# פרק כ"ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/bamidbar/balak/perek-23/

**פסוק א** "וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת", אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבַמִּצווֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, שֶׁבִּשְׂכַר אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם קָרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק הָרָשָׁע זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ רוּת בַּת בְּנוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן בֶּן בְּנוֹ שֶׁל בָּלָק.

אֲמַר רַבִּי חֲנִינָא בִּשְׁבִיל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם קָרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב הֻבְקְעוּ מִיִּשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם יְלָדִים. אֵינִי וְהָא אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם וְכוּ', יָצָא מִמֶּנָּה שְׁלֹמֹה שֶׁכָּתוּבּ בּוֹ (מ"א ג, ד) "אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה". מַחֲשַׁבְתּוֹ מִיהָא לִקְלָלָה הֲוַאי.

"בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת", לָמָּה שִׁבְעָה מִזְבָּחוֹת. כְּנֶגֶד שִׁבְעָה צַדִּיקִים שֶׁבָּנוּ שִׁבְעָה מִזְבָּחוֹת, מֵאָדָם וְעַד מֹשֶׁה, וְנִתְקַבְּלוּ, אָדָם הֶבֶל נֹחַ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה. אָמַר לָמָּה קִבַּלְתָּ אֶת אֵלּוּ, לֹא בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָה שֶׁעָבְדוּ לְפָנֶיךָ קִּבַּלְתָּם, לֹא נָאֶה לְךָ שֶׁתְּהֵא נֶעֱבָד מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת וְלֹא מֵאֻמָּה אַחַת. הֱשִׁיבָתוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ "טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָּהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב", שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַכְנִיס מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵין בָּנָי.

**פסוק ג** "וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי", דַּעְתּוֹ הָיָה לְקַלֵּל, שֶׁעַד אוֹתָהּ שָׁעָה דַּעְתּוֹ הָיָה שֶׁפִי, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה נִטְרַד.

אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּלְעָם חִגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי", שִׁמְשׁוֹן בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יז) "שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח", בִּלְעָם סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כד, ג) "נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן".

"וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם", וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי, מָשָׁל לְשֻׁלְחָנִי הַמְשַׁקֵּר בַּמִּשְׁקָלוֹת, בָּא בַעַל הַשּׁוּק הִרְגִּישׁ בּוֹ, אָמַר לוֹ מָה אַתָּה מְעַוֵּל וּמְשַׁקֵּר בַּמִּשְׁקָלוֹת. אָמַר לוֹ כְּבָר שָׁלַחְתִּי דוֹרוֹן לְבֵיתְךָ. אַף כָּךְ בִּלְעָם, קְרָאוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אָמַר לוֹ, רָשָׁע, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לְפָנָיו אֶת- שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי, אָמַר לוֹ "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק (וְשַׁלְוָה בָּהּ) [וְאַהֲבָה שָּׁם] מִשּׁוֹר אָבוּס" וְגוֹ', טוֹב אֲרֻחַת יָרָק שֶׁאָכְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים מִפָּרִים שֶׁאַתָּה מַקְרִיב עַל יְדֵי שִׂנְאָה (כָּתוּב בְּרֵישׁ פָּרָשַׁת צַו).

**פסוק ה-ו** "וַיָּשֶם ה' דָּבָר בְּפִי בִלְעָם". רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מַלְאָךְ. רַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר חַכָּה.

דָּבָר אַחֵר שֶׁעִקֵּם אֶת פִּיו (עִקְּמוֹ) [וּפִקְּמוֹ] כְּאָדָם שֶׁקּוֹבֵעַ מַסְמֵר בְּלוּחַ. וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר, וַיָּשָׁב אֵלָיו וְהִנֵּה נִצָּב עַל עֹלָתוֹ, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וּמְצַפִּין מָתַי יָבוֹא.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, רָשָׁע זֶה חָשַׁב לְקַלֵּל אֶתְכֶם, וַאֲנִי עוֹקֵם אֶת פִּיו וְהוֹפְכָהּ לִבְרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים כג, ו) "וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם". וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר בְּפִי בִּלְעָם, מַלְאָךְ יָשַׁב לוֹ בִּגְרוֹנוֹ, רָצָה לְבָרֵךְ מַנִיחוֹ, רָצָה לְקַלֵּל בּוֹלְמוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ, וְאֵין דָּבָר הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קז, כ) "יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם". רַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר מַסְמֵר שֶׁל בַּרְזֶל נָתַן בִּגְרוֹנוֹ רָצָה לְבָרֵךְ מַנִּיחוֹ, רָצָה לְקַלֵּל בּוֹלְמוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ, וְאֵין דָּבָר הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא מַסְמֵר שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לא, כג) "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ".

**פסוק ז** "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר", אַל תִּקְרֵי מְשָׁלוֹ אֶלָּא מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁהָיָה בִלְעָם מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיא קְלָלוֹת מִלִּבּוֹ וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחוֹ.

"מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב", מִן הָרָמִים הָיִיתִי וְהוֹרִידַנִי בָלָק לִבְאֵר שַׁחַת. יַנְחֵנִי, [יַנְהֵנִי], כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִ(י)דֵהוּ". דָּבָר אַחֵר "מִן אֲרָם", עַם [רַם] (כִּסֵּא) שֶׁלְּמַעְלָן הָיִיתִי, וְהוֹרִידַנִי בָלָק מִכְּבוֹדִי. מָשָׁל לְמִי שֶׁמְּהַלֵּךְ עִם הַמֶּלֶךְ, רָאָה לִסְטִים, הִנִּיחַ אֶת הַמֶּלֶךְ וּמְטַיֵּל עִם הַלִּסְטִים. כְּשֶׁחָזַר אֵצֶל הַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ לֶךְ עִם מִי שֶׁטִּיַּלְתָּ עִמּוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ שֶׁתֵּלֵךָ עִמִּי. כָּךְ בִּלְעָם נִזְקַק לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּשֶׁנִּזְדַּוֵּג עִם בָּלָק נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְחָזַר לִהְיוֹת קוֹסֵם כְּבַתְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יג, כב) "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם", לְכָךְ צָוַח רָם הָיִיתִי וְהוֹרִידַנִי בָלָק.

דָּבָר אַחֵר "מִן אֲרָם יַנְחֵנִי", אָמַר לוֹ הֻשְׁוֵינוּ שְׁנֵינוּ לִהְיוֹת כְּפוּיֵי טוֹבָה, שֶׁאִלּוּלֵא אַבְרָהָם אֲבִיהֶם לֹא הָיָה בָלָק, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְּשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה", וְאִלּוּלֵא אַבְרָהָם לֹא פָלַט לוֹט מִסְּדוֹם, וְאַתָּה מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל לוֹט, וְאִלּוּלֵא יַעֲקֹב לֹא עָמַדְתִּי אֲנִי בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא רָאָה לָבָן בָּנִים אֶלָּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב, שֶׁבִּתְחִלָּה כְּתִיב (שם כט, ט) "וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ" וְאִלּוּ הָיוּ לוֹ בָנִים הֵיאַךְ בִּתּוֹ רוֹעָה וּמִשֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב לְשָׁם נִתְּנוּ לוֹ בָנִים שֶׁנֶּאֱמַר (שם לא, א) "וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן" וְגוֹ' וְאוֹמֵר "נִחַשְׁתִּי וַיְּבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ", וְאִלּוּלֵא אֲבוֹתָם אֲנִי וְאַתָּה לֹא עָמַדְנוּ בָעוֹלָם.

"לְכָה אָרָה לִּי", מִי שֶׁמְּאָרְרָן, עַצְמוֹ הוּא מְאָרֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יב, ג) "וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר", וְאוֹמֵר (שם כז, כט) "אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ". לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב, אִלּוּ לְאֻמָּה אַחֶרֶת בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל, כְּגוֹן אַבְרָהָם וְיִצְחָק, הָיִיתִי יָכוֹל, אֶלָּא יַעֲקֹב יֵשׁ מֶלֶךְ שֶׁבָּרַר לְעַצְמוֹ מָנָה וְעָמַד אֶחָד וְאָמַר גְּנַאי עָלֶיהָ כְּלוּם יֵשׁ לוֹ חַיִּים, וְאֵלּוּ נַחֲלָתוֹ וְחֶבְלוֹ וּסְגֻלָּתוֹ [שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא], שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ט) "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" וּכְתִיב "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים". וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל, מֶלֶךְ שֶׁנָּטַל עֲטָרָה וּנְתָנָהּ בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר אָדָם עָלֶיהָ שֶׁאֵינָהּ כְלוּם, יֵשׁ לוֹ חַיִּים, וְאֵלּוּ כְּתִיב בָּהֶם "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר".

**רמז תשסו** "מֵהַרֲרֵי קֶדֶם", אֲמַר לֵיהּ צוֹפֶה אֲנִי נְבוּאָה שֶׁבֶּהָרִים הַגְּדוֹלִים תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִגַּע בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ", אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא צַדִּיקִים כְּשֶׁהֵם מְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל אֵין נוֹשְׂאִין קוֹל גָּדוֹל, מֹשֶׁה כְּשֶׁבֵּרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא בֵרְכָם בְּקוֹל גָּדוֹל אֶלָּא (דברים לג, א) "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה", וּבִלְעָם מַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בְּיוֹתֵר וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה "מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים, קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ". כָּךְ בִּלְעָם הָרָשָׁע, מֵעִירוֹ לֹא בָא אֶלָּא לְקַלֵּל, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּאָה לְיָדוֹ הִתְחִיל נוֹשֵּׂא קוֹלוֹ וְהָיָה מְבָרְכָן בְּקוֹל גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הָאֻמּוֹת מַה בְּרָכוֹת הוּא מְבָרְכָן וְיַכְנִיסוּ בָּהֶן עַיִן רָעָה וְיָבוֹאוּ וְיַעֲשׂוּ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אָמַרְתִּי לַזָּקֵן (בראשית יב, ג) "וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלֶךָ אָאֹר", אוֹתָהּ קְלָלָה תֵּחָשֵׁב לְאוֹתוֹ הָאִישׁ. דָּבָר אַחֵר "מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל". כַּמָּה הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל בִּלְעָם הוֹלֵךְ. רַבִּי יוֹחָנן אֲמַר שִׁשִּׁים מִילִין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲמַר שִׁבְעִים אֻמּוֹת שָׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁל בִּלְעָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר נָתַן הָאֱלֹהִים כֹּחַ בְּקוֹלוֹ וְהָיָה עוֹלֶה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה צוֹפֶה וְרָאָה הָאֻמּוֹת שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ לַכּוֹכָבִים וְלָעֵץ וְלָאֶבֶן, לְפִיכָךְ נָתַן כֹּחַ בְּקוֹלוֹ שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר "מִן אֲרָם יַנְחֵנִי", מֵהֵיכָן שֶׁהֵן בָּאִין עָלֵינוּ בְּכֹחַ [בְּרָכוֹת], בָּאנוּ בְּדִבּוּר לְקַלְּלָן. מִן אֲרָם, שְׁתֵּי פַּטְרִיקִים שֶׁל בְּרָכוֹת יֵשׁ לָהֶם מֵאֲרָם, כֵּיצַד, אַבְרָהָם יָצָא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם וְנִטְעַן כָּל אוֹתָן בְּרָכוֹת (בראשית יב, א-ב) "לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ' וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" וְגוֹ', וְיַעֲקֹב הָלַךְ לַאֲרַם נַהֲרַיִם וְנִטְעַן כָּל אוֹתָן בְּרָכוֹת "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר- תֵּלֵךְ", וּמֵהֵיכָן שֶׁהֵן בָּאִין עָלֵינוּ בְּכֹחַ בְּרָכוֹת בָּאנוּ לְקַלְּלָם מִן אֲרָם.

דָּבָר אַחֵר אֲמַר לֵיהּ אַתָּה אוֹמֵר לִי לְקַלְּלָם, אִלּוּלֵי הֵם לֹא הָיִיתִי בָעוֹלָם, כֵּיצַד, מִלְכָּה וְשָׂרָה הָיוּ אֲחָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא, כט) "וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים" וּשְׁתֵּיהֶן הָיוּ עֲקָרוֹת, וְכֵיוָן שֶׁנֶּעֱקַד יִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (בראשית כב, יח) "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" הָיָה אַבְרָהָם מְהַרְהֵר וְאוֹמֵר אֲחֵרִים מִתְבָּרְכִין בִּזְכוּתִי וּמִלְכָּה קְרוֹבָתִי אֲחוֹת אִשְׁתִּי לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לְהִפָּקֵד, מִיָּד (שם, כ) יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִיא יָלְדָה מִלְכָּה בָנִים" אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא "גַם הִיא", שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה שָׂרָה עֲקָרָה וְנִפְקְדָה כָּךְ מִלְכָּה נִפְקְדָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כֹּל נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִן מִלְכָּה עָמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ" זֶה אִיּוֹב שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, א) "אִישׁ הָיָה בְּאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ", "אֶת בּוּז אָחִיו" זֶה אֱלִיהוּא בֶּן בְּרַכְאֵל הַבּוּזִי, "וְאֶת קְמוּאֵל" זֶה בִלְעָם וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קְמוּאֵל שֶׁקָּם כְּנֶגֶד אֻמָּתוֹ [שֶׁל אֵל], זֶהוּ שֶׁאָמַר בִּלְעָם לְבָלָק אִלּוּלֵא הֵם לֹא הָיִינוּ בָעוֹלָם וְכָךְ בָּאנוּ לִפְרֹעַ מִן אֲרָם.

**פסוק ח** "מָה אֶקֹב לֹא קַבֹּה אֵל", בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לְהִתְקַלֵּל לֹא נִתְקַלְּלוּ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת דִּכְתִיב (בראשית כז, טז) "וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים" וְגוֹ' אֲמַר לֵיהּ אָבִיו (שם יח-יט) "מִי אַתָּה" אֲמַר לֵיהּ "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ", הַמּוֹצִיא מפִּיו שֶׁקֶר אֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקַלֵּל וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה", וְהֵיאַךְ אֲנִי מְקַלְּלוֹ, הַיְנוּ לֹא קַבֹּה אֵל, דָּבָר אַחֵר בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, לִגְיוֹן שֶׁמָּרַד בַּמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ חַיִּים, וְאֵלּוּ כָּפְרוּ וּמָרְדוּ בּוֹ וְאָמְרוּ (שמות לב, ח) "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" לֹא הָיוּ רְאוּיִּין לִכְלָיָה, אַף עַל פִּי כֵן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא זָז מֵחִבָּתָן אֶלָּא לִוָּה עֲלֵיהֶן עַנְנֵי כָבוֹד וְהַמָּן וְהַבְּאֵר וְכֵן הוּא אוֹמֵר (נחמיה ט, יח-כ) "אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וְגוֹ' וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא (עֲשִׂיתָם כָּלָה) [עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר] וְגוֹ' וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם" וְהֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לְקַלְּלָם. בַּשָּׁעָה שֶׁהָיָה מְצַוֶּה אוֹתָם עַל הַבְּרָכוֹת וְעַל הַקְּלָלוֹת, בַּבְּרָכוֹת הוּא מַזְכִּירָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז, יב) "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם" וּבַקְּלָלוֹת לֹא הָיָה (תּוֹבְעָן) [מַזְכִּירָן] שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה", וְעוֹד כְּשֶׁהֵן חוֹטְאִין וְאוֹמֵר לְהָבִיא עֲלֵיהֶם קְלָלָה אֵינוֹ כְתִיב שֶׁהוּא מְבִיאָן אֶלָּא בַּבְּרָכוֹת הוּא מְבָרְכָן, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שם כח, א) "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ' וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן" וְגוֹ', "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה", וּבַקְּלָלוֹת כְּתִיב (שם, טו) "וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ' וּבָאוּ עָלֶיךָ", מֵעַצְמָן, הָוֵי מָה אֶקֹב לֹא קַבֹּה אֵל.

אֲמַר לֵיהּ הַכְּתוּבִים חוֹלְקִין כָּבוֹד לְיַעֲקֹב וַאֲנִי בָּאתִי לְקַלְּלוֹ, רְאֵה מַה כְּתִיב, (ויקרא א, ב) "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם", מִכֶּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ קָרְבָּן וְלֹא מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכֵן כְּתִיב "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'... אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם", אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אַתֶּם, וְכֵן (שמות יב, ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", אֲבָל לְעִנְיַן נְגָעִים (ויקרא יג, ב) "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ", אֲבִיהֶם כְּשֶׁבָּא לְקַנְתְּרָם לֹא קִלֵּל אֶלָּא אַפָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ז) "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז" וְגוֹ', מַה כְּתִיב, "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו", הֲרֵי הַכְּתוּבִים חָלְקוּ לוֹ כָבוֹד", מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל.

**פסוק ט-י** "כִּי מֵרֹאשׁ צֻ(וּ)רִים אֶרְאֶנּוּ", לְהוֹדִיעֲךָ שִׂנְאָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁמִּתּוֹךְ בִּרְכוֹתָיו אַתָּה יוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתָיו. לְמָה הוּא דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁבָּא לָקוּץ אֶת הָאִילָן, מִי שֶׁאֵינוֹ בָקִי קוֹצֵץ אֶת הָעֲנָפִים כָּל עָנָף וְעָנָף וּמִתְיַגֵּעַ, וְהַפִּקֵּחַ מְגַלֶּה אֶת הַשָּׁרָשִׁים וְקוֹצֵץ. כָּךְ אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע מָה אֲנִי מְקַלֵּל כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁרְשֵׁיהֶם וְקוֹצֵץ, בָא לִגַּע וּמְצָאָן קָשִׁים, לְכָךְ נֶאֱמַר "כִּי מֵראֹשׁ צֻ(וּ)רִים", [דָּבָר אַחֵר "כִּי מֵרֹאשׁ צֻ(וּ)רִים"]. אֵלּוּ הָאָבוֹת. וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת. הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, כְּשֶׁהוּא מְשַׂמְּחָן אֵין אֻמָּה שְׂמֵחָה עִמָּהֶן אֶלָּא הַכֹּל לוֹקִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, יב) "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ", וּכְשֶׁהָאֻמּוֹת שְׂמֵחִין בָּעוֹלָם הֵן אוֹכְלִין עִם כָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת וְאֵין עוֹלֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב".

דָּבָר אַחֵר "כִּי מֵרֹאשׁ צֻ(וּ)רִים אֶרְאֶנּוּ", אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם שֶׁקָּדְמוּ לִבְרֵאשִׁית, בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת. הָיָה חוֹפֵר וְיוֹרֵד וּמְבַקֵּשׁ לִתֵּן תְּמַלְיוּם וְהָיָה מוֹצֵא בִצִּים שֶׁל מַיִם וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה לֹא עָשָׂה אֶלָּא חָפַר, בְּמָקוֹם אֶחָד הָיָה מוֹצֵא לְמַטָּה פֶּטְרָא, אָמַר כָּאן אֲנִי בוֹנֶה וְנָתַן תְּמַלְיוּם וּבָנָה. כָּךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ לִבְראוֹת הָעוֹלָם וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמִתְבּוֹנֵן בְּדוֹר אֱנוֹשׁ, בְּדוֹר הַמַּבּוּל. אָמַר הֵיאַךְ אֲנִי בוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם וּרְשָׁעִים אֵלּוּ עוֹמְדִין וּמַכְעִיסִין אוֹתִי. כֵּיוָן שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְאַבְרָהָם שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד אָמַר הֲרֵי מָצָאתִי פֶּטְרָא לִבְנוֹת עָלֶיהָ וּלְיַסֵּד אֶת הָעוֹלָם, לְכָךְ קָרָא לְאַבְרָהָם צוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם", וּלְיִשְׂרָאֵל קָרָא צֻ(וּ)רִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים עד, ב) "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם". מַחֲשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לַכֹּל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵן, וְרָאָה בְּאַסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר תְּנוּ מַלְמָרִין וְקַלְמָרִין לִבְנִי וְכוּ'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית א, א) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים", וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוֹאָתֹה".

אֲמַר לֵיהּ הַהוּא אֶפִּיקוֹרוֹס לְרַבִּי אֲבִינָא כְּתִיב (דהי"א יז, כא) "מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד", מַאי רְבוּתַיְהוּ, אַתּוּן נַמִּי עַרְבִיתוּ בַּהֲדָן, דִּכְתִיב (ישעיה מ, יז) "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ". אֲמַר לֵיהּ מִדִּידְכוּ אַסְהִידוּ עֲלָן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.

"מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב", כְּשֶׁבָּא בִלְעָם רָאָה אֶת כָּל הַמִּדְבָּר מָלֵא עָרְלוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אָמַר מִי יָכוֹל לַעֲמֹד בִּזְכוּת דַּם בְּרִית מִילָה, שֶׁהִיא מְכֻסָּה בְּעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב" מִכָּאן הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהוּ מְכַסִּין אֶת הָעָרְלָה וְאֵת הַדָּם בַּעֲפַר הָאָרֶץ. וְכֵן הָיוּ יִשְׂרָאֵל מָלִין עַד שֶׁנֶּחֶלְקוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת וְאֶפְרַיִם מָנְעָה לָהֶם בְּרִית מִילָה וְעָמַד אֵלִיָּהוּ זָכוּר לָטוֹב וְקִנֵּא קִנְאָה גְדוֹלָה שֶׁנֶּאֱמַר (מ"א יט, י) "וַיֹּאמֶר קַנֹא קִנֵּאתִי". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָם אַתָּה מְקַנֵּא, קִנֵּאתָ בַּשִּׁטִּים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְקִנֵּאתָ כָּאן, חַיֶּיךָ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בְּרִית מִילָה עַד שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּעֵינֶיךָ. מִכָּאן הִתְקִינוּ חֲכָמִים לִהְיוֹת עוֹשִׂין מוֹשַׁב כָּבוֹד (לַמַּלְאָךְ) [לְאֵלִיָּהוּ] שֶׁנִּקְרָא מַלְאַךְ הַבְּרִית שֶׁנֶּאֱמַר "וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים".

"מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב", כַּמָּה עֳפָרִים יֵשׁ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל וְעוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ח, יד) "אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים". כַּמָּה נְעָרִים יֵשׁ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן בְּחוֹתָמֵיהֶן עַד שֶׁהֵן נִכְנָסִין (לְבֵית עוֹלָמָן) [לְחֻפָּתָן]. כַּמָּה נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת יֵשׁ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן בְּחוֹתָמֵיהֶן עַד שָׁעָה שֶׁהֵן נִכְנָסוֹת לְבֵית חֻפָּתָן. מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה אַחַת שֶׁהָיָה אָבִיהָ חָבֵר לְנָכְרִי, וְהָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמְטִיִביִן אֶת לִבָּן. אָמַר אוֹתוֹ הַנָּכְרִי לְאָבִיהָ תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה [וְהִתְרַצָּה לוֹ אָבִיהָ, וְהִרְגִּישָׁה הַבַּת בַּדָּבָר] וְהֶחֱרִישָׁה בַּדָּבָר עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן חֻפָּתָהּ וְעָלְתָה לַגַּג וְנָפְלָה וּמֵתָה. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה לָהּ עָלַיִךְ הַכָּתוּב אוֹמֵר וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל.

דְּרַשׁ (רָבָּא) [רַבִּי אֲבָהוּ] מַאי דִּכְתִיב "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב" וְגוֹ'. מְלַמֵּד שֶׁיּוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמוֹנֶה רְבִעִיּוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר מָתַי תָּבוֹא טִפָּה שֶׁהַצַּדִּיק נוֹצָר מִמֶּנָּה. וַעל דָּבָר זֶה נִסְמֵאת עֵינוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, אָמַר מִי שֶׁהוּא קָדוֹשׁ וּמְשָׁרְתָיו קְדוֹשִׁין יָצִיץ בְּדָבָר זֶה, מִיָּד נִסְמֵית עֵינוֹ. הַיְנוּ דִּכְתִיב "וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן".

"מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב", מִי יוּכַל לִמְנוֹת מִצְווֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין בֶּעָפָר, (דברים כב, י) "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו", (שם, ט) "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ", "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה", (ויקרא יט, כג) "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים", (לעיל ה, יז) "וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן". וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, הַרְבִיעִית שֶׁלָּהֶם מִי יוּכַל לִמְנוֹת, אוּכְלוּסִין שֶׁיָּצְאוּ מִתּוֹכָן שֶׁהֵן חוֹטְפוֹת וּמְחַבְּבוֹת אֶת הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, טו) "וַתֹּאמֶר לָהּ הֲמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי", "הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ", (שם, ט) "וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת", "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ".

"מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב", בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה מִצְווֹת יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בֶּעָפָר אָמַר רַבִּי מֵאִיר הַפָּחוּת בְּיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ עוֹבֵר לוֹ יוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְווֹת, וְחֶשְׁבּוֹן הוּא אֶלָּא שֶׁלֹּא נַטְרִיחַ. וּשְׁלֹמֹה צוֹוֵחַ (שה"ש ד, ג; ו, ז) "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ" אַל תְּהִי קוֹרֵא כֵן אֶלָּא רֵיקָנִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רָצוּף מִצְווֹת כָּרִמּוֹן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלְּסָן (שם ז, ו) "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל", הָרָשׁ וְהֶעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שָׁקוּל עָלַי כְּאֵלִיָּהוּ שֶׁעָלָה בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל, "וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן", הַדַּלִּים וְהָרָשִׁים שֶׁבָּהֶן שְׁקוּלִין עָלַי כְּדָנִיֵאל שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ה, כט) "וְהַלְבִּ(י)שׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא". תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם אֲפִלּוּ הֶדְיוֹט שֶׁבָּהֶדְיוֹטוֹת אֵינוֹ פוֹשֵׁט פְּרוּסָה לְתוֹךְ פִּיו עַד שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת, כֵּיצַד, יָצָא לַחֲרֹשׁ הוּא מְקַיֵּם (דברים כב, י) "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר", בָּא לִזְרֹעַ הוּא מְקַיֵּם (שם, ט) "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם", בָּא לִקְצֹר הוּא מְקַיֵּם לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, בָּא לָדוּשׁ הוּא מְקַיֵּם "לֹא- תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ", הֶעֱמִידָהּ כְּרִי הוּא מְקַיֵּם מְצוַת הַתְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בָּא לֶאֱפוֹתָהּ הוּא מְקַיֵּם מִצְוַת חַלָּה, הֲרֵי עֶשֶׂר מִצווֹת, וְלֹא (עָשָׂה) [עוֹד] אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהוּא בָא לֶאֱכֹל הוּא פוֹשֵׁט שְׁתֵּי יָדָיו לִטֹּל לַיָּדַיִם מַה טַּעַם, אֶלָּא שֶׁהוּא פוֹשְׁטָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵן מְלַמְּדִין עָלָיו סָנֵיגוֹרְיָא, אֲמַר לֵיהּ, רִבּוֹנִי, הֲרֵי עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת לְפָנֶיךָ, אֵינָם טוֹעֲמוֹת, עַד שֶׁיִּתְקַיְּמוּ עֶשֶר מִצְווֹת בֶּעָפָר, לְפִיכָךְ אָמַר בִּלְעָם בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂין כַּמָּה מִצְווֹת בֶּעָפָר מִי יָכוֹל לְקַלְּלָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב".

**רמז תשסז** דָּבָר אַחֵר אָמַר לוֹ מִי יָכוֹל לִמְנוֹת שְׂכָרָן שֶׁל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שה"ש ד. ה) "שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים". אָדָם עָסוּק בְּדָבָר עִם חֲבֵרוֹ וּמִתּוֹךְ מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ גּוֹרֵם לוֹ וְהוּא מְגַדֵּף. מִיָּד בָּא לוֹ אֵצֶל הַזָּקֵן וְהוּא מַפְשִׁיטוֹ עַל הַסַּפְסָל וּמַכֶּה אוֹתוֹ וּמִשֶּׁהוּא לוֹקֶה הוֹלֵךְ וְנוֹתֵן פִּיו בְּעָפָר וּמְנַשֵּׁק אֶת רַגְלָיו שֶׁל זָקֵן. וּשְׂכָרוֹ שֶׁל זֶה אַתָּה יָכוֹל לִמְנוֹת. וְכֵן לוֹבֵשׁ בְּגָדִין שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל מוֹעֵד וְנִכְנָס וּמִתְאַבֵּק בְּעָפָר לִשְׁמֹעַ לַזָּקֵן וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה. הוּא שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר לְיִשָּׂשׂכָר מִי גָּרַם לְךָ לִהְיוֹת בֶּן תוֹרָה, שֶׁאַתָּה רוֹבֵץ בְּעָפָר וּבְאַשְׁפָּתוֹת. "יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם", לָמָּה, (שם) שֶׁ"רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מְקַיְּמִין אֶת הַמִּצְווֹת בְּעָפָר. אַף אֲנִי (ישעיה נב. ב) "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלַ(יִ)ם", וּכְתִיב "מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּ(וֹ)ת יָרִים אֶבְיוֹן" וְגוֹ'.

**רמז תשסח** דָּבָר אַחֵר "כִּי מֵראֹשׁ צֻ(וּ)רִים". הַסֶּלַע כְּשֶׁהוּא צָף עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ נוֹחַ הוּא לַעֲקֹר. וְאֵלּוּ אֵינוֹ כֵן, אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאֵין לָהּ בְּמָה תִּתָּלֶה, אֵלּוּ מְחֻבָּרִין עַד הַתְּהוֹם. כִּי מֵרֹאשׁ צֻ(וּ)רִים, אָמַר לוֹ בָלָק רְאֵה מַה שֶּׁעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת בַּשִּׁטִּים. אָמַר לוֹ אַתָּה צוֹפֶה בַּשִּׁטִּים. אֲנִי צוֹפֶה לָהֶם מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת בַּצּוּרִים (יהושע ה, ב) "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻ(וּ)רִים" וְהוּא מְכַפֵּר לָהֶן עַל כַּמָּה עֲבֵירוֹת. אָמַר לוֹ אִם אִי אַתָּה יָכוֹל לְקַלְּלָן קַלֵּל אֻמָּה אַחֶרֶת וְעָרֵב אוֹתָהּ עִמָּהּ. אָמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל. הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, מֻבְדָּלִין הֵן מִן הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים בְּכָל דָבָר. בִּלְבוּשֵׁיהֶן וּבְמַאֲכָלָן וּבְגוּפֵיהֶן וּבְפִתְחֵיהֶן, אֵינוֹ דָנָן עִם הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים. הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים דָּן אוֹתָן בַּלַּיְלָה וְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ט, ט) "וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק" וְגוֹ'. הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים (איוב לד, כה) "הָפַךְ לַיְלָה וְיִדָּכָּאוּ", חֲשׁוּכִים כַּלַּיְלָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב".

"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן". הֶן בִּלְשׁוֹן יְוָנִית אֶחָד, אֵינוֹ מְחַשְּׁבָן עִם אֻמָּה אַחֶרֶת. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן. חֲשֹׁב כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְתִמְצָא כֻּלָּן יֵשׁ לָהֶן זוּג וְה"א וְנו"ן אֵין לָהֶם זוּג א' אֶחָד ט' תִּשְׁעָה הֲרֵי עֲשָׂרָה. בּ' שְׁנַיִם ח' שְׁמוֹנָה הֲרֵי עֲשָׂרָה, א"ט בּ"ח גּ"ז דּ"ו, ה' אֵין לָהּ זוּג. וְכֵן י"ץ כּ"ף ל"ע מ"ס, נ' אֵין לָהּ זוּג.

דָּבָר אֲחֵר "וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁזִּמֵּן כָּל בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת כָּל אֶחָד יוֹמוֹ וְהֵסֵבּוּ וְאָכְלוּ. וּבְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תְהֵא דַּעְתּוֹ קְנוּטָה עָלָיו אָמַר לוֹ אָבִיו הָסֵב וֶאֱכֹל עִמָּהֶן. לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ אָמַר בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לַפֶּדָּגוֹג שֶׁלּוֹ עִם מִי אֲנִי אוֹכֵל. אָמַר לוֹ לְשֶׁעָבַר הָיִיתָ אוֹכֵל עִם בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת. אֲבָל עַכְשָׁיו עִם אָבִיךָ אַתָּה אוֹכֵל. כָּךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא נַפְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עֲגוּמָה עֲלֵיהֶן נָתַן לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין עִם כָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת. כְּשֶׁתָּבוֹא גְאֻלָּה לֶעָתִיד הֵן אוֹכְלִים לְעַצְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן", אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּא מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ עִם הָאֻמּוֹת לְשֶׁעָבַר. מִתְחַשֵּׁב לָנוּ. אָמַר לָהֶם וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.

"תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים". מָשָׁל לְטַבָּח שֶׁבָּא לִשְׁחֹט פָּרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ צוֹפֶה, כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ צוֹפֶה הִתְחִיל מַשְׁלִיךְ אֶת הַסַּכִּין וּמְשַׁפְשֵׁף בָּהּ וּמְמַלֵּא אֶת הָאֵבוּס לְפָנֶיהָ. הִתְחִיל לוֹמַר תֵּצֵא נַפְשִׁי שֶׁבָּאתִי לְשָׁחֲטָהּ וַהֲרֵי זִכִּיתִיהָ. כָּךְ. בִּלְעָם אוֹמֵר תֵּצֵא נַפְשִׁי שֶׁבָּאתִי לְקַלֵּל וַאֲנִי מְבָרֵךְ.

**פסוק יד** "וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים". רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִפְרָצִים שָׁם, שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה". יֵשׁ פִּרְצָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁרָאָה בַּנְּחָשִׁים וְהָיָה סָבוּר שֶׁבְּיָדוֹ נוֹפְלִין שָׁם.

**פסוק יז-יח** ("וְהִנֵּה) [וְהִנּוֹ] נִצָּב עַל עֹלָתוֹ (הוּא) שָׂרֵי מוֹאָב". בָּרִאשׁוֹנָה כְתִיב (לעיל פסוק ו) "הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב". כְּשֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹעִילוֹ כְלוּם הִנִּיחוּהוּ וְנִשְׁתַּיְּרוּ עִמּוֹ מִקְצַת שָׂרֵי מוֹאָב. וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה דִּבֶּר ה'. שֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לוֹמַר מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה יָשַׁב לוֹ וְהָיָה מְשַׂחֵק בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק בּוֹ אָמַר לוֹ בִלְעָם עֲמֹד. אִי אַתָּה רַשַּׁאי לֵישֵׁב וְדִבְרֵי הַמָּקוֹם נֶאֱמָרִים. קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר, שְׁנֵיהֶם הָיוּ מָנֶה בֶּן פְּרָס. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עַצְמָן גְּדוֹלִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר".

**פסוק יט** "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב". אֵינוֹ כְבָשָׂר וָדָם, שֶׁבָּשָׂר וָדָם קוֹנֶה אוֹהֲבִים, מָצָא אֲחֵרִים יָפֶה מֵהֶם כוֹפֵר בָּרִאשׁוֹנִים. [וְהוּא אֵינוֹ כֵן אִי אֶפְשָׁר לְכַזֵּב בִּשְׁבֻעוֹת אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה. כְּשָׁהוּא אוֹמֵר לְהָבִיא עֲלֵיהֶם רָעוֹת, עָשׂוּ תְשׁוּבָה מְבַטְּלָן. אַתָּה מוֹצֵא כְּתִיב (שמות כב, יט) "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל לֹא הָיוּ רְאוּיִּין לִכְלָיָה. סָבוּר לְקַלְּלָן וּלְהַכְחִידָן עוֹד מְעַט. עָשׂוּ תְשׁוּבָה וּבִטֵּל שֶׁנֶּאֱמַר (שם לב, יד) "וַיִּנָּחֵם ה'"].

**פסוק כא** "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב". אָמַר בִּלְעָם אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בַּעֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם אֶלָּא בַּמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם. אֲמַר לֵיהּ "לְכָה נָּא אָרָה לִּי", פַּרְדֵּס שֶׁאֵין לוֹ שׁוֹמֵר הַגַּנָּב יָכוֹל לְהַזִּיקוֹ אוֹ אִם יָשֵׁן לוֹ הַשּׁוֹמֵר הַגַּנָב נִכְנָס וְאִלּוּ יִשְׂרָאֵל (תהלים קכא. ד) "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" וְהֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַזִּיקָן. ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ. אֲמַר לֵיהּ בָּלָק אִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לִגַּע בָּהֶן מִפְּנֵי מֹשֶׁה מְשַׁמְּשָׁן רְאֵה זֶה שֶׁעוֹמֵד אַחֲרָיו מַה יִּהְיֶה. אֲמַר לֵיהּ אַף הוּא קָשֶׁה כְמוֹתוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וּמַפִּיל הַחוֹמָה.

**פסוק כב** "אֵל מוֹצִיאָ(וֹ)[ם] מִמִּצְרָיִם". אָמַרְתָּ לִי (לעיל כב, ה) "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם", אֵינוֹ כֵן, הוּא בְעַצְמוֹ הוֹצִיאָן. כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, כָּךְ הוּא מִדָּתוֹ חָטְאוּ קִמְעָא מוֹרִידָן כְּעוֹף שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט. יא) "אֶפְרַיִם כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף", זָכוּ מַעֲלָן וּמְרוֹמְמָן (כְּעוֹף) [כְּעָב] שֶׁנֶּאֱמַר "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה".

דָּבָר אַחֵר "כְּתוֹעֲפֹת". אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. רְאֵם, אֵלּוּ שֵׁדִים.

**פסוק כג** "כִּי לֹא נַחַשׁ". אֲמַר רַבִּי לֵוִי כָּל הַמְּנַחֵשׁ לוֹ נַחַשׁ, שֶׁנֶאֱמַר "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב", (וְלֹא) [וְהָא] בְּלָמֶ"ד אָלֶ"ף כְּתִיב. אֶלָּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְנַחֵשׁ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָה שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין יְכוֹלִין לִכָּנֵס בָּהּ. שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב" וְגוֹ'.

אֲמַר רַב כָּל נַחַשׁ שֶׁאֵינוֹ כְּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם וּכְיוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֵינוֹ נַחַשׁ. רַב בְּדִיק בְּמַבָּרָא. כִּי הָא דְּרַב הֲוָא אָזִיל לְבֵי רַב חָנָן בַּר רָבָא חֲתָנֵיהּ, חָזָא מַבָּרָא דְּקָאָתֵי לְאַפֵּיהּ. אֲמַר יוֹמָא טָבָא לְגָאו. שְׁמוּאֵל בְּדִיק (בְּסִכָּרָא) [בְּסִפְרָא]. רַבִּי יוֹחָנָן בְּדִיק בְּיָנוּקָא. תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בָּיִת תִּינוֹק וְאִשָּׁה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִימָן. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהוּא דְּאִתְחַזַּק עַד תְּלַת זִימְנִין. שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, לא) "יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻּלָּנָה".

**רמז תשסט** "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל". הֲרֵי אַתָּה מְחַזֵּר מְנַחֵשׁ וּמְקַסֵּם בְּאֵיזֶה מָקוֹם תִּשְׁלֹט בָּהֶם. וְהֵם אֵינָם [עוֹשִׂין] כֵּן אֶלָּא כְּשֶׁהֵן צְרִיכִים לְהִלָּחֵם עוֹמֵד כֹּהֵן גָּדוֹל וְלוֹבֵשׁ אוּרִים וְתֻמִּים וְנִשְׁאֲלִין בָּהֶם. וְכָל הַגּוֹיִּים מְקַסְמִים וּמְנַחֲשִׁים. וְאֵלּוּ אוֹבְדִין אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה וּמְבַטְּלִין קִסְמֵיהֶם. דִּכְתִיב "מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל". כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה- פָּעַל אֵל, רָאֲתָה עֵינוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתַלְמִיד לִפְנֵי רַבּוֹ וּמְבָרְרִים כָּל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה לָמָּה נִכְתְּבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם כג, א) "כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחֲרָהּ" (וְאֶתְנַנָּהּ), וְאוֹמֵר (שם ל. כ) "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ", וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שׁוֹאֲלִים אוֹתָם מַה הוֹרָה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לִכָּנֵס לִמְחִיצָתָן. שֶׁנֶּאֱמַר "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל".

**פסוק כד** "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם". אֵין אֻמָּה בָּעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, הֲרֵי הֵם יְשֵׁנִים מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְווֹת. עָמְדוּ מִשְּׁנָתָן עוֹמְדִין כַּאֲרָיוֹת חוֹטְפִין קְרִיאַת שְׁמַע וּמַמְלִיכִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. נַעֲשִׂין כַּאֲרָיוֹת, מַפְלִיגִין לְדֶרֶךְ אֶרֶץ לְמַשָּׂא וּמַתָּן, אִם נִתקָל אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם מְחַבְּלִים בָּאִין לִגַּע בְּאֶחָד מֵהֶם מַמְלִיךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִצּוֹל. לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ה' אֶחָד נֶאֱכָלִים הַמְחַבְּלִים מִפָּנָיו וּמְלַחֲשִׁים אַחֲרָיו בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְהוּא נִסְמָךְ בִּקְרִיאַת שְׁמַע מִשּׁוֹמְרֵי הַיּוֹם לְשׁוֹמְרֵי הַלַּיְלָה. וּכְשֶׁבָא לִישַׁן מַפְקִיד רוּחוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי". וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ מַמְלִיךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שׁוֹמְרֵי הַלַּיְלָה מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְשׁוֹמְרֵי הַיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (שם קל. ו) "נַפְשִׁי לַה' מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר". אָמַר בִּלְעָם אֵיזוֹ אֻמָּה כְּאֻמָּה זוֹ.

"וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה". נִתְנַבֵּא שֶׁאֵין מֹשֶׁה שׁוֹכֵב עַד שֶׁיִּתֵּן נְקָמָה בּוֹ וּבַחֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף". זֶה בִּלְעָם, וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, זֶה חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן דִּכְתִיב (להלן לא. ח) "הָרְגוּ עַל- חַלְלֵיהֶם". אָמַר מֹשֶׁה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בִּלְעָם הָרָשָׁע עוֹשֶׂה לָכֶם כְּשָׁפִים וּמַפְרִיחַ לַחֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים וּפוֹרֵחַ וּמַפְרִיחַ אוֹתָם. הַרְאוּ לוֹ אֶת הַצִּיץ שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּלוּף עָלָיו וְהֵן נוֹפְלִין לִפְנֵיהֶם. תֵּדַע שֶׁכֵּן כְּתִיב (שם. ו) "וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ". זֶה הַצִּיץ שֶׁנֶּאֱמַר "קֹדֶשׁ לַה'", וּכְתִיב (להלן לא, ח) "וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם... וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר". מַה בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע עִם מַלְכֵי מִדְיָן, לֹא כֵן כְּתִיב "וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ", אֶלָּא כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲצָתוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף חָזַר לִטֹּל שְׂכָרוֹ. לְכָךְ כְּתִיב "וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר" וְגוֹ' עִם חֲמֶשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן.

מַאי שְׁנָא "דַּם חֲלָלִים" דְּמַכְשִׁיר. דִּכְתִיב "דַּם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה", דַּם שְׁחִיטָה נַמֵּי כְּתִיב (דברים טו. כג) "עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם". הַהוּא לִמִשְׁרֵי דָמָן דִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין הוּא דְּאָתָא. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וַאֲסוּרִין בְּגִיזָה וַעֲבוֹדָה דָּמָן נַמֵּי לִבָּעֵי קְבוּרָה. קָא מַשְׁמַע לָן. תַּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמַעְאֵל וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, פְּרָט לְדַם קִלּוּחַ, שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים.
