# הזוג חשוכי הבנים

> מקור: https://rabenu.app/books/tvldvt-adm/472/

והנה באיזה מדינה רחוקה, היה עשיר גדול, אשר היה לו עשירות והון גדול מאד מאד, אבל היה חשוכי בנים רחמנא לצלן. וכל ימיו השתדל בכל תחבולות הרופאים הכי גדולים בכמה מדינות עבור זה שיזכה להוליד בנים. וגם עסק על ידי קוסמים ומכשפים, ועשה סגלות שונות. והכל היה למגן ולחנם ולא הועיל כלום.

ואז היה שם הבעש"ט הקדוש מפרסם בכל קצוי עולם. ושמע העשיר הנ"ל את שמע הבעש"ט הקדוש זצ"ל, שהוא פועל ישועות לכל הבאים אליו ודורשים ממנו איזה ישועה שהיא, ברוחניות ובגשמיות בגוף ונפש וממון וכו', וכל העולם נושעים אצלו ועל ידו. הסכם והחליט בינו לבין אשתו שישתדלו לנסע להקדוש הבעש"ט ז"ל, אשר היה נקרא אז במדינתו בזה הלשון "דער פולישע בעל שם"[22], ולפזר אפלו כל הונו ועשירותו עבור זה כדי, להושע בזרע של קימא על ידו הקדוש ז"ל.

ונסע העשיר הנ"ל עם אשתו למדינת אוקרינא לעיר מעזיבוז למקום מגורת הקדוש הבעש"ט ז"ל, אבל כאשר באו למעזיבוז נתודעו שהבעש"ט נסע מפה שבוע זו לעיר הסמוך על מנת לנסע לדרכו לארץ ישראל. והעשיר הנ"ל כאשר שמע כן אץ את דרכו להעיר הנ"ל, ותכף כאשר בא לשם שאל על הבעש"ט הקדוש ז"ל, אמרו לו שהיום נסע הבעש"ט הקדוש מפה לעיר הקרובה. ואץ העשיר הנ"ל נסיעתו לשם, וכאשר בא לשם גם כן הודיע לו כנ"ל. הכלל, שכל כך בטלו את עצמן העשיר הנ"ל ואשתו, והיו חזק בנסיעתם עד שנסעו כן כל החרף, וסבלו קור וכפור וגשם ושלג וכדומה, בכדי לראות ולדבר עם הבעש"ט הקדוש ז"ל.

והיו נוסעים כך עד סמוך לחג הפסח, אשר אז היו סמוך לעיר סטאמבאל. ומחמת ששמע העשיר הנ"ל שעיר סטאמבאל הוא עיר גדול אשר שם הכל ביקר, ובפרט קדם החג, הכין כל צרכי החג הפסח בעשירות גדול בהעיר שהיו קרוב וסמוך לעיר סטאמבאל. ושכר עגלה מיחדת, שהיה מלאה כל טוב, לכבוד חג הפסח הקדוש, אשר היה דעתם לחג את חג הפסח הקדוש בעיר סטאמבאל.

ונסעו לסטאמבאל, ובאו לסטאמבאל היה ביום ערב פסח. וכאשר באו לנסע עם עגלה הנ"ל, על הגשר שעל הנהר הנ"ל אשר היה יושבת אז שמה על שפת הנהר הצדקת מרת אדיל ז"ל בתו של הבעש"ט הקדוש ז"ל, והיתה מכבסת בגדים הנ"ל, ודמעתה על לחיה. וכאשר ראה אותה העשיר הנ"ל קרא לה מעל הגשר. ובאתה אליו הצדקת מרת אדיל ז"ל. ושאל אותה העשיר הנ"ל, אפשר היא יודעת מה"פולישין בעל שם", באיזה מקום מוצאו. כי העשיר הנ"ל חשב שבודאי יודעין ממנו בכל עיר סטאמבאל, ובפרט כאשר שמע בכל העירות הקודמים את שמע הבעש"ט הקדוש ז"ל.

אבל בסטאמבאל היה הבעש"ט הקדוש ז"ל בהסתר ובהצנע גדול מאד, אשר על ידי זה עבר עליו כל כך עניות כזה, כי לא היו מכירים אותו שם כלל. והיה שם בלחץ נורא וגדול מאוד, אשר בערב פסח הנ"ל, לא היה לו עדין פרוסת מצה ולא כוס יין. והאכסניא שלהם היה בקאמער[23] אצל איזה מלון שנתיחד האקאמער הזה עבור ארחי פרחי[24], כמבאר לעיל מזה קצת.

וכאשר הצדקת מרת אדיל ז"ל בתו של הבעש"ט הקדוש ז"ל, שמעה מפי העשיר הנ"ל ששואל את עצמו על אביה הבעש"ט הקדוש ז"ל, לא יכלה להתאפק מבכיה הגדולה, ודמעות עינה זלגו כמעין הנובע, אשר על ידי זה נבהל מאד מאד העשיר הנ"ל, וחשב שמחמת שהיא אשה עניה כזה מאד, אשר על בטח אין לה מה על יום טוב. ורצה העשיר הנ"ל לתן לה כסף, שיהיה לה להכין צרכי החג הנ"ל, אבל הצדקת מרת אדיל ז"ל סרבה לקבל מחמת האזהרה הנ"ל של אביה הקדוש הבעש"ט ז"ל, אשר גזר עליה בבקר קדם לכתו לבית המדרש, שלא יגלה מכל העובר עליהם לשום איש. והעשיר הנ"ל רצה להוסיף לה יותר איזה מטבעות חשובים, אבל הצדקת הנ"ל לא פנתה לכל זה.

והעשיר הנ"ל שאל אותה על מה שהיא בוכית כל כך, עד שספרה לפניו הכל, שהבעש"ט הקדוש ז"ל הוא אביה. והעשיר הנ"ל נחם אותה כי הביא אתו לרב כל צרכי החג הפסח. וגם העשיר הנ"ל הבטיח לה שיכין ויקנה עוד כל הצרך על חג הפסח למען טובת המחין של אביה הקדוש הבעש"ט ז"ל מכל מעדנים שבעולם, ואפלו מלבושים וכדומה וכל אשר תאמר ותדרוש ממנו, באפן שלא יהיה לה שום עצב כלל וכלל לא.

ותכף נסעו עם כל עגלות הנ"ל למלון הכי גדול ונאה יותר, ולקח העשיר הנ"ל איזה חדרים גדולים ומשרתי המלון נשאו החפצים לבית החדרים הנ"ל. ותכף התחילו לעסק בהכנת צרכי אוכלי החג לכבוד החג. והיו מדליקין נרות גדולות הרבה בלילה והכל הכון, וערכו מטה מצעת ומהדרת ושלחן ערוך בכלים נאים ובכל טוב, והלבישו כלם בלבושים יקרים. וגם להצדקת מרת אדיל ז"ל נתן בגד נאה ויפה מאד.

ובלילה אחר הכנה הנ"ל היתה הצדקת מרת אדיל ז"ל עומדת ומתמהמהת על החוץ לקבל פני אביה הקדוש, לבשרו על הניסים הנ"ל. אבל כשראתה אביה הקדוש הולך ופניו בוער כלפיד אש, הלכה אליו ואמרה לו גיט יום טוב, ואביה הבעש"ט הקדוש ז"ל לא ענה לה שום דבר. רק הלך ישר עמה על המלון הנ"ל, ובא לתוך החדרים הנ"ל, ולהחדר שהיה שם מסדר הכל לצרך הסדר. ולא הביט על שום אדם, ולא דבר כלל, וישב את עצמו ישר על המטה המצעת הנ"ל. ועסק בהסדר באמירת הקדוש על יין המשבח, ואמר הגדה בקול רם וברגש גדול ובהתעוררות נפלא מאד מאד, אשר העשיר הנ"ל ואשתו שבעים רצון וענג של תענוג גדול מכל הנ"ל. והיו שמחים מאוד שזכו לקים מצוה רבה כזו באיש אלקי קדוש כזה בליל הפסח. וגם בעיר נכריה.

והבעש"ט הקדוש ז"ל עשה את שלו כדרכו. וגמר את חצי הסדר הראשון, וטעם מכל המטעמים טובים ומאכלים הטובים. ובאמצע הסעודה נתן הבעש"ט הקדוש ז"ל שלום עליכם להעשיר הנ"ל, ושאל אליו מה שאלתך ובקשתך וינתן לך. ותכף התחילו העשיר הנ"ל ואשתו להתחנן לפני הבעש"ט הקדוש ז"ל ברב דמעות. וספר העשיר הנ"ל להבעש"ט הקדוש ז"ל הכל כל לבו, שהוא חשוכי בנים רחמנא לצלן, וטלטל את עצמו בטלטול הקשה עד שבאו הנה, ורוצה לפזר מחצית הונו. על כן הוא מבקש מהבעש"ט הקדוש שיברכו בברכת ישועה של בנים בכלל ובן זכר בפרט.

ותכף יצא מפי הבעש"ט הקדוש את ברכתו הקדושה, שכעת חיה את חבקת בן. וכאשר גמר הבעש"ט הקדוש ז"ל את ברכתו הקדושה הנ"ל, נתעלף הבעש"ט הקדוש, ושמע שמכריזין למעלה ברקיע כאשר הבעש"ט הקדוש גרם להטריח לה' יתברך שישנה מערכת הטבע מזה הזוג הנ"ל, אשר המה שניהם היו עקרים מצד התולדה, ועכשו כאשר הבעש"ט הקדוש גזר כן יקום לשנות סדרי הטבע עבורם. כי הצדיק גוזר והקב"ה מקים ובפרט עתה. אך דנו למעלה את הבעש"ט הקדוש, כאשר גרם כזאת שיהיה שנוי במעשה בראשית שיענו בדינו, כי אם ברך הבעש"ט הקדוש והבטיח מה לאיזה איש ותמיד נתקים ברכתו אזי גם עכשו יתקים. אך בעד זה הנ"ל יקחו ממנו, והפסיד את העולם הבא שלו.

ותכף נתמלא מאד הבעש"ט הקדוש בשמחה וחדוה גדולה ונפלאה, והיה אומר בפיו הקדוש, ברוך ה', אם כן אעבד את ה' יתברך מהיום שלא על מנת לקבל פרס. והיה שמח מאד מאד. ותכף בתוך השמחה הנ"ל שמע הבעש"ט הקדוש ז"ל כרוז השני, שנותנים לו בחזרה את העולם הבא שלו גם כן, על כי רצה לעבד את ה' יתברך בלי פניה של עולם הבא. ויחוגו כלם את ימי הפסח הראשון בשמחה ובטוב לבב. וגם כאן נפסיק קצת.

[22]. הפולני בעל שם:

[23]. חדר צדדי:

[24]. אורחים מזדמנים, עוברי דרך; ד"א קבצנים: