# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/tvbvt-zkrvnvt/2/

התורה ב' - 'אמור אל הכהנים' כפי שמובא בחיי מוהר"ן מכתב יד של אדוני אבי זקיני מוהרנ"ת ז"ל , נאמרה על ידי סיבה של הרב הצדיק הרב שמואל אייזיק ז"ל, עוד קודם התקרבות של מוהרנ"ת זלל"ה בזלאטיפאלי.
שחלם להרב שמואל אייזיק ז"ל חלום שהיה באיזה יער גדול עד למדי, ולא ראה איזה דרך לצאת משם לחזור לביתו. ופגע בו איש אחד שחגר בחרב חדה שיש לה שני פיות הנקרא שארפין , ונחרד הרב שמואל אייזיק ז"ל מאוד, אך האיש הלז היה מראה לו סבר פנים יפות, ואמר לו, אל תפחד לך איתי. והלך עם זה האיש עד שבאו לבית גדול בהיער ואמר לו שיכנס לבית הזה, ושם חרבות הרבה קטנות מחרבי, ויש לך רשות ליקח גם כן מהחרבות קטנים, אך תדע איך להתנהג איתם בדרך ממוצע.
ונכנס לשם וישב שם זקן אחד, ואמר לו, אי אפשר לך ליקח מפה שום חרב עד שתרגיש בעצמך שאתה מנוקה מכתמים בגופך ובבריתך, ותדע איך לאחוז החרב שתיטול מפה. ובתוך כך סבבו אותו עננים כפולים ומוכפלים בחשכות גדול, ודחף אותו הזקן הנ"ל לחוץ לבית, ואמר לו עוד אין אתה מוכשר לזה מחמת העננים, אך אם תוכל לבוא בהיער להלן בבנין מפואר שיש שם אומן כזה שהוא מחדד החרבות קטנים, וגם אפילו החרב הגדול של האיש שראית, שהוא יודע בטוב איך לאחזה, אף על פי כן מוכרח גם כן לחדד חרבו אצל האומן הזה. אך מי יודע אם האומן יפתח לך פתחו שתכנוס אצלו.
וכל זה היה בחלום. ובתוך כך הקיץ משנתו ונבהל מאוד, ונקפו ליבו עד למדי מזה. וזה היה בתחילת התקרבותו לאדמו"ר, והרב שמואל אייזיק היה מגורתו בעיר דאשיב, ואדמו"ר זלל"ה ישב אז בעיר זלאטיפאלי, ומרחק רב הוא. והרב שמואל אייזיק היה עני מדוכא, וגמר בדעתו תיכף שמוכרח להיות ע"ז אצל אדמו"ר זלל"ה, ועשה מה שעשה וקיבל סכום קטן על הוצאות, וביותר הלך רגלי וזה היה בחורף עד שבא לזלאטיעפאלי. ולא היה יודע היכן דירתו של אדמו"ר, עד ששאל לאחד היכן דירתו, ואמר לו מה לך אצלו הלוא מחלוקת גדול עליו בעיר, ונזכר מה שאמר לו הזקן, מי יודע אם תוכל לפתוח שם שתוכל לכנוס אצלו. עד שבא לבית אדמו"ר, והיה שם הפתח סגור, ודפק דפיקות הרבה עד ששמע קול דממה דקה מאחורי הדלת שאדמו"ר אומר לו, אתה שמואל אייזיק, אין כעת אפשרות לפתוח לך בשום אופן, והרב שמואל אייזיק עמד בערך שעה ובכה בקול ובלב נשבר כזה, ופתח לו אדמו"ר זלל"ה, ואמר לו, הלא אמרו לך עוד בביתך מי יודע אם תוכל לכנוס, אך קיימתי כל השערים ננעלו ושערי דמעות שבכית כל כך לא ננעלו, והבין הרב שמואל אייזיק שאדמו"ר יודע מהחלום שלו ונתיירא לספר לו. ובתוך כך אמר לו אדמו"ר הלא עננים רבים סבבוך, ונבהל ונשתומם הרב שמואל אייזיק על זה על רוח הקודש כזה, עד שלא היה יכול לפתוח פיו לדבר אפילו דיבור אחד לפני אדמו"ר זלל"ה מחלומו.
ואחר כך באו עוד מקורבים על שבת קודש מעיר מעדוועדיבקי ואדמו"ר זלל"ה גילה התורה 'אמור'. ומי שיעיין היטב בהתורה הזאת יבין את החלום, שבהתורה מובא מהחרב של משיח ועוד ועוד, והעיקר - שכולם באים להאומן הזה עם החרבות לחדדם ואפילו האיש עם חרבו הגדול שיודע איך לאוחזה מוכרח לבוא להאומן הזה עם חרבו. ומרומז קצת בסיפורי מעשיות (מעשה י), מהבחור שהיה אוחז חרבו וקשתו בידו להציל עצמו מהחיות וכו'. ומאז והלאה נתקשר אל אדמו"ר הרב שמואל אייזיק ז"ל, בעבודות התפילה עד שכמעט נתקיים אצלו מה שמובא בגמרא 'ולוואי שיתפלל אדם כל היום כולו', כידוע בין אנ"ש הזקנים מעסק תפילתו בכוחות גדולים: