# טבת

> מקור: https://rabenu.app/books/toldot-shmuel/1427/411/

יום ה' פרשת 'ויגש' (ג' טבת) לפנות ערב, הלכתי רגלי לפתח תקוה (כי בני נחמן נ"י שמה מכמה ימים). הלכתי יחידי, וכל הדרך היה לי התבודדות על פי התורות של רבנו ז"ל – מסימן א' שבלקוטי מוהר"ן עד סימן ע'. הלכתי בעת ירידת הגשם ובאתי שמה בערב.

ברוך ה' הגשם יורד מכמה ימים, שכמעט עד הנה לא היה גשם.

יום שישי (ד' טבת) לפנות ערב סמוך להדלקת הנרות באתי ליפו עם בני נחמן נ"י, ומצאתי הכל מוכן על שבת קדש, כן לא יעזב חסדו מאתנו לעולם.

נסכם אצלי להפסיק לעת עתה את כתיבת הספר 'דרך אמונה' על איזה זמן, ולכתב ספר מעניני אכילה ושתיה וכו', כל דבר וענין מסדר על פי ספרי אדמו"ר ז"ל; התחלתי לכתב.

מוצאי שבת קדש פרשת 'ויחי' (י"ג טבת): מצאתי לנכון לרשם לזכרון מעט הסדר שלי של השבת קדש. ערב שבת עבדתי עד אחרי חצי היום, הלכתי הביתה וברוך ה' מצאתי הכל נכון על שבת קדש. אכלתי, אחר כך קניתי יין על שבת קדש, והלכתי עם בני נ"י לטבל. שבתי מהטבילה, הלבשתי בגדי שבת קדש וטעמתי מעט ממאכלי שבת קדש. הלכנו לבית הכנסת והתפללתי ברוך ה' בחיות לפי מדרגתי. שבתי הביתה בשמחה, אמרנו 'שלום עליכם' וכו', וקדשתי על היין, ואכלנו ברוך ה' מאכלי שבת אשר אי אפשר לבאר הערבות והמתיקות והנעימות של כל ענין וענין משבת קדש. למדתי על השלחן, ואחרי האכילה גם כן למדתי ספרי רבנו ז"ל – הלקוטי מוהר"ן והלקוטי תפלות; ובעת שבני ביתי שכבו לישן רקדתי ברוך ה' לכבוד שבת קדש, ואמרתי שירות ותשבחות; אני גר כעת בשלשה חדרים, ומי מפריע בעדי לעשות מה שאני חפץ.

אחרי חצי הלילה קמתי ואמרתי כל הברכות, ותכף הלכתי לטבל, ומשמה הלכתי לבית הכנסת של 'זרח ברנט' ששמה דולקת מנורה כל הלילה, לקחתי אתי כמה ספרים ואמרתי שמה תקון חצות, ולמדתי ספרי רבנו ז"ל – לקוטי מוהר"ן לקוטי תפלות (ברוך ה' אני לומד כעת את הלקוטי מוהר"ן והלקוטי תפלות באפן שאוכל לגמרם בכל שני חדשים, יהי רצון שאוציא את מחשבתי לפעל). אחר כך בא לבית הכנסת ידידי ר' יוסף סופר ולמדנו את העץ חיים כדרכנו, עד שנתקבצו אנשים לבית הכנסת - שיש להם שעור למוד, והפסקתי את הלמוד עם ר' יוסף סופר נ"י, והמשכתי השעורים שלי: גמרא (שמנה דפים כנ"ל), לקוטי הלכות, גמרתי הזהר של 'ויחי'. אחר כך הלכתי לעורר את בני נחמן נ"י להתפלל כותיקין.

אחרי התפלה הלכנו הביתה, וקדשתי על היין וטעמנו איזה דבר. למדתי עם בני נ"י תנ"ך וש"ס. אחר כך גמרתי השעורים שלי: גמרתי המדרש של 'ויחי', ספר המדות, משניות, שלחן ערוך וכו'.

אכלנו סעדת שבת קדש, אשת אבי ז"ל אכלה אצלי. אחר כך הלכתי מעט לטיל להים, ישנתי מעט.

אחר כך בא ידידי ר' יוסף סופר לביתי, ולמדנו עוד כתבי האריז"ל; ובכל מה דאפשר אני מטעים אותו מדברי רבנו הקדוש הנ'חל נ'בע מ'קור ח'כמה, אשר כל דבריו נחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים וכו', והמה כל כך כל כך נעלמים ונסתרים מהעולם וכו', פלא פלאות וכו'.

אחר כך הלכתי להתפלל תפלת המנחה, ואכלנו סעדה שלישית. ובסעדה שלישית אני לומד ספרי רבנו ז"ל, ואומר נגונים כל מה שאני יכול לפי מדרגתי, ושירות ותשבחות, כגון: 'האדרת והאמונה' וכו', 'אתה הוא אלהינו וכו' בשמים ובארץ' וכו', 'על ישראל אמונתו' וכו', 'אדיר הוא בעליונים' וכו'; ולפעמים עוד מהפיוטים של יום כפור, ולפעמים שירים מר' שמעון בר יוחאי, מרבנו הקדוש – שיר ידידות, או על פי התורות של רבנו הקדוש, אשר מי שיש לו מח בקדקדו וטועם מעט מנפלאות נוראות קדשת תורותיו ושיחותיו של רבנו הקדוש שגבוה עד אין סוף ואין תכלית, יש לו לשמח בהם מאד מאד, ולומר על כל דבר 'אלמלי לא באתי להעולם אלא בשביל זה - די', ואין כאן מקום להאריך.

זה הסדר שלי בעזרת ה' כמעט כל שבת קדש, יהי רצון שאבלה לעולם כל שבתותי ככה, אמן.

יום ג' 'שמות' (ט"ו טבת) בא ידיעה שהמלכים לא מסכימים לעשות שלום וחפצים להמשיך את המלחמה הלאה; ה' יתברך ירחם עלינו ועל כל ישראל.

יום ו' 'שמות' (י"ח טבת): המצב של המלחמה הכללית לא נשתנה, היקר מכל דבר עולה מיום ליום, שטרי ערך של הממשלה ירדו באפן נורא: שטר של ארבעים בשליק מכרתי אני בעצמי בעד שנים עשר וחצי בשליק, וכל הכסף הנכנס לארץ מכרחים להחליף בשטרי הממשלה; ה' יתברך ירחם עלינו ועל כל ישראל, ולהטיב את מצבנו בגשמיות ורוחניות.

נסכם אצלי לקרא את הספר שהתחלתי לכתב אודות אכילה ושתיה בשם 'לחם הפנים', כדאיתא בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א: כשאדם זוכה לשמירת הברית בשני הבחינות המבארים שם, על ידי זה זוכה שיהיה כל אכילותיו וסעדותיו בבחינת 'לחם הפנים', ושלחנו מכפר כמזבח, עין שם. ועין בסימן ס': כשאוכל בקדשה ובטהרה אז הוא בחינת 'לחם הפנים' וכו', עין שם. וכן בסימן מ"ז ובסימן ס"ז לקוטי א', שעל ידי אכילה דקדשה זוכין להארת פנים, עין שם.

מוצאי שבת קדש 'שמות' (כ' טבת): הסדר של שבת קדש - כנ"ל; המחיר של הקמח הוא כעת חמשה עשר בשליק (של כסף הממשלה).

פרשת 'וארא' קרה אסון נורא, כי הרבה יהודים בעלי מלאכה מיפו ומירושלים עובדים בבאר שבע אצל הממשלה, וכעת מתכוננים האנגלים לילך שמה, כי כבר נכנסו בגבול התורקי, וכלם בורחים מבאר שבע, ונכנסו יהודים אחדים מיפו ומירושלים למסלת הברזל (לתחנת רכבת) כדי לנסע ליפו, ובא אוירון אנגלי והשליך פצצה על הוואגאן (הקרון) ונהרגו כל היהודים קרוב לעשרים איש; ה' יתברך ירחם עלינו ועל כל ישראל.

יום ג' בא – ערב ראש חדש שבט: ברוך ה' גמרתי הלקוטי מוהר"ן והלקוטי תפלות בשני חדשים, והתחלתי ללמד מתחלתם.