# אייר

> מקור: https://rabenu.app/books/toldot-shmuel/2047/221/

ובשבת קדש הייתי ביחד עם כל אנשי שלומנו כמקדם, וגם ידידי ר' מרדכי היה עמנו, והיינו בשמחה מאד. למדנו אצל ר' שמשון אשר דר אז אצל בית הכנסת ד'סטאליארעס', וגם היינו שמה בסעדה שלישית, וידידנו ר' נפתלי נ"י אמר אז תורה והיינו בשמחה מאד, וגם רקדנו הרבה.

אחר כך הלכתי לאכסניה שלי לבית ר' שמעריל נ"י, ודברנו מרבנו הקדוש בשמחה גדולה, ושכבנו לישן.

ובלילה הזאת נחלשתי מאד, ולא יכלתי כמעט לקום מחמת חלשתי, אך התחזקתי בכל הכחות וקמתי ממטתי, ולא ידעתי כלל מה נעשה לי. התפללתי בביתי, אחר כך הלכתי בכל כחותי אל ה'אוראק' אחד, אבל לא יכלתי לילך יותר. ובאתי לבית ר' שמעריל ושכבתי על המטה, והחולאת נתגברה עלי מאד.

ביום השני נתגבר עלי החולאת יותר, לא אכלתי ולא יכלתי לישן; ואנשי שלומנו הלכו לבקר אותי. גם ביום השלישי הייתי חלש מאד.

ואבי נ"י כששמע שאנכי חולה בא תכף לברדיטשוב, והיה עמי אצל ר' שמעריל יום ג' ויום ד', גם אמי חורגתי באה אלי.

והייתי חלש מאד, אף על פי כן לא רציתי לקרא בשבילי רופא - אחרי כל הדבורים שדברו עלי אבי ואמי חורגתי ואשת ר' שמעריל - ולא רציתי בשום אפן. אבל מחמת שהרבו עלי דבורים נסכמתי (הסכמתי) לקרא לי רופא, אבל לא בלבב שלם. והלכה אשת ר' שמעריל נ"י וקראה לי רופא אחד, ועשה לי (באנקיס) - אבל לא הועיל לי כלל. והחולאת נתגברה עלי מאד, על כן נסכם בינינו להוליכני לבית אבי נ"י לכפר זשעזשעליב.

ולרופא לא רציתי בשום אפן לילך, אבל אחר כל הדבורים וההפצרות ופתויים הכרחתי לילך עם אבי נ"י לרופא. והיינו אצל שני דאקטורים, אבל בעזרת ה' יתברך לא נתנו לי שום דבר, כי אמרו שאני חולה מסכן ואין עוד רפואה בשבילי, ואם אבי רוצה לרחם עלי יוליכני תכף ל'בקור חולים' (בית חולים). אבל אבי נ"י לא רצה בשום אפן שאהיה בה'בקור חולים', ואמר להוליכני לביתו איך שיהיה, ועשה כן.

ובאתי לבית אבי נ"י ביום ה', אך החולאת נתגברה עלי מיום ליום.

ביום ו' וביום שבת קדש הייתי חלש מאד, לא אכלתי כלום, אך הקדוש ברוך הוא חמל עלי להחייני - כדי שאזכה להיות על ציון רבנו הקדוש.

ר' שמעריל נ"י עשה בברדיטשוב התעוררות גדול להתפלל בעדי, ובמוצאי שבת קדש נסכם לאנשי שלומנו לנסע אלי לבקר אותי, אך לא היה להם עגלה, והלכו רגלי כמעט במסירת נפש - במוצאי שבת קדש הנ"ל - עשרה אנשים מאנשי שלומנו: ר' שמעריל נ"י, ור' שמשון נ"י, והרב בן ציון מלמד, ור' יעקב שניידער (החייט), ור' יוסף שניטקרעמער, ור' שלום, ור' אברהם חתן ר' מנדיל, ור' נחום מלאמזא, והבחור פישל, וידידי ר' מרדכי פאלסקי נ"י.

ורקדו על הדרך, ובזה נמתקו הדינים, כמבאר בספרי רבנו ז"ל כמה פעמים - שעל ידי רקודין והמחאת כף ממתקין הדינים, עין שם.

בלילה הזאת הייתי חלש מאד ולא יכלתי לישן.

ויהי כחצות הלילה שמעתי קול מידידי ר' מרדכי פאלסקי נ"י שדופק בחלון לפתח לו הדלת, ושמחתי מאד. ופתח אבי נ"י את הדלת, ונכנס ר' מרדכי נ"י ואחריו כל אנשי שלומנו, לא אוכל לתאר את גדל השמחה שהיה לי אז, והרגשתי תכף שכמעט נלקחה ממני החולאת.

והיו אצלי כל הלילה ולמדו את ספרי רבנו הקדוש, והיה שמח מאד ורקדו.

בבקר שכר אבי נ"י עגלה בשבילם ונסעו לביתם לברדיטשוב, ואנכי הייתי בשמחה מאד, וגם אבי ואמי חורגתי היו בשמחה מאד.

ביום א' בעזרת ה' יתברך שבתי לאיתני, ומיום ליום נלקחה ממני החולאת, ובערך שמונה ימים שבתי לבריאותי כבראשונה בעזרת ה'. אך לא הייתי בברדיטשוב עד אחר שבועות.