# פרק ל"ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/bamidbar/masei/perek-35/

**פסוק ג** "וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם", מַעְיָן שֶׁל בְּנֵי הָעִיר, חַיֵּיהֶן וְחַיֵּי אֲחֵרִים, חַיֵּיהֶן קוֹדְמִין לְחַיֵּי אֲחֵרִים. בְּהֶמְתָּם וּבֶהֱמַת אֲחֵרִים, בְּהֶמְתָּן קוֹדֶמֶת. כְּבִיסָתָן וּכְבִיסַת אֲחֵרִים, כְּבִיסָתָן קוֹדֶמֶת. חַיֵּי אֲחֵרִים וּכְבִיסָתָן, חַיֵּי אֲחֵרִים קוֹדְמִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּבִיסָתָן קוֹדֶמֶת לְחַיֵּי אֲחֵרִים. קְרָא מִנָּא לֵיהּ. דִּכְתִיב "וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם", מַאי חַיָּתָם, אִילֵימָא חַיָּה, וַהֲלֹא חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה, אֶלָּא מַאי חַיָּתָם חַיּוּתָם מַמָּשׁ, [פְּשִׁיטָא, אֶלָּא לָאו] דְּאִיכָּא צַעַר דְּחִיפוּפִיתָא דְּמִתְגָרֵי בְּחֶסְרוֹן הַכְּבִיסָה.

אֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ, עָרֵי מִקְלָט לֹא נִתְּנוּ לִקְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְכֹל חַיָּתָם", לְחַיִּים נִתְּנוּ וְלֹא לִקְבוּרָה, מֵיתִיבֵי שָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ, שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ. רוֹצֵחַ שָׁאנֵי, דְּגַלֵּי בֵיהּ קְרָא.

**פסוק ד-ה** "מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה". נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. אֲמַר רָבָא דַּאֲמַר קְרָא מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה, אָמְרָה תוֹרָה תֵּן חוּצָה וְאַחַר כָּךְ מְדֹד.

תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, תְּחוּם עָרֵי לְוִיִּים אַלְפַּיִם אַמָּה, צֵא מֵהֶן אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, נִמְצָא מִגְרָשׁ רְבִיעַ וּשְׁאַר לְשָׂדוֹת וּכְרָמִים. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. אֲמַר (רַב) [רָבָא], דַּאֲמַר קְרָא מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב, אָמְרָה תּוֹרָה סַבֵּב הָעִיר בְּאֶלֶף נִמְצָא מִגְרָשׁ רָבִיעַ. [רָבִיעַ], פְּלָגָא הָוֵי. אָמַר רָבָא, בַּר אַדָּא מְשׁוּחָאָה אַסְבָּרָה לִי, מַשְׁכַּחַת לָהּ בְּמָתָא דְּהָוְיָא תְּרֵי אַלְפֵי אַתְּרֵי אַלְפֵי, תְּחוּמִין כַּמָּה הָווּ, שִׁ(י)תְּסַר, קְרָנוֹת כַּמָּה הָוְיָן, שִׁ(י)תְּסַר, דַּל תְּמַנְיָא דִּתְחוּמִין וְאַרְבַּע דִּקְרָנוֹת, [כַּמָּה הָוֵי, תְּרֵיסָר], נִמְצָא מִגְרָשׁ רָבִיעַ (רְבִיעַ) טְפֵי מִתִּלְתָא הָווּ. אַיְתֵי אַרְבַּע דְּמָתָא שְׁדֵי עָלַיְהוּ. אַכַּתֵי תִּלְתָא הָוֵי. [מִי סְבַרְתְּ בְּרִבּוּעָא קָאֲמַר, בְּעִגּוּלָא קָאֲמַר], כַּמָּה מְרֻבָּע יָתֵר עַל הָעִגּוּל רָבִיעַ, דַּל רִבְעָא מִנַּיְהוּ פָּשׁוּ לְהוּ תִּשְׁעָה, וְתִשְׁעָה מִתְּלָתִין וְשִׁ(י)תָּא רָבִיעַ הָוֵי. אֲמַר אַבָּיֵי מַשְׁכַּחַת לָהּ נַמֵּי בְּמָתָא דְהָוְיָא אַלְפָא אֲאַלְפָא, תְּחוּמִין כַּמָּה הָווּ, תְּמַנְיָא, קְרָנוֹת כַּמָּה הָווּ, שִׁ(י)תְּסַר, [דַּל] אַרְבָּעָה דִתְחוּמִין וְאַרְבַּע דִּקְרָנוֹת, כַּמָּה הָווּ, תְּמַנְיָא. תִּלְתָּא הָוֵי. [מִי סְבַרְתְּ בְּרִבּוּעַ קָאֲמַר, בְּעִגּוּלָא קָאֲמַר], כַּמָּה מְרֻבָּע יָתֵר עַל הָעִגּוּל רָבִיעַ, דַּל רִבְעָא מִנְּהוֹן, פָּשׁוּ לְהוּ שִׁ(י)תָּא וְשִׁ(י)תָּא מֵעֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה רִבְעָא הָוֵי. רָבִינָא אֲמַר, מַאי רָבִיעַ, רָבִיעַ [דִּתְחוּמִין]. רַב אַשִּׁי אֲמַר, מַאי רָבִיעַ, רָבִיעַ דִּקְרָנוֹת. אֲמַר לֵיהּ (רַבָּנָן) [רָבִינָא] לְרַב אַשִּׁי וְהָא סָבִיב כְּתִיב. מַאי סָבִיב, סָבִיב דִּקְרָנוֹת. דְּאִי לָא תֵימָא הָכֵי, גַּבֵּי עוֹלָה דִּכְתִיב (ויקרא א, ה) "וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב" הָכֵי נַמֵּי סָבִיב מַמָּשׁ, אֶלָּא מַאי סָבִיב, [סָבִיב] דְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ, הָכָא נַמֵּי סָבִיב דְּקַרְנוֹת הָעִיר. אֲמַר לֵיהּ רַב אַבָּא מְחוֹזְנָאָה לְרַב אַשֵּׁי, וְהָאִיכָּא מוֹרָשָׁא דְּקַרְנָתָא. בְּמָתָא עֲגֻלָּתָא. וְהָא רִבְעָא בָּעִינָא. אֲמַר לֵיהּ, אֵמּוּר דְּאָמְרִינָן חָזְיֵהּ כְּמָאן דִּמְרַבְּעָא, רִבּוּעֵי מִי קָא מְרַבְּעָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַבָּא מְחוֹזְנָאָה לְרַב אַשִּׁי, מִכְּדֵי כַּמָּה מְרֻבָּע יָתֵר עַל הָעִגּוּל, רָבִיעַ הַנֵי תְּמָנֵי מֵאָה, שִׁית מֵאָה וְשִׁתִּין וָשֶׁבַע נְכִי תִּלְּתָא הָווּ. אֲמַר לֵיהּ הָנֵי מִלֵּי בְּעִגּוּל [מִגּוֹ רִבּוּעַ, אֲבָל] בַּאֲלַכְסוֹנָא בָּעִינָן טְפֵי, דַאֲמַר מַר כָּל אַמָּתָא בָּרִבּוּעַ אַמָּתָא וּתְרֵי חֻמְּשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹנָא.

"בּוֹ בַיּוֹם" דְּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא, מִקְרָא אֶחָד אוֹמֵר וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וּמִקְרָא אֶחָד אוֹמֵר מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "אַלְפַּיִם", וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "אֶלֶף", הָא כֵּיצַד, אֶלֶף אַמָּה תְּחוּם מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם שַׁבָּת. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים.

**פסוק ו** "וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר", מַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְּוִיִּים דִּבְרֵי רַבִּי (מֵאִיר) [יְהוּדָה]. רַבִּי (יְהוּדָה) [מֵאִיר] אוֹמֵר לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר. אֲמַר רַב כַּהֲנָא, מַחֲלֹקֶת בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, דְּמַר סְבַר, וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ, לִקְלִיטָה, וּמַר סְבַר וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ, כְּהָנָךְ, מַה הָנָךְ כְּתִיב (להלן פסוק יב) "לָכֶם" לַכָל שֶׁבְּצָרְכֵיכֶם, אַף הָנֵי לְכָל צָרְכֵיכֶם, אֲבָל בַּשֵּׁשׁ דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא הָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שָׂכָר.

(לעיל לד, ב) "זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה", מַהוּ "לָכֶם". לָכֶם הִיא רְאוּיָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וְהָיָה מַשִּׂיא לַעֲבָדָיו [שְׁפָחוֹת] מֵאוּסְיָא אַחֶרֶת, עָמַד הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ, אָמַר, הָעֲבָדִים שֶׁלִּי וְהַשְּׁפָחוֹת שֶׁלִּי, מוּטָב שֶׁאַשִּׂיא עֲבָדַי לְשִׁפְחוֹתַי, שֶׁלִּי לְשֶׁלִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאָרֶץ שֶׁלִּי הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי לִי כָל הָאָרֶץ" וְיִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כה, נה) "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים", מוּטָב שֶׁאַנְחִיל אַרְצִי לַעֲבָדַי שֶׁלִּי, לָעָם שֶׁלִּי, לְכָךְ נֶאֱמַר "לָכֶם".

**פסוק ט-יא** "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' כִּי אַתֶּם עֹבְרִים... וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים", זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ" אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִלּוּלֵי רַחֲמֶיךָ שֶׁקָּדְמוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה לוֹ עֲמִידָה, שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ (בראשית ב, יז) "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", וְלֹא עָשִׂית כֵן אֶלָּא הוֹצֵאתוֹ מִגַּן עֵדֶן [וְחָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַחַר כָּךְ מֵת, מֶה עָשִׂיתָ לוֹ, גֵּרַשְׁתָּ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן] שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג, כד) "וַיְגָרֵשׁ אֶת הָאָדָם", וְלָמָּה נִגְרַשׁ, עַל שֶׁהֵבִיא מִיתָה לַדּוֹרוֹת, וְהָיָה צָרִיךְ לָמוּת מִיָּד אֶלָּא שֶׁרִחַמְתָּ עָלָיו וְגֵרַשְׁתָּ אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה שֶׁגּוֹלֶה לְעָרֵי מִקְלָט. אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה בַּדָּרוֹם אוֹ בַּצָּפוֹן מִנַּיִן יִהְיֶה יוֹדֵעַ הֵיכָן עָרֵי מִקְלָט שֶׁיְּהֵא בּוֹרֵחַ לְשָׁם. אָמַר לוֹ "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ", תְּכַוֵּן לְךָ הַדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יְהוּ טוֹעִים וְיִמְצָא אוֹתוֹ גּוֹאֵל הַדָּם. אָמַר לוֹ, הֵיאַךְ. [אָמַר לוֹ] הַעֲמֵד לָהֶם אִטְלָסִיּוֹת מְכֻוָּנוֹת לְעָרֵי מִקְלָט, לְכָךְ נֶאֱמַר (תהלים כה, ט) "טוֹב וְיָשָׁר ה'" וְגוֹ', אִם לָרוֹצְחִים עָשָׂה שְׁבִיל וְדֶרֶךְ שֶׁיִּבְרְחוּ וְיִנָּצְלוּ, לַצַּדִּיקִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם, י) "יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט".

"כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן", לָמָּה נֶאֱמַר פָּרָשָׁה זוֹ. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים ד, מא) "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים" אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, מִנַּיִן שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְהַפְרִישׁ עָרֵי מִקְלָט. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים. אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ מִיָּד. תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם" וְגוֹ', אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְהִקְרִיתֶם, אֵין הַקְרָיָה אֶלָּא הַזְמָנָה. עָרִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי [אַף] כְּרַכִּים. תַּלְמוּד לוֹמַר "עָרֵי". אִי עָרֵי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִלּוּ כְּפָרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר "עָרִים", הָא כֵּיצַד, מַגִּיד שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם אֶלָּא שְׁוָקִים וּבֵית הַמִּחְיָה.

"עָרֵי מִקְלָט". מַגִּיד שֶׁהֵם קוֹלְטוֹת עָרֵי מִקְלָט שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנָעַן. עָרֵי מִקְלָט, אַל יֵעָשׂוּ גַּנוֹת וּפַרְדֵּסִים. עָרֵי מִקְלָט, אַל יֵעָשׂוּ חֲנֻיּוֹת וּפֻנְדָּקִין. עָרֵי מִקְלָט, אַל יֵעָשׂוּ בָּתֵּי צוּרָה.

"תִּהְיֶינָה". לָחוּס עֲלֵיהֶן. תִּהְיֶינָה, תֵּן מָמוֹנְךָ עֲלֵיהֶן. תִּהְיֶינָה, שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ עִיר הַנִּדַּחַת. (להלן פסוק טו) תִּהְיֶינָה, שֵׁשׁ, שֶׁאִם נִטְּלָה אַחַת מֵהֶן יְמַנּוּ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, אִם חָרְבוּ יִבְנוּ אוֹתָן. אֵינָן צְרִיכִין אֶלָּא אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. אָמַרְתָּ, לֵּאמֹר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם. בְּבוֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ, קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ שֶׁמִּשֶּׁתָּבוֹא לְמַנּוֹת עָרֵי מִקְלָט, וּבִזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ. יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יְהוּ חַיָּבִין לִמְנוֹת עָרֵי מִקְלָט שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם", בַּאֲשֶׁר נִתַּן לָכֶם אַתֶּם חַיָּבִים לִמְנוֹת עָרֵי מִקְלָט וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם", יָכוֹל עָרִים גְּדוֹלוֹת אוֹ קְטַנּוֹת מִן הֶעָרִים שֶׁבָּנוּ הַכְּנַעֲנִים אוֹ מִן הֶעָרִים שֶׁיִּבְנוּ יִשְׂרָאֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר "עָרִים", גְּדוֹלוֹת וְלֹא קְטַנּוֹת מִן הָעֶרִים שֶׁבָּנוּ הַכְּנַעֲנִים וְלֹא מִן הֶעָרִים שֶׁיִּבְנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "לָנוּס שָׁמָּה" יָכוֹל מִפִּי עַצְמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כא, יג) "שָׁמָּה", נֶאֱמַר כָּאן "שָׁמָּה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "שָׁמָּה", מַה שָּׁמָּה הַנֶּאֱמַר לְהַלָּן עַל פִּי הַדִּבּוּר, אַף שָׁמָּה הַנֶּאֱמַר כָּאן עַל פִּי הַדִּבּוּר. אוֹ לְעוֹלָם יְהוּ מְמֻנּוֹת עַל פִּי הַדִּבּוּר. תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁמָּה", הָרִאשׁוֹנוֹת מִפִּי הַדִּבּוּר וְהַשְּׁנִיּוֹת מִפִּי עַצְמוֹ.

"וְנָס שָׁמָּה", וְלֹא יוֹצֵא לֹא לְעֵדוּת מִצְוָה וְלֹא לְעֵדוּת מָמוֹן, וְלֹא לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לוֹ, וַאֲפִלּוּ שַׂר צָבָא כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק כה) "שָׁמָּה", שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ, שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ.

"מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה", פְּרָט לְמַכֵּה אָבִיו. וְרָמִינְהוּ הַבֵּן גּוֹלֶה עַל יְדֵי הָאָב. אֲמַר רַב כַּהֲנָא לָא קָשְׁיָא, הָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דַּאֲמַר חֶנֶק חָמוּר מִסַּיִף, שִׁגְגַת סַיִף נִתָּן לְכַפָּרָה, שִׁגְגַת חֶנֶק לֹא נִתָּן לְכַפָּרָה. לְרַבָּנַן דְּאָמְרֵי סַיִף חָמוּר, הוֹרֵג אָבִיו שִׁגְגַת סַיִף הוּא וְשִׁגְגַת סַיִף (לֹא) נִתָּן לְכַפָּרָה. רָבָא אֲמַר, פְּרָט לְעוֹשֶׂה חַבּוּרָה בְּאָבִיו בְּשׁוֹגֵג, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא כֵּיוָן דִּבְמֵזִיד בַּר קְטָלָא הוּא בִּשׁוֹגֵג נַמִּי לִגְלֵי, קָא מַשְׁמַע לָן.

"וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ". שׁוֹמֵעַ אֲנִי כָּל רוֹצֵחַ בְּמַשְׁמָע. תַּלְמוּד לוֹמַר "מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה". אִי מַכֵּה נֶפֶשׁ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף מַכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ בְּמַשְׁמָע. תַּלְמוּד לוֹמַר "רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ", לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ, יָצָא מַכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁאֵינוֹ גוֹלֶה.

"רֹצֵחַ" וְלֹא זוֹמֵם. "מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה", פְּרָט לְמַכֶּה מֵזִיד דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר "בִּשְׁגָגָה", פְּרָט לְמַכֶּה בַּשַּׁבָּת. "בִּשְׁגָגָה", פְּרָט לְמַכֶּה אָבִיו בְּחֹל.

**פסוק יב** "מִגֹּאֵל" (הַדָם), לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם" שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַהַרְגֶּנּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה".

הֲרֵי שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ וְאָמְרוּ לוֹ בֶּן בְּרִית הוּא, הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (בראשית ט, ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם" וְגוֹ', אָמַר אַף עַל פִּי כֵּן הוֹרֵג הוּא, אָמַרְתָּ (להלן פסוק לא) "רָשָׁע לָמוּת", קְדַם וְהָרְגֵהוּ וְהַצֵּל נַפְשׁוֹ שֶׁל זֶה, וְכֵן מִי שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר הָאִשָּׁה לְאָנְסָהּ וְאָמְרוּ לוֹ בַּת בְּרִית הִיא, אֵשֶׁת אִישׁ הִיא, הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (ויקרא כ, י) "מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף", אָמַר לָהֶם אַף עַל פִּי כֵן נוֹאֵף הוּא, אָמַרְתָּ "רָשָׁע לָמוּת", קְדַם וְהָרְגֵהוּ וְהַצֵּל אִשְׁתּוֹ שֶׁל זֶה בְּדָמָיו שֶׁל זֶה. יָכוֹל יַהֲרֹג אוֹתוֹ מִשֶּׁהָרַג וּמִשֶּׁנָּאַף, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ".

תָּנוּ רַבָּנָן "וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם" וְגוֹ', מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם, אֵין לוֹ גּוֹאֵל הַדָּם רְשׁוּת בְּיַד כָּל אָדָם דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם, וְכָל אָדָם חַיָּבִין עָלָיו. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. מִי כְּתִיב "אִם רָצַח". וְרַבִּי עֲקִיבָא, מִי כְּתִיב "יִרְצַח". אֲמַר (רַב) [מַר] זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּא אֲמַר רַב, רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם וּמְצָאוֹ גוֹאֵל הַדָּם וַהֲרָגוֹ, נֶהֱרָג עָלָיו. [כְּמָאן, לָא כְרַבִּי יוֹסֵי וְלָא כְרַבִּי עֲקִיבָא]. הוּא דַּאֲמַר כִּי הַאי תַּנָּא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם" יָכוֹל מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה". וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא, עַד עָמְדוֹ מַאי דָּרְשֵׁי בֵּיהּ. מִבָּעֵי לֵיהּ לִכְדְּתַנְיָא, מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ בְּאֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּעֲמֹד בְּבֵית דִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה".

**פסוק יג-יד** "וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ". עִם הָרִאשׁוֹנוֹת. אוֹ חוּץ מִן הָרִאשׁוֹנוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר ("וְאֵת הֶעָרִים תִּתְּנוּ) [אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ" וְגוֹ'], הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהֶעָרִים". עִם הָרִאשׁוֹנִים (וְכוּ').

"לְהֵיכַן עוֹלִין". לְעָרֵי מִקְלָט. שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר "תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן" וְגוֹ'. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרוּ שְׁלֹשָׁה שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הָיוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה", עַד שֶׁיְּהוּ שֶׁשְׁתָּן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת.

תָּנוּ רַבָּנָן, שָׁלֹשׁ עָרִים הִבְדִּיל מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וּכְנֶגְדּוֹ הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וּמְכֻוָּנוֹת הָיוּ כְּמִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, חֶבְרוֹן בִּיהוּדָה כְּנֶגֶד בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר, שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם כְּנֶגֶד רָמוֹת בַּגִּלְעָד, קֶדֶשׁ בְּהַר נַפְתָּלִי כְּנֶגֶד גוֹלָן בַּבָּשָׁן. (דברים יט, יג) "וְשִׁלַּשְׁתָּ", שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת, שֶׁיְּהֵא מִדָּרוֹם לְחֶבְרוֹן כְּמִחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם, וּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם כְּמִשְּׁכֶם לְקֶדֶשׁ, וּמִשְּׁכֶם לְקֶדֶשׁ כְּמִקֶּדֶשׁ לַצָּפוֹן. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן תְּלָת וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תְּלָת. אֲמַר אַבָּיֵי, בְּגִלְעָד שְׁכִיחֵי רוֹצְחִין, דִּכְתִיב "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם", שֶׁהָיוּ עוֹקְבִין לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת. וּמַאי שְׁנָא מֵהַאי גִיסָא [וּמֵהַאי גִיסָא] דִּמְרַחֲקֵי, וּמַאי שְׁנָא (מֵהַאי גִּיסָא) מְצִיעָאֵי דִּמְקָרְבֵי. [אֲמַר אַבָּיֵי] בִּשְׁכֶם נַמֵּי שְׁכִיחֵי רוֹצְחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, ט) "חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יִרְצְחוּ שְׁכֶמָה", שֶׁהָיוּ מִתְחַבְּרִין לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת כַּכֹּהֲנִים הַלָּלוּ שֶׁמִּתְחַבְּרִים לְחַלֵּק תְּרוּמָה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת. וְתוּ לֵיכָּא, וְהָכְּתִיב (לעיל פסוק ו) "וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר". אֲמַר אַבָּיֵי, הַלָּלוּ, קוֹלְטוֹת בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת וְהַלָּלוּ אֵין קוֹלְטוֹת אֶלָּא לְדַעַת. וְחֶבְרוֹן עִיר מִקְלָט הֲוָאִי, וְהָכְּתִיב "וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן", אֲמַר אַבָּיֵי, פְּרַוָדָּהָא, דִּכְתִיב (יהושע כא, יב) "וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיָה נָתְנוּ לְכָלֵב". וְקֶדֶשׁ עִיר מִקְלָט הֲוָאי, וְהָכְּתִיב (שם יט, לה-לז) "רֶקֶת וְכִנָּרֶת... וְקֶדֶשׁ", וְתַּנְיָא עָרִים הַלָּלוּ אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא כְּרַכִּים קְטַנִּים וְלֹא כְּרַכִּים גְּדוֹלִים אֶלָּא עֲיָרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת. אֲמַר רַב יוֹסֵף תַּרְתֵּי קֶדֶשׁ הָוְיָן. אֲמַר רַב אַשִּׁי, כְּגוֹן סָלֵיקוּס וְאַקְרָא סָלֵיקוּס.

"עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה". אֵין לִי אֶלָּא שֶׁקּוֹלְטוֹת בָּאָרֶץ, בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "תִּהְיֶינָה".

בָּאוּ אַנְשֵׁי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְאֶרֶץ כְּנַעַן, יָכוֹל יִמְנוּ שָׁם שֵׁשׁ. אָמַרְתָּ, אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. בָּאוּ אַנְשֵׁי אֶרֶץ כְּנַעַן לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, יָכוֹל יִמְנוּ שֵׁשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן". לְפִי שֶׁאָמַרְתִּי אִם חָרְבוּ יִבְנוּ אֲחֵרוֹת תַּחְתֵּיהֶן, חָזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים וְנִתְיַשְּׁבוּ לֹא יַחְזְרוּ אֵלּוּ לְמְקוֹמָן מֵעַתָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה", וְהַשְּׁנִיּוֹת חוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן.

**פסוק טו** כְּתִיב "וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה". וּכְתִיב (לעיל פסוק יב) וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט, לָכֶם וְלֹא לְגֵרִים. לָא קָשְׁיָא, כָּאן בְּגֵר תּוֹשָׁב שֶׁהָרַג גֵּר תּוֹשָׁב, כָּאן בְּגֵר תּוֹשָׁב שֶׁהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל. וְרָמִינְהוּ, לְפִיכָךְ גֵּר וְעוֹבֵד אֱלִילִים שֶׁהָרְגוּ נֶהֱרָגִין, קְתָּנֵי גֵּר דּוּמְיָא דְּעוֹבֵד אֱלִילִים, מָה עוֹבֵד אֱלִילִים לָא שְׁנָא קְטַל בַּר מִינֵיהּ לָא שְׁנָא קְטַל לָאו בַּר מִינֵיהּ נֶהֱרָג, אַף גֵּר לָא שְׁנָא קְטַל בַּר מִינֵיהּ וְלָא שְׁנָא קְטַל לָאו בַּר מִינֵיהּ נֶהֱרָג. אָמַר רַב חִסְדָּא לָא קָשְׁיָא, כָּאן שֶׁהֲרָגוֹ דֶּרֶךְ יְרִידָה, דְּיִשְׂרָאֵל גָּלֵי, אִיהוּ נַמֵּי גָּלֵי, דֶּרֶךְ עֲלִיָּה דְּיִשְׂרָאֵל פָּטוּר הוּא נֶהֱרָג. אֲמַר לֵיהּ רָבָא וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא, הָשַּׁתָּא וּמָה דֶּרֶךְ יְרִידָה, דְיִשְׂרָאֵל גָּלֵי, הוּא נַמֵּי סָגִי לֵיהּ בְּגָלוּת, דֶּרֶךְ עֲלִיָּה, דְּיִשְׂרָאֵל פָּטוּר, הוּא נֶהֱרָג. אֶלָּא אֲמַר רָבָא בְּאוֹמֵר מֻתָּר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, אוֹמֵר מֻתָּר אָנוּס הוּא. אֲמַר לֵיהּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, אוֹמֵר מֻתָּר קָרוֹב לְמֵזִיד הוּא.

"וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב". אוֹ כְּשֵׁם שֶׁגּוֹלֶה עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כָּךְ יִשְׂרָאֵל גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. אָמַרְתָּ, אִם כְּשֶׁהֲרָגוֹ יִשְׂרָאֵל פָּטוּר, קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִגְלֶה, אֶלָּא אִם הֲרָגוֹ יִשְׂרָאֵל הָרוּג, וְאִם הָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל נֶהֱרָג. תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט, לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן" שׁוֹמְעַנִי אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמַּפְרִישִׁין תְּהֵא קוֹלֶטֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר "תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה", מַגִּיד שֶׁלֹּא קָלְטָה אַחַת מֵהֶן עַד שֶׁהֻפְרְשׁוּ כֻּלָּן.

**פסוק טז-יח** "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ". אֲמַר שְׁמוּאֵל, מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר 'יָד' בְּבַרְזֶל. מִפְּנֵי שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּכָל שֶׁהוּא, לְפִיכָךְ לֹא נָתְנָה בּוֹ תּוֹרָה שִׁעוּר, וְהָנֵי מִלֵּי דִּבְרָזֵי מִבְרָז. כְּפָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם וָמֵת, חַיָּב. מִנָּא לָן. אֲמַר שְׁמוּאֵל אֲמַר קְרָא (להלן פסוק כא) "אוֹ בְאֵיבָה", לְרַבּוֹת הַמְצַמְצֵם. הַהוּא גַבְרָא דְּצַמְצְמֵיהּ לְחַיּוּתָא דְּחַבְרֵיהּ בְּשִׁמְשָׁא וּמֵתָה, רָבִינָא מְחַיֵּב, רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב פּוֹטֵר. רָבִינָא מְחַיֵּב, קַל וָחֹמֶר, וּמָה רוֹצֵחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאֹנֶס כְּרָצוֹן, חִיֵּב בּוֹ אֶת הַמְצַמְצֵם, נְזָקִין שֶׁעָשָׂה בָּהֶן שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאֹנֶס כְּרָצוֹן אֵינוֹ דִין שֶׁנְּחַיֵּב בּוֹ אֶת הַמְצַמְצֵם. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב פּוֹטֵר, אָמַר קְרָא "מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא", בְּרוֹצֵחַ הוּא דְּחִיַּבְתִּי לְךָ מְצַמְצֵם, בִּנְזָקִין לֹא חִיֵּב מְצַמְצֵם.

"וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת". לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְאִם בְּאֶבֶן יָד וְגוֹ' אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בְּאֵלּוּ שֶׁיְּהֵא חַיָּב, בְּבַרְזֶל מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל". הָא עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יֵשׁ לִי בַּדִּין, אִם כְּשֶׁהֲרָגוֹ בְּאֶבֶן וּבְעֵץ חַיָּב, קַל וָחֹמֶר בְּבַרְזֶל, אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל". [אוֹ מָה אֶבֶן מְלֹא יָד אַף בַּרְזֶל] מְלֹא יָד. אָמַרְתָּ, גָּלוּי הָיָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּמַשֶּׁהוּ, לְפִיכָךְ לֹא נֶאֱמַר בּוֹ 'יָד', אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּמַחַט וַאֲפִלּוּ בְּצִנּוֹרָא. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בִּכְלִי בַרְזֶל שֶׁיְּהֵא חַיָּב, הִשְׁלִיךְ עֲשָׁתוֹת וּגוֹלָמִים עָלָיו מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ" מִכָּל מָקוֹם.

"מוֹת יוּמַת" (כָּתוּב בְּרֶמֶז שכ"ב).

"מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ". עַל רְצִיחָתוֹ אַתָּה הוֹרְגוֹ, וְאִי אַתָּה הוֹרְגוֹ עַל רְצִיחַת שׁוֹרוֹ (כָּתוּב בְּרֶמֶז ש"מ).

אָתְיָא "רֹצֵחַ" "רֹצֵחַ" (כָּתוּב בְּרֶמֶז שנ"ב).

"רוֹצֵחַ וְגוֹאֵל דָּם", שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד וְאֵין מְלַמְּדִין (כָּתוּב בְּשֹׁפְטִים).

"וְאִם בְּאֶבֶן יָד". לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא, יח) ["וְ]כִי- יְרִיבֻן אֲנָשִׁים", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאִם יַכֶּנּוּ בֵּין בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ וּבֵין בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם בְּאֶבֶן יָד", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. ומִנַּיִן שֶׁעַל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יט, יא) "וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ וְעַל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בְּאֶבֶן, שֶׁהוּא חַיָּב, גִּלְגֵּל עָלָיו סְלָעִים וְעַמּוּדִין מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת", מִכָּל מָקוֹם.

"אוֹ בִּכְלִי עֵץ", לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט" שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ ובֵין בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ", עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית. עַל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית, מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יט, יא) "וְכִי יִהְיֶה אִישׁ ששׂנֵא" וְגוֹ', מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית וְעַל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בְּעֵץ, שֶׁהוּא חַיָּב, הִשְׁלִיךְ עָלָיו קוֹרוֹת וּכְלוֹנְסָאוֹת מִנָּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר "רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ", מִכָּל מָקוֹם.

אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִכָּהוּ בְּאֶבֶן, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהִכָּהוּ בְּגוּשׁ מֶלַח אוֹ בְּפֶלַח שֶׁל דְּבֵלָה אוֹ הִפִּיל עָלָיו סַל מָלֵא עָפָר אוֹ סַל מָלֵא צְרוֹרוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם בְּאֶבֶן יָד" וְגוֹ'. "אוֹ בִּכְלִי עֵץ", מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שֶׁהִכָּהוּ בְּרֹאשׁ הַקּוֹרָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן שֶׁל סְפִינָה. תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד". מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַדּוֹחֵף חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר אוֹ שֶׁהֵסִית בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ.

**פסוק יט** לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, ז) "יַד הָעֵדִים", הֲרֵי מִי שֶׁבָּרַח לְבָבֶל יָכוֹל יֵלְכוּ לְשָׁם. אָמַרְתָּ, גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית וְגוֹ'. מִנַּיִן אֲפִלּוּ אָמַר אֵינִי יָכוֹל לְהַקְבִּילוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּפִגְעוֹ בוֹ" וְגוֹ' "גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ". מִצְוָה בְּגוֹאֵל הַדָּם. וּמִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ גּוֹאֵל הַדָּם שֶׁבֵּית דִּין מַעֲמִידִין גּוֹאֵל הַדָּם. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּפִגְעוֹ בוֹ", מִכָּל מָקוֹם.

"גֹּאֵל הַדָּם". לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק טז-יח) וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ... וְאִם בְּאֶבֶן יָד... [אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד] אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בְּאֵלּוּ שֶׁהוּא חַיָּב, בְּדָבָר אַחֵר מִנָּיִן. אַתָּה דָן בִּנְיַן אָב מִשְּׁלָשְׁתָּן, לֹא רְאִי אֶבֶן כִּרְאִי הָעֵץ וְלֹא רְאִי עֵץ כִּרְאִי הָאֶבֶן וְלֹא רְאִי זֶה וָזֶה כִּרְאִי בַרְזֶל וְלֹא רְאִי בַרְזֶל כִּרְאִי שְׁנֵיהֶן, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבִּשְׁלָשְׁתָּן שֶׁהֵן כְּדֵי לְהָמִית וְהֵמִית מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם לַהֲמִיתוֹ, אַף כָּל שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית וְהֵמִית מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם לַהֲמִיתוֹ.

**פסוק כ-כא** "וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ". מִכָּל מָקוֹם. אוֹ אֲפִלּוּ דְּחָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר אוֹ שִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב וְהִכִּישׁ בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ. הֲרֵי אַתָּה דָן בִּנְיַן אָב מִשְּׁלָשְׁתָּן, לֹא רְאִי אֶבֶן כִּרְאִי הָעֵץ וְלֹא רְאִי עֵץ כִּרְאִי הָאֶבֶן וְלֹא רְאִי זֶה וָזֶה כִּרְאִי בַרְזֶל וְלֹא רְאִי בַּרְזֶל כִּרְאִי שְׁנֵיהֶן, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבִּשְׁלָשְׁתָּן שֶׁהֵן מֵחֲמַת הַמְּמִיתִים וְהֵמִית הֲרֵי זֶה חַיָּב, יָצָא אֶת שֶׁדְּחֲפוֹ לְתוֹךְ הָאוּר אוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם וְשִׁסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב וְשִׁסָּה בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ, שֶׁדִּינוֹ מָסוּר לַשָּׁמָיִם. אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָּה, שֶׁצּוֹדֶה לוֹ וּמִתְכַּוֵּן לוֹ.

מִנַּיִן אֲפִלּוּ אָמַר אֵינִי יָכוֹל לְהַקְבִּילוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִ(י)תֶנּוּ". "וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ", וַהֲלֹא שִׂנְאָה הִיא אֵיבָה וְאֵיבָה הוּא שִׂנְאָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵיבָה וְשִׂנְאָה". אֶלָּא מַה שִּׂנְאָה שִׁעֲרוּ אֶת הַמַּכָּה וְכוּ' אַף אֵיבָה שִׁעֲרוּ וְכוּ'. "בִּצְדִיָּה וַיָּמֹת", נֶאֱמָר כָּאן צְדִיָּה וְנֶאֱמָר לְמַטָּה צְדִיָּה, מַה צְּדִיָּה הַנֶּאֱמָר לְמַטָּה מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַהַשְׁלָכָה וְאֶת הַמַּכָּה וְכוּ'.

לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה" יָכוֹל כָּל הַמַּכִּים מֵתִים, קָטָן שֶׁהִכָּה, שׁוֹטֶה שֶׁהִכָּה, מְלַמֵּד סוֹפְרִים שֶׁהִכָּה, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, וְהַמַּכֶּה מַכַּת מַרְדּוּת, וְהַמַּכֶּה מֵאַהֲבָה. אָמְרֵי, (שם, יד) "כִּי יָזִיד", פְּרָט לְשׁוֹגֵג, "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן. "עַל רֵעֵהוּ", פְּרָט לְתוֹשָׁב, "לְהָרְגּוֹ", שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ, "בְּעָרְמָה", פְּרָט לְשׁוֹטֶה, "אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד", [פְּרָט לְרַב שֶׁהִכָּה לְעַבְדּוֹ], לְפִי שֶׁאָמַר "בִּבְלִי דַּעַת", פְּרָט לְמַכֶּה שֶׁלֹּא בְּדַעַת וְהַמְלַמֵּד סוֹפְרִים וְהַמַּכֶּה מַכַּת מַרְדּוּת, וְהַמַּכֶּה מֵאַהֲבָה. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שם יט, יט) "וְעָשִׂיתָ לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם", יָכוֹל אַף הַשּׁוֹלֵחַ. אָמַרְתָּ, מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה, וְלֹא הַשּׁוֹלֵחַ. מְמַעֵט אֲנִי בְּשׁוֹלֵחַ לְהַכּוֹת מַכָּה שֶׁאֵינָהּ כְּדֵי לְמַכָּה וְהִכָּה, וְלֹא אֲמַעֵט בְּשׁוֹלֵחַ לְהַכּוֹת מַכָּה שֶׁהִיא כְּדֵי לְמַכָּה וְהִכָּה. אָמַרְתָּ מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה, וְלֹא הַשּׁוֹלֵחַ. מֵקֵל אֲנִי בְּאֵלוּ וְלֹא אָקֵ(י)ל בְּעֶבֶד אֲחֵרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר "מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה". מֵקֵל אֲנִי בְּעֶבֶד אֲחֵרִים וְלֹא אָקֵל בְּעֶבֶד עַצְמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה". אֲרַבֶּה אֲנִי אָבִיו נָשִׂיא וְלֹא אֲרַבֶּה אָבִיו דַּיָּן. תַּלְמוּד לוֹמַר "מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה". (מוֹת יוּמַת) אֲרַבֶּה אָבִיו דַּיָּן בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל, [שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל מִנָּיִן]. תַּלְמוּד לוֹמַר "מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה", אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּל אֵלּוּ בְּאָבִיו, בִּזְמַן שֶׁעָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה מַגִּיד שֶׁהוּא חַיָּב.

לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג, יב) "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ" הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ הוֹרְגִין בָּרֶגֶל, יָכוֹל אִם הָיְתָה אִשָּׁה עֻבָּרָה יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד. תַּלְמוּד לוֹמַר "מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה". יָכוֹל אִם הָיְתָה בַּת שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לֹא יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד, אֲבָל אִם הָיְתָה בַּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד. תַּלְמוּד לוֹמַר "מוֹת יוּמַת". אוֹ מוֹת יוּמַת מִיתָה שֶׁגָּזְרוּ עָלָיו בֵּית דִּין, מִנַּיִן שֶׁיַּכּוּ אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים וּבְחִצִּים וּבִפְלָחוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר "מוֹת יוּמַת", מִכָּל צַד.

אֵין בְּמַשְׁמָע אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַסַּנְהֶדְרִין בִּמְקוֹמָהּ, בִּזְמַן שֶׁאֵין הַסַּנְהֶדְרִין בִּמְקוֹמָהּ נִתְחַיֵּב אָדָם סְקִילָה בֵּיתוֹ נוֹפֵל עָלָיו אוֹ חַיָּה גּוֹרַרְתּוֹ וְכוּ'. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ" הֲרֵי מִי שֶׁהָרַג אֶת בְּנוֹ מִנַּיִן שֶׁבְּנוֹ מֻתָּר בּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר (לעיל פסוק יט) "גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית" וְגוֹ'.

"אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ". לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק טז- יח) "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל וְגוֹ' וְאִם בְּאֶבֶן וְגוֹ' אוֹ בִּכְלִי עֵץ וְגוֹ'" אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהֲרָגוֹ בְּאֵלּוּ חַיָּב, דְּעָכוֹ חֲנָקוֹ בְּעָטוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר ("וְכוּ') [בְיָדוֹ"], מִכָּל מָקוֹם.

**פסוק כב-כח** **רמז תשפח** "וְאִם בְּפֶתַע". פְּרָט לְקֶרֶן זָוִית. "בְּלֹא אֵיבָה", פְּרָט לְשׂוֹנֵא. "הֲדָפוֹ", שֶׁדְּחָפוֹ בְּגוּפוֹ. "אוֹ הִשְׁלִיךָ עָלָיו", לְהָבִיא יְרִידָה שֶׁהִיא צֹרֶךְ עֲלִיָּה. "בְּלֹא צְדִיָּה", פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לְצַד זֶה וְהָלְכָה לָהּ לְצַד אַחֵר. (שמות כא, יג) "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה", פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לִזְרֹק שְׁתַּיִם וְזָרַק אַרְבַּע. "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַּיַּעַר", מַה יַּעַר רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם, אַף כָּל רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם.

תָּנוּ רַבָּנָן הַסּוּמָא אֵינוֹ גוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּלֹא רְאוֹת", לְמַעֵט אֶת הַסּוּמָא דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. [רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּלֹא רְאוֹת, לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא], מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּכְתִיב (דברים יט, ה) "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַּיַּעַר", אֲפִלּוּ סוּמָא, אָתָא בְּלֹא רְאוֹת מִעֲטֵיהּ, וְרַבִּי מֵאִיר, בְּלֹא רְאוֹת לְמַעֵט, וּ"בִּבְלִי דַּעַת" לְמַעֵט, הָוֵי מִעוּט אַחַר מִעוּט וְאֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת. וְרַבִּי יְהוּדָה, "בִּבְלִי דַּעַת" פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן הוּא דְּאָתָא.

"בְּלֹא רְאוֹת", לְהָבִיא אֶת הַזּוֹרֵק בַּלַּיְלָה.

תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סוּמָא אֵין לוֹ בֹּשֶׁת. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה. דִּכְתִיב (דברים כה, יב) "לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ", וּגְמַר "עֵינֶךָ" "עֵינֶךָ" מֵעֵדִים זוֹמְמִים, מַה הָתָם סוּמִין לָא, אַף הָכָא סוּמִין לָא. וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, אָתְיָא "רֹצֵחַ" "רֹצֵחַ" מְחַיָּבֵי גָּלֻיּוֹת. וְכֵן מֵחַיָּבֵי מַלְקִיּוֹת, אָתְיָא "רָשָׁע" "רָשָׁע" מֵחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ מִכָּל דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה, דַּאֲמַר קְרָא (להלן פסוק כד) וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם, כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמַכֶּה וּבְגוֹאֵל הַדָּם יֶשְׁנוֹ בְמִשְׁפָּטִים, וְכָל שֶׁאֵינוֹ בְּמַכֶּה וְגוֹאֵל הַדָּם אֵינוֹ בְמִשְׁפָּטִים. אֲמַר רַב יוֹסֵף מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא מָאן דַּאֲמַר לִי הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה עָבִידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן, דְּאֲמִינָא לָא מִפְקַדְנָא וְעָבִידְנָא מִצְוָה, כֵּיוָן דִּשְׁמָעִית לְהָא דַּאֲמַר רַבִּי חֲנִינָא גָּדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, מָאן דְּאָמַר לִי לֵית הִלְכָתָא כְּרַבִּי יְהוּדָה עָבִידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן. וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ מִכֹּל הַמִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, דַאֲמַר קְרָא, ("אֵלֶּה הַמִּצְוֹת) [וְזֹאת הַמִצְוָה] וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים", כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמִשְׁפָּטִים יֶשְׁנוֹ בְּמִצְווֹת וְחֻקִּים, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּמִשְׁפָּטִים אֵינוֹ בְּמִצְווֹת וְחֻקִּים.

"בְּלֹא רְאוֹת". פְּרָט לְסוּמָא דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְכוּ'. אַלְמָא קָסְבַר רַבִּי יְהוּדָה מִקְצַת יְדִיעָה לָאו כְּכָל יְדִיעָה, וְרַבִּי מֵאִיר אִפְּכָא. וְרָמִינְהוּ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִים, (נַעֲשֶׂה כְּמִי שֶׁלֹּא שָׁמַע כְּלָל) [יָפֵר]. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵרִים [אֲבָל] אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְעוֹלָם לֹא יָפֵר אֶלָּא אִם הוּא יוֹדֵעַ בְּתוֹךְ הַיּוֹם שֶׁהוּא נֶדֶר, וְלָא אָמְרִינָן מִקְצַת שְׁמִיעָה כְּכָל שְׁמִיעָה. וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר יָפֵר בְּתוֹךְ הַיּוֹם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶדֶר, דְּאָמְרִינָן מִקְצַת שְׁמִיעָה כְּכָל שְׁמִיעָה. אֲמַר רָבָא הָכָא מֵעִנְיָנָא דִּקְרָא וְהָכָא מֵעִנְיָנָא דִּקְרָא, רַבִּי יְהוּדָה סְבַר גַּבֵּי רוֹצֵחַ כְּתִיב (דברים יט, ה) "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַּיַּעַר" כָּל דְבַּר מֵיעַל יַעַר וְסוּמָא נַמֵּי בַּר מֵיעַל יַעַר, וְאִי אֲמַרְתְּ בְּלֹא רְאוֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא מִיַּעַר נָפְקָא לֵיהּ, אֶלָּא שְׁמַע מִ(י)נָהּ לְמַעֵט אֶת הַסּוּמָא. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר (שם, ד) "בִּבְלִי דַּעַת" כְּתִיב, כֹּל דְּבַר מֵידַע, וְסוּמָא לָאו בַּר מֵידַע הוּא, וְאִי אֲמַרְתְּ בְּלֹא רְאוֹת פְּרָט לְסוּמָא "מִבְּלִי דַּעַת" נָפְקָא לֵיהּ, אֶלָּא שְׁמַע מִ(י)נָהּ לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא, אֲבָל גַּבֵּי נְדָרִים כְּתִיב (לעיל ל, ח) "וְשָׁמַע אִישָׁהּ" "וְשָׁמַע אָבִיהָ", רַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִקְצַת שְׁמִיעָה כְּכָל שְׁמִיעָה וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר אִפְּכָא.

"וַיַּפֵּל עָלָיו". אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין, הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. הָיָה מְעַגֵּל בְּמַעְגִּילָה וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרַגְתּוֹ, הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בְּחָבִית וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרַגְתּוֹ, הָיָה יוֹרֵד בְּסֻלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ, הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. אֲבָל הָיָה מוֹשֵׁךְ בְּמַעְגִּילָה וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרַגְתּוֹ, הָיָה דוֹלֶה בְחָבִית וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרַגְתּוֹ, הָיָה עוֹלֶה בְסֻלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ, גּוֹלֶה, שֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ, אֵינוֹ גוֹלֶה. מִנָּא הַנֵּי מִלֵּי. אֲמַר שְׁמוּאֵל דַּאֲמַר קְרָא וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת, עַד שֶׁיִּפֹּל דֶּרֶךְ נְפִילָה.

"וַיַּפֵּל". לְרַבּוֹת שֶׁקָּפַץ לְתוֹךְ מַעְיָן. וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ, לְהָעִיד. וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ, לְשָׁפְטוֹ, מַגִּיד שֶׁדְּבָבוֹ שֶׁל אָדָם לֹא דָנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ.

תָּנוּ רַבָּנָן "וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ", יְעִידֶנּוּ. וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ, יְדִינֶנּוּ. אַשְׁכְּחַן שׂוֹנֵא, אוֹהֵב מִנָּלָן. סְבָרָא הוּא, שׂוֹנֵא מַאי טַעֲמָא, מִשּׁוּם דִּמְרָחֲקָא דַעְתֵּיהּ, אוֹהֵב נַמִּי מְקָרְבָא דַעְתֵּיהּ. וְרַבָּנַן, הַאי וְלֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ מַאי דָּרְשֵׁי בֵּיהּ. חָד לְדַּיָּן, וְאִידָךְ כִּדְתַנְיָא וְהוּא לֹא- אוֹיֵב לוֹ, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר, מִכָּאן לִשְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשּׂוֹנְאִין זֶה אֶת זֶה שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין בְּדִין כְּאֶחָד.

"וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ". לִפְסֹל אֶת הַשּׂוֹנְאִין מִלֵּישֵׁב בַּדִּין... אֵין לִי אֶלָּא שׂוֹנְאִים, קְרוֹבִים מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם, אֵין לִי אֶלָּא דַּיָּנִין, שֶׁפּוֹסֵל בָּהֶן שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים, עֵדִים מִנָּיִן. הֲרֵי אַתָּה דָן, הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה הֲרֹג עַל פִּי דַּיָּנִין, הֲרֹג עַל פִּי עֵדִים, מַה דַּיָּנִין פּוֹסֵל בָּהֶן שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים, אַף הָעֵדִים יִפְסֹל בָּהֶן שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים. וְעוֹד קַל וָחֹמֶר, וּמַה דַּיָּנִין, שֶׁאֵין הַדְּבָרִים נִגְמָרִין עַל פִּיהֶם, פּוֹסֵל בָּהֶן שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים, עֵדִים, שֶׁהַדְּבָרִים נִגְמָרִין עַל פִּיהֶם, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל בָּהֶן שׂוֹנְאִים וּקְרוֹבִים. אֵין לִי אֶלָּא רוֹצֵחַ, שְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה". אֵין לִי אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, לְגֵרִים מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה". אֵין לִי אֶלָּא דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דִּינֵי מָמוֹנוֹת מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה". אוֹ כְּשֵׁם שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה כָּךְ דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. תַּלְמוּד לוֹמַר "הָאֵלֶּה", אֵלֶּה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה וְאֵין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. דִּינֵי נְפָשׁוֹת מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה" הֲרֵי עֲשָׂרָה, וְהִצִּילוּ הָעֵדָה הֲרֵי עֲשָׂרָה, [וְעוֹד] שְׁלֹשָׁה מִנַּיִן, הֲרֵי אַתָּה דָן הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה הֲרֹג עַל פִּי עֵדִים, הֲרֹג עַל פִּי מַטִּין דַּיָּנִין, מָה עֵדִים שְׁנַיִם, אַף מַטִּין שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ עֵדוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁלֹשָׁה.

מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה שֶׁהִיא עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה", עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת הֲרֵי עֶשְׂרִים, וּמִנַּיִן לְעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יד, כז) "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה", יָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, וּמִנַּיִן לְהָבִיא עוֹד שְׁלֹשָׁה, מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִּהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת" שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיִּהְיֶה עִמָּהֶן לְטוֹבָה אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר (שם) "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת", לֹא כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה הַטָּיָתְךָ לְרָעָה, לְטוֹבָה עַל פִּי אֶחָד לְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

"וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ" מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר הָרַג נֶפֶשׁ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הַכֹּל מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט, וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה הֲרָגוּהוּ, מִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב פְּטָרוּהוּ, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה".

"עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל", תַּנְיָא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמֵזִיד, נֶהֱרָג. בְּשׁוֹגֵג, גּוֹלֶה וְעוֹבֵר עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה, וַהֲרֵי הוּא כְּהֶדְיוֹט לְכָל דְּבָרָיו. בְּמֵזִיד נֶהֱרָג, פְּשִׁיטָא. בְשׁוֹגֵג גּוֹלֶה אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּכְתִיב "עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" אֵימָא כֹּל דְּאִית לֵיהּ תַּקָּנָתָא בַּחֲזָרָה [לִגְלֵי דְּלֵית לֵיהּ תַּקָּנָתָא בַּחֲזָרָה] לָא לִגְלֵי, דִּתְנַן הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֵין יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאֵימָא הָכֵי נַמֵּי. אֲמַר קְרָא (דברים יט, ג) "לָנוּס שָׁמָּה כָּל רֹצֵחַ", אֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּמַשְׁמָע. וְעוֹבֵר עַל עֲשֵׂה, לָא סָגֵי דְּלָא עֲבַר. הָכֵי קָאֲמַר אִם עָבַר הֲרֵי הוּא כְהֶדְיוֹט. פְּשִׁיטָא. סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וּתְנַן אֵין דָּנִין כֹּהֵן גָּדוֹל אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאַחַת, דִּכְתִיב "כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ", דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, אֵימָא כָּל דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאֵימָא הָכֵי נַמֵּי. מִי כְתִיב "דִּבְרֵי גָּדוֹל" "הַדָּבָר הַגָּדֹל" כְּתִיב.

אֶחָד מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד מְרֻבֵּה בְגָדִים, וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ, מַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. מִנָּא הָנֵי מִלֵּי. דַּאֲמַר קְרָא עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, וּכְתִיב (להלן פסוק כח) "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל", וְרַבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא (להלן פסוק לב) "לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן" (הַגָּדֹל). וְאִידָךְ, מִדְּלָא כְתִיב הַגָּדֹ(ו)ל חַד מֵהֲנָךְ הוּא.

"עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹ(ו)ל". לְפִיכָךְ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָהֶם מִחְיָה וּכְסוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ. טַעֲמָא דְּלָא מְצָלֵי הָא מְצָלֵי מַיְתִי, וְהָכְּתִיב (משלי כו, ב) "קִלְלַת חִנָּם לֹא תָבֹא". אֲמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא, מִפִּרְקֵיהּ דְּרָבָא שְׁמִיעַ לִי, שֶׁהָיָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרָן וְלֹא בִקְּשׁוּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁלֹּא יָמוּתוּ, טַעֲמָא דְּמְצָלֵי הָא לָא מְצָלֵי מַיְתֵי, מַאי הֲוָה לְהוּ לְמֱעבַּד. הָכָא אָמְרֵי טוּבִיָּא חָטָא וְזִיגוּד מִנְגִּיד, הָתָם אָמְרֵי שְׁכֶם נָסִיב וּמִבְגָּיָא גָּזִיר. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא וְכוּ', כִּי הַהוּא גָּבְרָא דְּאָכְלֵיהּ אַרְיָא בְּרִחוּק תְּלָתָא פַּרְסֵי מִנֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְלָא אִשְׁתָּעֵי אֵלִיָּהוּ בַּהֲדֵיהּ תְּלָתָא יוֹמֵי.

כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת, כָּךְ תְּחוּמָהּ קוֹלֶטֶת. וְרָמִינְהוּ וְיָשַׁב בָּהּ, וְלֹא בִּתְחוּמָהּ. אָמַר אַבָּיֵי, לָא קָשְׁיָא, כָּאן לִקְלֹט, כָּאן לָדוּר. וְתֵפוּק לֵיהּ דְּאֵין עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ וּמִגְרָשׁ שָׂדֶה, לֹא מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת, לָא נִצְרָכָה אֶלָּא לִמְחִלּוֹת.

"עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל". רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר רוֹצֵחַ מְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם וְכֹהֵן גָּדוֹל מַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם, אֵין בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מִי שֶׁמְּקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם לִפְנֵי מִי שֶׁמַּאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם. רַבִּי אוֹמֵר רוֹצֵחַ מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, וְכֹהֵן גָּדוֹל גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּשְׁרָה בָּאָרֶץ, אֵינוֹ דִין וְכוּ'. וְאִם יָצֹא יֵצֵא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מֻעֶטֶת הַפּוֹסֵעַ פְּסִיעָה אַחַת הֲרֵי הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת טוֹבָה מְרֻבָּה.

תָּנוּ רַבָּנָן, "וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ". אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵזִיד, בְּשׁוֹגֵג מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם יָצֹא יֵצֵא", מִכָּל מָקוֹם. וְהָתַּנְיָא בְּמֵזִיד נֶהֱרָג, בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה. לָא קָשְׁיָא, הָא כְּמָאן דַּאֲמַר דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, הָא כְּמָאן דַּאֲמַר לָא אָמְרִינַן דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. אֲמַר אַבָּיֵי, מִסְתַּבְּרָא כְּמָאן דַּאֲמָר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא יְהֵא סוֹפוֹ חָמוּר מִתְּחִלָּתוֹ, מַה תְּחִלָּתוֹ בְּמֵזִיד נֶהֱרָג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה, אַף סוֹפוֹ בְּמֵזִיד נֶהֱרָג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה.

(פסוק כח) "יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ", לְאֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ הוּא שָׁב, וְאֵינוֹ שָׁב לְמָה שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא שָׁב לְמָה שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו. כַּיּוֹצֵא בוֹ "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ", חוֹזֵר לַשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיָה חוֹזֵר לַשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ. "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ", לְמִשְׁפַּחְתּוֹ הוּא שָׁב וְאֵינוֹ שָׁב לְמָה שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא שָׁב לְמָה שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו, (שם) "וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבוֹתָיו" כַּאֲבוֹתָיו, גְּמַר שִׁיבָה שִׁיבָה מֵהָתָם.

(פסוק כה) "וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה". יָכוֹל מִשֶּׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת וְלֹא הִסְפִּיק לִגְלוֹת עַד שֶׁמֵּת כֹּהֵן גָּדוֹל יִגְלֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהֵשִׁיבוּ", שֶׁאֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, הֶחֱזִירוּ רוֹצֵחַ לִדּוֹן, הָיוּ מַגְלִין אוֹתוֹ. יָכוֹל יְהוּ מַגְלִין אוֹתוֹ לָעִיר שֶׁדָּר. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל עִיר מִקְלָטוֹ".

"אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה". לֹא יֵצֵא לָמוּל אֶת הַקָּטָן. שָׁמָּה, לֹא יֵצֵא לְהַצִּיל מִן הַגַּיִס, מִן הַנָּהָר, מִן הַדְּלֵקָה, מִן הַמַּפֹּלֶת. שָׁמָּה, לֹא יֵצֵא לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים. יָכוֹל אִם הָיָה עָנִי לֹא יֵצֵא אֲבָל אִם הָיָה עָשִׁיר יֵצֵא. תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁמָּה". יָכוֹל אִם הָיוּ עֲשִׁירִים כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יֵצֵא, אֲבָל לֹא הָיוּ עֲשִׁירִים כַּיּוֹצֵא בוֹ יֵצֵא. תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁמָּה". "וְיָשַׁב בָּהּ", אַל יְהִי מְחַזֵּר מֵעִיר לְעִיר. מְמַעֵט אֲנִי שֶׁנִּמְשַׁח בְּיָמָיו וְהוּא אִישׁ, לֹא אֲמַעֵט שֶׁנִּמְשַׁח בְּיָמָיו וְהוּא קָטָן. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ", (הוּא) [בּוֹ] תָלוּי הַדָּבָר וְלֹא בְאִישׁ. וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה, הֲרֵי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לִגְלוֹת וְגָלָה חוֹזֵר לְמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. שׁוֹמֵעַ אֲנִי עַד מוֹת זֶה וְעַד מוֹת זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל". (שֶׁאָמַר) עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, זֶה הַמְרֻבֶּה בִּבְגָדִים. אֲשֶׁר מָשַׁח, לְרַבּוֹת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. אֹתוֹ, פְּרָט לְמָשַׁח (אֶת) עַצְמוֹ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "מִקְלָט", הָעִיר קוֹלֶטֶת וְאֵין מִגְרָשָׁהּ קוֹלֵט, אוֹ הָעִיר מַצֶּלֶת וְאֵין מִגְרָשָׁהּ מַצִּיל. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל עִיר מִקְלָטוֹ".

(פסוק כו-כז) "וּמָצָא אֹתוֹ". פְּרָט לְמָצָא הוּא גּוֹאֵל דָּם. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק יא) "עָרֵי מִקְלָט" הָעִיר קוֹלֶטֶת וְאֵין תְּחוּמָהּ קוֹלֵט. אוֹ הָעִיר מַצֶּלֶת וְאֵין תְּחוּמָהּ מַצִּיל. תַּלְמוּד לוֹמַר "מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ". וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם, בְּיַד כָּל מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית ט, ה) "אַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם", מַגִּיד שֶׁתּוֹבְעִין דָּמוֹ שֶׁל אָדָם בְּיַד כָּל מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ.

"בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵּשֵׁב", לְרַבּוֹת אַנְשֵׁי עִיר מִקְלָטוֹ שֶׁגָּלוּ גּוֹלֶה עִמָּהֶן. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשֵׁב לוֹ בְּגָלוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב". לְרַבּוֹת שֶׁהָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר, גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה. וּבֶן לֵוִי גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר. עַד מוֹת הַכֹּהֵן וְגוֹ', מַגִּיד שֶׁאֲחֻזָּתוֹ מַצֶּלֶת. אֵין לִי אֶלָּא אֲחֻזָּתוֹ מַצִּילָתוֹ, מִנַּיִן אַף כָּל הָאָרֶץ מַצֶּלֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר "יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ", מַגִּיד [שֶׁאֶרֶץ] אֲחֻזָּתוֹ מַצֶּלֶת.

**פסוק כט-ל** "וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם", סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. תָּנוּ רַבָּנָן "לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם", לָמַדְנוּ לַסַּנְהֶדְרִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טז, יח) ("בִּ)שְׁעָרֶיךָ", בִּשְׁעָרֶיךָ אַתָּה מוֹשִׁיב בָּתֵּי דִינִין בְּכָל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ, בְּכָל עִיר וָעִיר, בְּחוּצָה לָאָרֶץ אַתָּה מוֹשִׁיב בָּתֵּי דִינִין בְּכָל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ, וְלֹא בְּכָל עִיר וָעִיר.

"כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ, לְפִי עֵדִים". לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַהַרְגֶנּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ", לְפִי עֵדִים, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ הוֹרְגוֹ אֶלָּא בְעֵדִים דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ, לְפִי עֵדִים, לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל פסוק יב) "וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ" וְגוֹ' שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַהַרְגֶנּוּ בְּבֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בְעֵדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ", לְפִי עֵדִים, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ הוֹרְגוֹ אֶלָּא בְעֵדִים וּבְבֵית דִּין.

"וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה". בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר עוֹנֶה לִזְכוּת וְאֵינוֹ עוֹנֶה לְחוֹבָה. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה. אֲמַר קְרָא וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת, לָמוּת הוּא דְּאֵינוֹ עוֹנֶה אֲבָל לִזְכוּת עוֹנֶה. וְרַבָּנַן, מִשּׁוּם דְּמֵחְזֵי כְּנוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ. וְרַבָּנַן, הַאי לָמוּת מַאי דָּרְשֵׁי בֵּיהּ. מוּקְמֵי לֵיהּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים, כִּדְתַנְיָא, אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת מִנַּיִן שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה", מִנַּיִן לְאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁאָמַר יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו (זְכוּת) [חוֹבָה] מִנַּיִן שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶחָד לֹא יַעֲנֶה".

"וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת". אֲבָל עוֹנֶה בוֹ לִשְׁבֻעָה. וְעֵד אֶחָד, זֶה בָּנָה אָב, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד" הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנֵי עֵדִים עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב אֶחָד.

"בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם". בְּחוּצָה לָאָרֶץ. יָכוֹל אַף עָרֵי מִקְלָט יְהוּ נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, תַּלְמוּד לוֹמַר (בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם) [אֵלֶּה] הַדַּיָּנִין נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, וְעָרֵי מִקְלָט אֵינָן נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בָּאָרֶץ.

"כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ, לְפִי עֵדִים". מִנַּיִן אַף הַגּוֹלֶה לְפִי עֵדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מַכֵּה... לְפִי עֵדִים". דִּינֵי גָּלוּת וּמַלְקוּת מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל- מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים", עֵד שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהָעִיד. וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְהָעִיד. תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵד", וְעֵד, שֶׁאָמַר עֵד וְעֵד לְרַבּוֹת בַּעַל דִּין.

**פסוק לא-לב** "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ". לָמָּה לִי. דַּאֲמַר רַחֲמָנָא לָא תִשְׁקֹל מָמוֹנָא וְתִפְטְרֵיהּ מִן קְטָלָא. לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, לָמָּה לִי. דַּאֲמַר רַחֲמָנָא לָא תִשְׁקֹל מִנֵּיה מָמוֹנָא וְתִפְטְרֵיהּ מִגָּלוּת. תַּרְתֵּי קְרָאֵי לָמָּה לִי. חָד בְּמֵזִיד וְחָד בְּשׁוֹגֵג, וּצְרִיכֵי.

מִנַּיִן לְנִרְצָע שֶׁכָּלוּ לוֹ יָמָיו וְרַבּוֹ מְסָרְהֵב בּוֹ לָצֵאת וְאֵינוֹ יוֹצֵא וְחָבַל בּוֹ וְעָשָׂה בּוֹ חַבּוּרָה, מִנַּיִן שֶׁהוּא פָּטוּר. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר" וְגוֹ' "לָשׁוּב", לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לַשָּׁב.

"וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ". לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין.

"וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ". לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא, ל) "אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו" אוֹ כְּשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִין פִּדְיוֹן לְמוּמָתִין בִּידֵי שָׁמַיִם כָּךְ יְהוּ נוֹתְנִין לְמוּמָתִין בִּידֵי אָדָם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר" וְגוֹ', רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר הֲרֵי שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג וְחָבַל בַּאֲחֵרִים, חַיָּב. חָבְלוּ אֲחֵרִים, פְּטוּרִין בְּגוּפוֹ וְלֹא בְמָמוֹנוֹ. אוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת", עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ חַיָּב, מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ פָּטוּר. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, הֲרֵי שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג וְקָדַם אֶחָד וַהֲרָגוֹ פָּטוּר. אוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת", עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ חַיָּב, מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינּוֹ פָּטוּר. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, הֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמֵזִיד שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתֵּן מָמוֹן וְיִגְלֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס".

"וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר". הֲרֵי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לִגְלוֹת וְחָבַל בּוֹ וְאָמַר לוֹ צֵא וָלֵךְ, יָכוֹל יֵשׁ לוֹ חֲבָל. אָמַרְתָּ לְנֶפֶשׁ, לְגוֹלֶה. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס, לְרַבּוֹת שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְחָבְלוּ בּוֹ אָמְרוּ לוֹ צֵא וָלֵךְ יָכוֹל יֵשׁ לוֹ חָבָל. תַּלְמוּד לוֹמַר "לָשׁוּב". הַנִּמְכָּר לְשָׁנִים וְשָׁלְמוּ שֵׁשׁ וְחָבְלוּ בוֹ וְאָמַר לוֹ צֵא וָלֵךְ, יָכוֹל יֵשׁ לוֹ חֲבָל. תַּלְמוּד לוֹמַר "לָשׁוּב".

"וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ". זוֹ אַזְהָרָה לַחֲנֵפִים. דָּבָר אַחֵר "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ", אַל תִּגְרְמוּ לָאָרֶץ שֶׁתְּהֵא מַחֲנֶפֶת לָכֶם. כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף, רַבִּי יַאשְׁיָּה אוֹמֵר, לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן יָחֹן אַף עַל הָאָרֶץ. וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר, לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה" הֲרֵי שֶׁנִּתְעָרְפָה עֶגְלָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג שׁוֹמֵעַ אֲנִי פּוֹטְרִין אוֹתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר".

"וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר". הֲרֵי עֶגְלָה כְּאָדָם, מָה אָדָם תּוֹלֶה אַף עֶגְלָה תּוֹלָה.

**פסוק לד** "וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ". הִיא טְהוֹרָה מִלִּטָּמֵא וְאֵין כָּל הָאֲרָצוֹת טְהוֹרוֹת מִלִּטָּמֵא. שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יָכוֹל בְתוֹךְ מֵאָה, בְּתוֹךְ אֶלֶף. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וְיֵשׁ אוֹמְרִים, בְּתוֹךְ כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, בְּכָל הַשְּׁבָטִים. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר, כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן, [יָכוֹל] בַּגָּלוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּאָרֶץ". אוֹ בָּאָרֶץ וְאַתֶּם בַּגָּלוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ וְלֹא בְשָׁעָה שֶׁהֵן בְּחוּצָה לָאָרֶץ.

"וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁשְּׁפִיכַת דָּמִים מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֶּקֶת אֶת הַשְּׁכִינָה, מִפְּנֵי שְׁפִיכַת דָּמִים חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי כֹהֲנִים שֶׁהָיוּ שָׁוִין וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, קָדַם אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, נָטַל סַכִּין וְתָקַע לוֹ בְּלִבּוֹ. בָּא רַבִּי צָדוֹק וְעָמַד עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם וְאָמַר שְׁמָעוּנִי אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים כא, א) "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בַּאֲדָמָה" וְגוֹ', בּוֹאוּ וְנִמְדֹּד עַל מִי רָאוּי לְהָבִיא אֶת הָעֶגְלָה, עַל הַהֵיכָל אוֹ עַל הָעֲזָרוֹת. גָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה. וְאַחַר כָּךְ בָּא אָבִיו שֶׁל הַתִּינוֹק וְאָמַר לָהֶם אַחֵינוּ אֲנִי כַּפָּרָתָם, עֲדַיִן בְּנִי מְפַרְפֵּר וְסַכִּין לֹא נִטְמֵאת. לְלַמֶּדְךָ שֶׁטֻּמְאַת סַכִּינִין קָשָׁה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מ"ב כא, טז) "וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ וְגוֹ', מִכָּאן אָמְרוּ בַּעֲווֹן שְׁפִיכוּת דָּמִים שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִיִּשְׂרָאֵל וּמִקְדָּשׁ מִטַּמֵּא.

"אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָ(ם)[הּ"]. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, טז) "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם", רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם, גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי לְבֵית אָבִיךָ", גָּלוּ לְבָבֶל שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יד) "לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָּבֶלָה", גָּלוּ לְעֵילָם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם", גָּלוּ לֶאֱדוֹם שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, א) "מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם", וּכְשֶׁהֵן חוֹזְרִין שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, ג) "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ" וְגוֹ', "וְהֵשִׁיב" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "וְשָׁב", וְאוֹמֵר "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה" וְגוֹ', רַבִּי אוֹמֵר מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ אִם בִּקַּשְׁתַּנִי הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְבַקְּשֵׁנִי הֲרֵינִי אֵצֶל בְּנִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא טז, טז) "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם".
