# פרק ל"ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/bamidbar/masei/perek-36/

**פסוק ה** "כן מטה בני יוסף דברים". (כתוב ברמז תשע"ד).

**פסוק ו-ט** לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, בשלמא יום הכפורים יום מחילה וסליחה, [יום שנתנו בו לוחות אחרונות], אלא בחמשה עשר באב למה. אמר רב [יהודה], יום שהתרו שבטים לבוא זה בזה. מאי דרוש. זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד, דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור הזה. רב נחמן אמר רב, שכלו בו מתי מדבר, דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא היה הדבור עם משה, דכתיב (דברים ב, טז) "ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה", וכתיב (שם, יז) ("ויאמר) [וידבר] ה' אלי לאמר", אלי היה הדבור.

אמר רב יהודה אמר שמואל בנות צלפחד התרו להנשא לכל- מי שירצו, שנאמר "לטוב בעיניהם תהיינה לנשים", אלא מה אני מקים אך למשפחת... אביהם, עצה טובה השיאן הכתוב שלא ינשאו אלא להגון להם.

"ולא תסב נחלה". (כתוב ברמז תשע"ה).

אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי שמעון, דבר תורה אשה יורשת את בנה, אמר קרא וכל בת ירשת נחלה ממטות, מקיש מטה האם למטה האב, מה מטה האב האב יורש את בנו, אף מטה האם האם יורשת את בנה. איתיביה רבי יוחנן, האשה את בנה והאשה את בעלה מנחילין ולא נוחלים. אמר ליה, משנתנו איני יודע מי שנאה. ותנא דידן, [ממה נפשך], אי דריש מטות אשה תירש את בנה, ואי לא דריש מטות בן דקודם לבת בנכסי האם מנא ליה. לעולם דריש מטות, ושאני הכא דכתיב "וכל בת ירשת", ואינה מורשת.

תנא דבי רבי ישמעאל בנות צלפחד שקולות היו, שנאמר "ותהיינה... בנות צלפחד", הויה אחת לכלן (כתוב בפינחס).

**פסוק יג** "אלה המצות". שאין נביא רשאי לחדש (כתוב בסוף תורת כהנים).

הדרן עלך ילקוט שמעוני ספר במדבר