, וכל בני ביתי עם חמותי ובני ביתה עם החפצים נסעו לכפר סבא, ואני נשארתי לבדי פה בכדי שאוכל להביא עוד חפצים.

יום ו' (כ"ח ניסן) אחרי הצהרים הלכתי לכפר סבא.

המושבה כפר סבא קטנה מאד, רק בתים אחדים נמצאו בה, בערך עשרים בתים. אנשים אחדים מאנשי יפו שבאו מקדם שכרו שם איזהו חדרים ורפתות בקר, אבל הרב שוכבים בחוץ, ועשו סכות מעצי אקליפטות, גם בני ביתי עשו סכה, ואנחנו יושבים כעת בסכה.

בני ביתי בשלו עדשים בשביל סעדת ליל שבת קדש (כ"ט ניסן) ואני הבאתי יין בשביל קדוש, רק ביום השבת לא טעמנו שום תבשיל – גם זה לטובה. כי גם מים קרים גם כן קשה שמה להשיג, רק מהועד שלחו לתקן את הבאר, כדי שיהיה מים לרב, וגם נותנים עזרה לכל אחד בלחם.