# סיון

> מקור: https://rabenu.app/books/toldot-shmuel/2047/126/

אחר שבועות באתי עוד הפעם לברדיטשוב, וקבצתי עבורי עוד הפעם 'אוראקען', אך לא יספיקו לי לשלם שמונה רבל כסף עבור קעסט (אכסניה), ושכרתי לי אצל ר' שמעריל נ"י רק על ימות החל, ועל שבת קדש נסעתי לבית אבי נ"י; וכל מה ששמעתי או למדתי דבר חדש מן רבנו הקדוש - מסרתי לידידי הבחור מורנו הרב ר' יצחק נ"י.

וגם בימות החל היה לי עת חפשי ללמד, קמתי בבקר עם ידידי ר' מרדכי נ"י והלכנו למקוה, ואחר כך הלכנו לבית הכנסת להתפלל בבית המדרש ד'סטאליארעס', ואחר התפלה למדנו. גם בצהרים למדתי הרבה פעמים עם ידידי הבחור מורנו הרב ר' נטע בן ר' שמשון נ"י, ובערב גם כן למדתי.

ואנשי שלומנו נתקבצו בכל לילה ושמענו הרבה דבורים מרבנו הקדוש, וגם ר' שמעריל נ"י למד את ספרי רבנו הקדוש, והיינו שמח (שמחים) וגם רקדנו הרבה פעמים. וגם ליל שישי למדנו הרבה פעמים כל הלילה בה'סטאליארסקע שוהל' (בית הכנסת של הנגרים).

רק בעת הזאת נסעתי על כל שבת לבית אבי נ"י ביום ו' בצהרים, ושבת קדש בבקר הלכתי לטבל בנהר, והתפללתי ביחידות בבקר כדי שלא לעבר זמן קריאת שמע.

ואנשי זשעזשעליב חשבו אותי למשגע, ולא היה לי כמעט עם מי לדבר רק עם הבחור יצחק נ"י, והיה לו גם כן בזיונות ושפיכות דמים מאביו ומאמו ומדודו וכו' - למה הוא מדבר עם מי ש'אסור לעמד בארבע אמות שלו', רק לא הסתכל על כל המניעות, ולבו היה חזק בעבודת ה' ועשה את שלו, וישבנו יחד כל השבת ולמדנו יחד. ויום ראשון נסעתי או הלכתי רגלי לברדיטשוב; כך נהגתי כל הקיץ עד שנסעתי על ראש השנה על ציון רבנו הקדוש לאומאן.

והיה לי השתוקקות וכסופין מאד עד אין שעור להיות על ציון רבנו הקדוש באומאן, והתפללתי הרבה פעמים לה' יתברך שאזכה להיות על ציון רבנו הקדוש, אך לא היה לי על הוצאות הדרך אף פרוטה אחת, כי מה שקבלתי מן 'אוראקען' לא נשאר לי כלום, כי שלמתי לר' שמעריל נ"י עבור קעסט (אכסניה). ולמדתי עם ר' יעקב מזאוואד (מהמפעל) ששה שבועות, ונתן לי על הוצאות הדרך לאומאן.