# ניסן

> מקור: https://rabenu.app/books/toldot-shmuel/2047/170/

ידידי היקר מורנו הרב ר' מרדכי פאלסקי, היה על-'שטעלע' (משרה) אצל ר' אברהם באטמאן בכפר זשעזשעליב עוד קדם שבאתי על-'שטעלע' (לעבוד) לברדיטשוב, וגם כשהייתי בברדיטשוב היה גם כן ר' מרדכי נ"י שמה. ואותה החרף שזכיתי להתקרב לאנשי הנ'חל נ'בע מ'קור ח'כמה, היה ר' מרדכי הנ"ל בביתו בעיר 'באקי' סמוך לעיר אומאן, כי עמד לעבודת הצבא, וה' יתברך רחם עליו ויצא לחפשי.

וקדם חג הפסח כתבתי לו מכתב, ובא בחל המועד פסח לעיר ברדיטשוב, וקרבתי אותו לאנשי שלומנו, ושכרתי לו 'קעסט' (אכסניה) אצל ר' שמעריל נ"י, והוא וכל אנשי שלומנו קרבו אותו מאד.

על חג הפסח הייתי אצל אבי נ"י.

ידידי ר' מרדכי נ"י הביא אתו מאחיו הדר באומאן שתי חביות תה, אחר חג הפסח עשה מסחר מן תה עם ר' שמעריל נ"י, וגם ראיתי (השגתי) עבורו כמה 'אוראקען', וגם אני שכרתי לי 'קעסט' אצל ר' שמעריל נ"י.

אחר הפסח הייתי משתוקק ומתגעגע מאד להשליך את 'האוראקן', והתפללתי ובכיתי כמה פעמים לפני ה' יתברך שישלח לי פרנסה אחרת.

תכף אחר הפסח רציתי לעשות 'חדר' ללמד עם נערים חמש עם רש"י וגם לכתב עמהם, וקבלתי כמה תלמידים, ושכרתי את הבית הכנסת ד'סטאליארעס' (של הנגרים) ללמד שמה. אבל לא יכלתי אז להוציא מחשבתי מן הכח אל הפעל, כי הדבר הזה היה קשה לי אז מאד ללמד עם הרבה תלמידים כמה למודים, כי לילך על 'אוראקען' בנקל הרבה יותר. וראיתי שאסור לדחק את השעה, כי 'הבא לטהר מסיעין אותו' - רק אומרים לו 'המתן', בבחינת 'כתר לי זעיר' וכו', כמבאר כל זה בספרי רבנו הקדוש כמה וכמה פעמים.

בראותי שאין בכחי ללמד עם תלמידים, קבלתי עוד הפעם לילך על 'אוראקען', ובשעה שהייתי חפשי למדתי בעצמי בהבית הכנסת ד'סטאליארעס' (של הנגרים) וגם עם ר' שמעריל ועם ידידי ר' מרדכי נ"י.

התחלתי מחדש לילך על 'האוראקען', והלכתי כן בערך שבוע או יותר.