# פרק י"ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/bamidbar/korach/perek-17/

**פסוק א-ג** "את מחתות החטאים" (כתוב ברמז תרכ"ג).

מעלין בקדש ואין מורידין, מנלן דמעלין, אמר רב אחא בר יעקב דאמר קרא את מחתות החטאים וגו', בתחלה תשמישי מזבח, ולבסוף גופו של מזבח, ומנלן דאין מורידין, אמר רבי אמי דאמר קרא (שמות מ, יח) "ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וגו'.

(לעיל טז, לב) ותפתח הארץ את פיה, רבי יהודה אומר באותה שעה נפתחו לארץ הרבה פיות, שנאמר "בקרב כל (הארץ) [ישראל], אמר לו רבי נחמיה והלא כתיב ותפתח הארץ את פיה, והיאך אתה מקים "בקרב כל (הארץ) [ישראל"], אלא שנעשית הארץ כמשפך וכל מקום שהיה אחד מהם או ממונו היה מתגלגל ובא ויורד עמו, נמצאת מקים "בקרב כל (הארץ) [ישראל"] ונמצאת מקים ותפתח הארץ את פיה. (דברים שם) "ואת כל היקום אשר ברגליהם", זה ממון שהוא מעמיד את רגלים. רבותינו אמרו, אפלו היו כלים ביד אחר היו מתגלגלין ובאין ונבלעין עמו, אמר רבי שמואל בר נחמן אפלו מחט שהיה שאולה ביד ישראל מידם היתה באה ונבלעת עמהם, שנאמר (לעיל טז, לג) "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה".

(לעיל טז, ג) ויקהלו על משה ועל אהרן, שהקהילו עליהם קהלות ואמרו בואו ונודיע לכם מעשיו של בן עמרם, כי כל העדה כלם קדשים, וכי אתם לבדכם קדושים, והלא כלנו נתקדשנו בסיני, שנאמר "לך אל העם וקדשתם", וכשנתנו לנו עשרת הדברות כל אחד ואחד ממנו היה יונק מהר סיני, ולא נתן לנו אלא עשרת הדברות, ולא שם חלה, ולא שם תרומה ומעשרות, ולא שם ציצית שמענו, אלא מעצמך אתה אומר, כדי לעשות שררה לעצמך ולעשות כבוד לאהרן אחיך.

מה תלמוד לומר (לעיל טז, ה) "בקר", אלא אמר, דברים שאני אומר לכם מלבנים הן כבקר, שלא לכבוד עצמי ולא לכבוד אחי אני אומרן. הוא הקדוש, הוא יקדש מבעי ליה, אלא אמר לו, יודע אני שקטורתו של אהרן מתקבלת, כבר נתקדש קדם לכן. רב לכם בני לוי, כנגד כהנתו של אהרן אמר, הוא נוטל תרומה אחד (מששים) [מחמשים], ואתם אחד מעשרה. (לעיל טז, ט) המעט מכם, קלה היא בעיניכם שבחר בכם הקדוש ברוך הוא מכל שבטי ישראל להיות משמשין לפניו, (לעיל טז, יא) ואהרן מה הוא מה הנאה יש לו לאהרן מכהנתו, והלא מתחלה קבר שני בניו נדב ואביהוא. לא נעלה, לא נבוא אין כתיב כאן, אמרו לו, הרי אנו מעמידין דברינו ואין אנו עולים מדינה של גיהנם, ולפי שהלך משה לפתחו של דתן ואבירם, זכה להציל ארבעה צדיקים מדינה של גיהנם, שלשה בני קרח ואון בן פלת, ומה זכות היה בידן של בני קרח שינצלו, שבשעה שהיו יושבין אצל קרח אביהן רואין את משה וכובשין את פניהן בקרקע, אמרו אם נעמד מפני משה רבינו נוהגין בזיון באבינו, וכבר נצטוינו על כבוד אב ואם, ואם לא נעמד כבר כתיב (ויקרא יט, לב) "מפני שיבה תקום", מוטב שנעמד מפני משה רבינו אף על פי שאנו נוהגין בזיון באבינו, באותה שעה הרחישו את לבם בתשובה, עליהם אמר דוד (תהלים מה, ב) "רחש לבי דבר טוב". אמר רבי יוחנן מדגמא שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים לעתיד לבוא, שהוא עתיד לאחז בכנפות הארץ והצדיקים תלויין ברומו של עולם, כך עשה להם הקדוש ברוך הוא לבני קרח מאותה דגמא בעולם הזה. רבי יהודה אומר כמין עמוד נתבצר להם בגיהנם ועמדו עליו והיו כל ישראל רואין אותן, באותה שעה פתחו פיהם ואמרו שירה. (תהלים מח, ט) "כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה' צבאות", שעתיד הקדוש ברוך הוא לבנות ירושלים בנין קבוע שאין לו הפסק, שנאמר "אלהים יכוננה עד עולם סלה".

**פסוק יב** אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו, אמר להם לקבל תורה בא, אמרו לו חמדה גנוזה לך תתקע"ד דורות קדם שנברא העולם אתה מבקש לתנה לבשר ודם, (תהלים ח, ה) "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו" וגו' "תנה הודך על השמים", אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה החזר להם תשובה, אמר לו רבונו של עולם מתירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם, אמר לו אחז בכסא כבודי, שנאמר (איוב כו, ט) "מאחז פני כסה פרשז עליו עננו". אמר רבי תנחום מלמד שפרש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו, אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה (שמות כ, ב) ["אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אמר להם כלום למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם, שוב מה כתיב בה] "לא יהיה לך" וגו', בין כותים אתם שעובדין אלילים, שוב מה כתיב בה, (שם, ח) ["זכור את יום השבת לקדשו" כלום אתם עושים מלאכה שאתם צרכין שבות, שוב מה כתיב בה] (שם, ז) "לא תשא" כלום משא מתן יש ביניכם, שוב מה כתיב בה (שם, יב) "כבד את אביך ואת אמך" כלום אב ואם יש לכם, שוב מה כתיב בה "לא תרצח לא תנאף לא תגנב" כלום יצר הרע יש ביניכם, חזרו והודו לו להקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים ח, ב) "ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ", ואלו "תנה הודך על השמים" לא כתיב, מיד כל אחד ואחד מסר לו דבר, שנאמר "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם", בשכר שקראוך אדם "לקחת מתנות", ואף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר "ויתן את הקטרת ויכפר על העם", אי לאו דאמר ליה מנא הוה ידע. (כתוב ברמז שפ"א וברמז רס"ב).