# פרק ל"ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/bamidbar/masei/perek-34/

**פסוק ו-ז** "וגבול ים". תניא איזהו ארץ ישראל ואיזהו חוצה לארץ. כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים ארץ [ישראל], מטורי אמנון ולחוץ חוץ לארץ, והנסים שבים רואין אותן כאלו חוט מתוח עליהן מטורי אמנון ועד נחל מצרים, מן החוט [ולפנים ארץ ישראל, מן החוט] ולחוץ חוץ לארץ. רבי יהודה אומר כל שכנגד ארץ ישראל הרי הוא ארץ ישראל, שנאמר "וגבול ים וגבול", הנסים שבצדדין רואין אותן כאלו חוט מתוח עליהן מקפלוריא ועד ים אוקינוס ומנחל מצרים ועד ים אוקינוס, מן החוט ולפנים ארץ ישראל, מן החוט ולחוץ חוץ לארץ. ורבנן, האי וגבול ים מאי עבדי ליה. מבעי ליה לנסים. ורבי יהודה, לנסים לא צריך.

**פסוק יח** "ונשיא אחד", אמר רב גידל אמר רב מנין ליתומים שבאו לחלק בנכסי אביהן שבית דין מעמידין להם אפיטרופוס לחוב על מנת לזכות, תלמוד לומר "נשיא אחד ממטה".