# פרק ח'

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/bereshit/noach/perek-8/

**פסוק א** וַיִזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לו, ז) "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל", צְדָקָה שֶׁעָשִׂיתָ עִם נֹחַ בַּתֵּבָה כְּהַרְרֵי אֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם פסוק ד) "וַתָּנַח הַתֵּבָה" וְגוֹ'. "מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה" מִשְׁפָּטִים שֶׁעָשִׂיתָ עִם דּוֹרוֹ דִּקְדַקְתָּ עִמָּהֶם עַד תְּהוֹם רַבָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (לעיל ז, יא) "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה", וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְּשֶׁזְּכַרְתּוֹ לֹא לוֹ לְבַדּוֹ נִזְכֶּרֶת אֶלָּא לוֹ וְכָל מִי שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּתֵּבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ.

אָדָם עוֹלֶה בִּסְפִינָה וְעִמּוֹ בְּהֵמָה אִם עָמַד סָעַר בַּיָּם מַה הֵן עוֹשִׂין מַשְׁלִיכִין אֶת הַבְּהֵמָה לַיָּם וּמְקַיְּמִין אֶת הָאָדָם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, כְּשֶׁרִיחֵם עַל נֹחַ רִיחֵם עַל הַבְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת כָּל הַחַיָּה.

"יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ", יוֹדֵעַ צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ (נחום א, ז) "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ".

אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהוֹפְכִים מִדַּת רַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה' זוֹ מִדַּת רַחֲמִים שֶׁנֶּאֱמַר "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן" וּכְתִיב (בראשית ו, ה ז) "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, וַיִּנָּחֵם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם, וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן הוֹפְכִין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים בְּכָל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים זוֹ מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, כז) "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם" וּכְתִיב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ (בראשית ל, כב) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל", (שמות ב, כד) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם", מַה זְכִירָה נִזְכַּר לוֹ, שֶׁזָּן וּפִרְנֵס כָּל י"ב חֹדֶשׁ בַּתֵּבָה. אֶת נֹחַ בִּזְכוּת הַטְּהוֹרִים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בַּתֵּבָה.

**פסוק ב** וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם. לְטוֹבָה, אֲבָל לֹא כָּל מַעְיְנוֹת, חוּץ מִמַּעְיַן טְבֶרְיָא וְאַבְּלוֹנִים וּמְעָרַת פַּמְיָיס, לְרָעָה (לעיל ז, יא) "בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם".

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שְׁלשָׁה נִשְׁתַּיְּירוּ מֵהֶן בְּלוֹעָא דְּגַרְדִּי וְחַמֵּי טְבֶרְיָא וְעֵינָא רַבָּתִי דְתוֹרָם.

**רמז נח** תָּנוּ רַבָּנָן, דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרוּ, כְּלוּם אָנוּ צְרִיכִין אֶלָּא לְטִיפָּה שֶׁל גְּשָׁמִים, יֵשׁ לָנוּ נְהָרוֹת וּמַעְיְנוֹת שֶׁאָנוּ מִסְתַּפְּקִין מֵהֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָהֶם מַכְעִיסִין אוֹתִי, בָּהּ אֲנִי דָּן אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרַבָּה קִלְקְלוּ (שם ה) "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם", בְּרַבָּה נִדּוֹנוּ, "כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה".

**פסוק ו** וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן. הֲדָא מְסַיַיעְתָּא לְהַהוּא דְּאָמַר רַב אַבָּא בַּר כַּהֲנָא חַלּוֹן.

**פסוק ז** וַיְּשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קה, כז) "שָׁלַח חשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ".

וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב. הִתְחִיל מְשִׁיבוֹ תְּשׁוּבָה מִכָּל בְּהֵמָה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ כָּאן אִי אַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶלָּא לִי, אָמַר לֵיהּ, מַה צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בְּךָ לֹא לַאֲכִילָה וְלֹא לְקָרְבָּן, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קַבְּלֵהוּ, שֶׁעָתִיד הָעוֹלָם לִיצְטָרֵךְ לוֹ, אָמַר לֵיהּ אֵימָתַי, אָמַר לֵיהּ עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם, עָתִיד צַדִּיק אֶחָד לַעֲמוֹד וּלְיַבֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א' יז, ו) "וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם".

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, תְּשׁוּבָה נִצַּחַת הֵשִׁיבָהוּ עוֹרֵב לְנֹחַ, אָמַר לֵיהּ, רַבְּךָ שְׂנָאַנִי וְאַתָּה שְׂנֵאתַנִי, רַבְּךָ שְׂנָאַנִי "מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה", וְאַתָּה שְׂנֵאתַנִי, הִנַּחְתָּ מִין שִׁבְעָה וְשִׁגַּרְתָּ מִין שְׁנַיִם, אִלְמָלֵי פּוֹגֵעַ בִּי שַׂר חַמָּה אוֹ שַׂר צִנָּה לֹא נִמְצָא הָעוֹלָם חָסֵר בְּרִיָּה אַחַת, אוֹ שֶׁמָּא לְאִשְׁתִּי אַתָּה צָרִיךְ. אָמַר לֵיהּ, רָשָׁע בַּמּוּתָּר לִי נֶאֱסַר לִי בַּנֶּאֱסַר לִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן. מִנָּלָן דְנֶאֱסַר לוֹ, דִּכְתִיב (לעיל ו, יח) "וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ" מִכָּאן שֶׁנֶּאֶסְרוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

תָּנוּ רַבָּנָן, שְׁלשָׁה שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה, וְכֻלָּן לָקוּ. וְאֵלּוּ הֵן, חָם וְכֶלֶב וְעוֹרֵב, כֶּלֶב נִקְשַׁר, עוֹרֵב רָק חָם לָקָה בְּעוֹרוֹ וְיָצָא מִמֶּנּוּ כּוּשׁ, דִּכְתִיב (להלן י, ו) "וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם".

וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב. לֵידַע מַה בָּעוֹלָם וְהָלַךְ וּמָצָא נִבְלַת אָדָם מֻשְׁלֶכֶת בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים וְיָשַׁב לוֹ עַל מַאֲכָלוֹ וְלֹא הֵשִׁיב שְׁלִיחוּתוֹ, וְשִׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְהֵשִׁיבָה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ, הַשּׁוֹלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד טָמֵא כְּשׁוֹלֵחַ בְּיַד כְּסִיל, וְהַשּׁוֹלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד טָהוֹר (משלי ז, יג) "כְּצִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו".

**פסוק ח-יא** וַיְּשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ. מִכָּאן שֶׁדִירָתָן שֶׁל עוֹפוֹת טְהוֹרוֹת אֵצֶל צַדִּיקִים.

וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ. אָמְרָה יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוֹרִין כַּזַּיִת וּמְסוּרִין בְּיָדְךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִין כִּדְבַשׁ וּמְסוּרִים בְּיַד אָדָם, וּמַאי מַשְׁמָע דְּהַאי טָרָף לִישְׁנָא דִמְזוֹנֵי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי".

**רמז נט** וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ. אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת. וְדִכְוָותֵהּ (איכה א, ג) "הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ", אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיוּ חוֹזְרִין. וְדִכִוָותֵהּ "וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיַע וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ" אִלּוּ מָצְאוּ מָנוֹחַ לֹא הָיוּ חוֹזְרִין.

וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים. שְׁלשָׁה שְׁבוּעַיִם יָמִים.

וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ. מַהוּ טָרָף, קָטִיל כְּהָאֵיךְ דְּאַתְּ אַמְרֵת (בראשית לז, לג) "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף". אָמַר לָהּ, אִלּוּ לֹא קְטַלְתֵּיהּ, אִילָן רַב הֲוָה מִתְעָבִיד מֵהֵיכָן הֵבִיאָה אוֹתוֹ רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, מִשַׁבְּשׁוּשִׁין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵבִיאָה אוֹתוֹ, הִיא דִּבְרַיְיתָא אַמְרִין אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא טָפַת בְּמַיָּא דְמַבּוּלָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כב, כד) "אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה [הִיא] (וְ)לֹא גֻּשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם". רַב בִּיבִּי אָמַר, שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן נִפְתְּחוּ לָהּ וּמִשָּׁם הֵבִיאָה אוֹתוֹ. וְלֹא הָיָה לְהָבִיא דָּבָר מְעוּלֶּה כְּגוֹן קִנָּמוֹן וּבַּלְסְמוֹן אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לוֹ, אָמְרָה לֵיהּ, מָרִי מַר מִזֶּה מִתַּחַת יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶיךָ.

**פסוק יב** וַיִּיָּחֶל עוֹד. מְסַיֵּעַ לָאוֹמֵר שָׁלֹשׁ שַׁבְעִין.

**פסוק יג-יד** וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. תָּנִינָן, מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הָא כֵּיצַד, בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ" וְגוֹ' וּכְתִיב (שם יב) "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה", זֶה מַרְחֶשְׁוָן וְכִסְלֵיו (שם כד) "וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם" וְגוֹ', הֲרֵי טֵבֵת וּשְׁבַט וְאָדָר וְנִיסָן וְאִיָּיר (ח, ד) "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" זֶה סִיוָן שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לִירִידַת גְּשָׁמִים, לְשִׁשָׁה עָשָׂר יָמִים חָסְרוּ אַרְבַּע אַמּוֹת לְאַרְבָּעָה יָמִים אַמָּה, טֶפַח וּמֶחֱצָה בְּכָל יוֹם נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה הַתֵּבָה מְשׁוּקַּעַת בַּמַּיִם י"א אַמָּה וְכוּלְהוֹן לְשִׁשִׁים יוֹם חָסְרוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי", זֶה אָב שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לִירִידַת גְּשָׁמִים וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְגוֹ' נַעֲשֵׂית כְּמִקְפָה וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ, נַעֲשָׂה כִּגְרִיד וְזָרְעוּ אוֹתָהּ וְלֹא צָמְחָה, לָמָּה, שֶׁהָיָה סִימַן קְלָלָה וְאֵין סִימַן קְלָלָה חוֹזֵר לִבְרָכָה, וְהִמְתִּינוּ עַד שֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים וְזָרְעוּ. וְלֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימָר אֶלָּא שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, אֶלָּא אֶחָד עָשָׂר יוֹם שֶׁיְּמוֹת הַחַמָּה יְתֵרִין עַל יְמוֹת הַלְּבָנָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָרוֹצֶה לֵידַע שֶׁיְּמוֹת הַחַמָּה יְתֵרִין [י"א יוֹם], יִשְׂרוֹט שְׁרִיטָה אַחַת בְּכֹתֶל בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וּלְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אֵין חַמָּה נוֹגַעַת לְשָׁם עַד י"א יוֹם.

**פסוק טו-טז** וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר צֵא מִן הַתֵּבָה. כְּתִיב (קהלת י, ד) "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח", אָמַר נֹחַ, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַתֵּבָה בִּרְשׁוּת כָּךְ אֵינִי יוֹצֵא אֶלָּא בִּרְשׁוּת אָמַר רַבִּי יוּדָן, אִלּוּ הָיִיתִי שָׁם הָיִיתִי שׁוֹבְרָהּ וְיוֹצֵא לִי, אֶלָּא אָמַר נֹחַ כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי אֶלָּא בִּרְשׁוּת כָּךְ אֵינִי יוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֶלָּא בִּרְשׁוּת.

צֵא מִן הַתֵּבָה. מָשָׁל לְפַרְנָס שֶׁיָּצָא מִן הַמָּקוֹם וְהוֹשִׁיב אַחֵר תַּחְתָּיו, כֵּיוָן שֶׁבָּא אָמַר לוֹ צֵא מִמְּקוֹמְךָ מָשָׁל לְסוֹפֵר שֶׁיָּצָא לְמָקוֹם אֶחָד וְהוֹשִׁיב אַחֵר תַּחְתָּיו, כֵּיוָן שֶׁבָּא אָמַר לוֹ צֵא מִמְּקוֹמְךָ, כָּךְ נֹחַ.

צֵא מִן הַתֵּבָה. וְלֹא קִבֵּל עָלָיו לָצֵאת, אָמַר, אֵצֵא וְאֶהְיֶה פְּרֵה וּרְבֵה לִמְאֵרָה, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי" וְגוֹ'.

**פסוק יז** כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ. אָמַר רַבִּי יוּדָן, הוֹצֵא כְּתִיב הַיְצֵא קְרִי וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וְלֹא בַּתֵּבָה, וּפָרוּ וְרָבוּ (בָּאָרֶץ) [עַל הָאָרֶץ] וְלֹא בַּתֵּבָה.

**פסוק יט** כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְגוֹ' כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי זֵירָא, רוֹמֵשׂ מָלֵא כְּתִיב, פְּרָט לַכִּלְאַיִם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, פְּרָט לְסָרִיס.

אָמַר רַבִּי יִרְמִיָּה בֶּן אֶלְעָזָר, לְמִּשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וְלֹא הֵם אָמַר לֵיהּ אֱלִיעֶזֶר לְשֵׁם רַבָּה כְּתִיב לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה אַתּוּן הֵיכִי הֲוֵיתוּן אָמַר לֵיהּ, צַעַר גָּדוֹל הָיָה לָנוּ בַּתֵּבָה, בְּרִיָּה שֶׁדַּרְכָּהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּיּוֹם הֶאֱכַלְנוּהָ בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה הֶאֱכַלְנוּהָ בַּלַּיְלָה. הַאי זִקִּיתָא לָא הֲוָה יָדַע אַבָּא מַאי אָכְלָהּ, יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִיב וְקָא פָּלִי רוּמָנָא נָפַל תּוֹלַעְתָּא מִנֵּיהּ וַאֲכַלְתֵּיהּ, מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲוָה גָּבִיל לֵהּ חִיזְרָא כִּי מִתְלָע וְאָכְלָה. אַרְיָא אִישִׁתָא זָנִיתֵיהּ דְּאָמַר רָב, הַאי אַרְיֵה לָא פָּחוֹת מִשִּׁיתָא ולֹא טְפֵי מִתְרֵיסָר זַיְינֵיהּ אִישִׁתָא אוֹרְשִינָא אַשְכְּחִינֵיהּ אַבָּא דַּהֲוָה גָּנִּי בְּסַפְנָא דְתֵיבוּתָא אָמַר לֵיהּ, מַאי טַעְמָא לָא בָּעִית מְזוֹנֵי, אָמַר לֵיהּ, חֲזִיתִךְ דַּהֲוַת טְרִידָא, אֲמִינָא, לָא אֶצְטָרֵךְ אָמַר לֵיהּ, חָיַישְׁתְ מִצַּעֲרִי, יְהִי רַעֲוָא דְּלָא תָּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כט, יח) "וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים".

**פסוק כ** וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ. הִתְבּוֹנֵן נֹחַ מַה טַעַם רִיבָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּטְּהוֹרָה יוֹתֵר מִן הַטְּמֵאָה, אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַקְרִיב מֵהֶן, מִיָּד וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ, עַל מִזְבֵּחַ הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁשָּׁם הִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סט, לב) "וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר".

עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת, וְהַכֹּל כְּשֵׁרִים לְהִקָּרֵב, בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, תְּמִימִים וּבַעֲלֵי מוּמִין, טְהוֹרִים אֲבָל לֹא טְמֵאִים, וְהַכֹּל קָרְבוּ עוֹלוֹת, וְעוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, וְגוֹיִם בַּזְּמַן הַזֶּה רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן מִנָּא הַנֵי מִילֵי, אָמַר רַב הוּנָא, דְּאָמַר קְרָא וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' וְגוֹ' בְּהֵמָה וָעוֹף כְּמַשְׁמָעָן, חַיָּה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל בְּהֵמָה, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת תְּמִימִים וּבַעֲלֵי מוּמִין, תַּמּוּת וְזִכְרוּת בִּבְהֵמָה וְאֵין תַּמּוּת וְזִכְרוּת בָּעוֹפוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין לְאַפּוּקֵי מְחֻסַּר אֵבָר דְּלָא. דְּאָמַר רַב אֶלְעָזָר, מִנַּיִן לִמְחוּסַּר אֵבֶר שֶׁנֶּאֱסַר לִבְנֵי נֹחַ, דִּכְתִיב "וּמִכָּל הַחַי וְכוּ'" כִּדְכָתוּב לְעֵיל (בְּרֶמֶז נ"ד) טְהוֹרָה אֲבָל לֹא טְמֵאָה, טְהוֹרָה וּטֻמְאָה בְּהַהִיא שַׁעֲתָא מִי הֲוֵי אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַב יוֹנָתָן, מֵאוֹתָן שֶׁעֲתִידִין לִיטָּהֵר מִנָּא יָדַע, אָמַר רַב חִסְדָּא, הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַתֵּבָה, כָּל שֶׁהַתֵּיבָה קוֹלְטָתוֹ טָהוֹר רַבִּי [אַבָּהוּ] אָמַר, הַבָּאִים מֵאֲלֵיהֶן הַכֹּל קָרְבוּ עוֹלוֹת, כְּמָאן דְּאָמַר לֹא קָרְבוּ שְׁלָמִים לִבְנֵי נֹחַ. וְגוֹיִם בַּזְּמַן הַזֶּה רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן, דְתָנוּ רַבָּנָן (ויקרא יז, ב) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְצוּוִּין עַל שְׁחוּטֵי חוּץ, וְאֵין הַגּוֹיִם מְצוּוִּין לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ וּבוֹנֶה בָּמָה לְעַצְמוֹ, וּמַקְרִיב עָלֶיהָ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְאָסוּר לְסַיְּיעָן, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן, וְאוֹרוּיֵי לְהוּ שָׁרֵי.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַמַּעֲלֶה בַּחוּץ אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ לֹא הֶעֱלָה אֶלָּא עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן חַיָּיב. אָמַר רַב הוּנָא, מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי, דִּכְתִיב וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעֲמָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּכְתִיב (שופטים יג, יט) "וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וַיַּעַל(הוּ) עַל הַצּוּר לַה'" וְאִידָךְ נַמִּי הָכְתִיב וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, הַהוּא גוֹבְהָה בְּעָלְמָא וְאִידָךְ נַמִּי הַכְּתִיב "וַיִּקַּח מָנוֹחַ", הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה, וְאִיתֵּימָא הַיְינוּ טַעֲמָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּדִכְתִיב "מִזְבַּח... פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", וְאֵין מִזְבֵּחַ בְּבָמָה.

**פסוק כא** **רמז ס** וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ. אָמַר רַב חֲנִינָא, כָּל הַמִתְפַּתֶּה בְּיֵינוֹ יֵשׁ בּוֹ מִדַעַת קוֹנוֹ, דִּכְתִיב וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ אָמַר רַב, כֹּל שֶׁדַּעְתּוֹ מִיֻּשֶּׁבֶת עָלָיו בְּיֵינוֹ יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת שֶׁל שִׁבְעִים זְקֵנִים, יַיִן נָתַן בְּשִׁבְעִים וְסוֹד נָתַן בְּשִׁבְעִים נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד, וְזֶה הוֹאִיל וְלֹא יָצָא סוֹדוֹ שָׁקוּל הוּא כְּסַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים. אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, כָּל שֶׁאֵין יַיִן נִשְׁפָּךְ בְּבֵיתוֹ כַּמַּיִם אֵינוֹ בִּכְלַל בְּרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, כה) "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ", מַה לֶּחֶם נִקַּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אַף הֲנָךְ דְנִקְחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וְקָא קָרֵי לֵהּ מַיִם, אִי לָא נִשְׁפָּךְ בְּבֵיתוֹ כַּמַּיִם אֵינָהּ בְּרָכָה.

וַיָּרַח ה'. XאY הֵרִיחַ רֵיחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עוֹלֶה מִכִּבְשָׁן הָאֵשׁ, XבY הִרִיחַ רֵיחָן שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה עוֹלִין מִכִּבְשָׁן הָאֵשׁ, מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁכִּבְּדוֹ בְּדוֹרוֹן נָאֶה בְּדִיסְקוּס נָאֶה עָמַד בֶּן בְּנוֹ וְכִבְּדוֹ, אָמַר, דָּמִי דּוֹרוֹן דִּידָךְ לְדוֹרוֹן דְּסָבָךְ XגY כָּךְ הֵרִיחַ רֵיחַ שֶׁל שְׁמָד.

**רמז סא** וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ. הָרְשָׁעִים הֵן בִּרְשׁוּת לִבָּן, "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ", (בראשית כז, מא) "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ", (מלכים א' יב, כו) "וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ". "וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ", אֲבָל הַצַּדִּיקִים לִבָּן בִּרְשׁוּתָן (שמואל א' א, יג) "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ" (שמואל א' כז, א) "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ" (דניאל א, ח) "וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ", דּוֹמִין לְבוֹרְאָן.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לֹא אֹסִף. לִיסְגִי לִיסְגִי לֹא אוֹסִיף לְנֹחַ לֹא אוֹסִיף לְדוֹרוֹת.

כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע. עֲלוּבָה הִיא הָעִסָּה שֶׁנַּחְתּוֹמָהּ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה, עָלוּב הוּא הַשְּׂאוֹר שֶׁמִּי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא רָע, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ", עֲלוּבָה הִיא הַנְּטִיעָה שֶׁמִּי שֶׁנְּטָעָה מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יא, יז) "וַה' צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ דִּבֶּר עָלַיךְ רָעָה". שָׁאַל אַנְטוֹנִינוּס אֶת רַבֵּינוּ, אָמַר לֵיהּ, מֵאֵימָתַי יֵצֶר הָרָע נִתָּן בָּאָדָם, אָמַר לֵיהּ, עַד שֶלֹּא יָצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ, אָמַר לֵיהּ לָאו, שֶׁאִלוּ כֵּן הָיָה חוֹטֵט אֶת בְּנֵי מֵעֶיהָ וְיוֹצֵא, וְהוֹדָה לוֹ רַבִּי שְׁהִשְׁוָה לְדַעַת הַמִּקְרָא, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו כְּתִיב בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִינְעַר לָעוֹלָם. וְעוֹד שְׁאָלוֹ, מֵאֵימָתַי נִתְּנָה נְשָׁמָה בָּאָדָם, מִשֶּׁיָּצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ אוֹ עַד שֶׁלֹּא יָצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ, אָמַר לֵיהּ מִשֶּׁיָּצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ, אָמַר לֵיהּ לָאו, מָשָׁל אִם תַּנִּיחַ בָּשָׂר שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח מִיָּד הוּא מַסְרִיחַ, וְהוֹדָה לוֹ רַבִּי שֶׁהִשְׁוָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקוּדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי", מֵאֵימָתַי נִתְּנָה נְשָׁמָה בִּי מִשָּׁעָה שֶפְּקַדְתָּנִי.

תָּנוּ רַבָּנָן, קָשֶׁה יֵצֶר הָרָע שֶׁאֲפִילוּ יוֹצְרוֹ קְרָאוֹ רָע, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע.

שִׁבְעָה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לַיֵּצֶר הָרָע. XאY הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ רָע, XבY משֶׁה קְרָאוֹ עָרֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, טז) "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם". XגY דָּוִד קְרָאוֹ טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נא, יב) "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים", מִכְּלָל דְּאִיכָּא טָמֵא. XדY שְׁלֹמֹה קְרָאוֹ שׂוֹנֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲך הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם" XהY יְשַׁעְיָה קְרָאוֹ מִכְשׁוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, יד) "הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי". XוY יְחֶזְקֵאל קְרָאוֹ אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יא, יט) "וַהֲסִירֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם". XזY יוֹאֵל קְרָאוֹ צְפוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב, כ) "וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם".

**פסוק כב** עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ וְגוֹ'. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל מַה סְבוּרִין בְּנֵי נֹחַ שֶׁבְּרִיתָן כְּרוּתָה עוֹמֶדֶת לָעַד, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁשָׁמַיִם וָאָרֶץ קַיָּמִין בְּרִיתָן קַיֶּמֶת, כְּשֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ "כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה", בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (ראה זכריה יא, יא) וְתוּפַר בַּיּוֹם הַהוּא.

אָמַר רַב אָחָא, מִי גָּרַם לָהֶם שֶׁמָּרְדוּ בִּי, לֹא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ זוֹרְעִין וְלֹא קוֹצְרִין יוֹלְדִין וְלֹא קוֹבְרִין מִכָּאן וְאֵילָךְ זֶרַע וְקָצִיר וְקוֹר וָחֹם, חַמָּה חַכְּאַכִית קַיִץ וָחֹרֶף מֵקִץ אֲנִי עֲלֵיהֶן אֶת הָעוֹף כְּהַאֵיךְ דְאַתְּ אַמְרֵת "וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף", מַעֲשֶׂה הָיָה בְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ אֶת רֹאשׁוֹ, אָמַר, חָמוּן מָה עֲבַד לָן דָּרָא דְּמַבּוּלָא.

דָּבָר אַחֵר, עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אָחָא מַה סְבוּרִין בְּנֵי נֹחַ שֶׁבְּרִיתָן כְּרוּתָה וְעוֹמֶדֶת לָעַד, כָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ וְגוֹ', אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַיּוֹם וָלַיְלָה קַיָּמִין בְּרִיתָם קַיֶּמֶת, לִכְשֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (זכריה יד, ז) "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה" בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (ראה זכריה יא, יא) "וְתוּפַר בַּיּוֹם הַהוּא".

אָמַר רַב יִצְחָק, מִי גָּרַם לָהֶם שֶׁמָּרְדוּ בִּי, לֹא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ זוֹרְעִים וְלֹא קוֹצְרִין דְּאָמַר רַב יִצְחָק אֶחָד לְאַרְבָּעִים שָׁנָה הָיוּ זוֹרְעִין וּמְהַלְּכִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ לְשָׁעָה קַלָּה, וּמְתַלְּשִׁין אַרְזֵי לְבָנוֹן בַּהֲלִיכָתָן, וְהָיוּ אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים חֲשׁוּבִין עֲלֵיהֶן כִּכְלִמִתָא בִּבְשָרָן, הָא כֵּיצַד הָיָה לָהֶם אֲוִיר יָפֶה כְּמִן הַפֶּסַח וְעַד הָעֲצֶרֶת, דִּכְתִיב יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן הָיָה רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו, חֲצִי תִּשְׁרֵי וּמַרְחֶשְׁוָן וַחֲצִי כִּסְלֵו זֶרַע, חֲצִי כִּסְלֵו טֵבֵת וַחֲצִי שְׁבָט חֹרֶף, חֲצִי שְׁבָט אֲדָר וַחֲצִי נִיסָן קוֹר, חֲצִי נִיסָן אִיָּר וַחֲצִי סִיוָן קָצִיר, חֲצִי סִיוָן תַּמּוּז וַחֲצִי אָב קַיִץ חֲצִי אָב אֱלוּל וַחֲצִי תִּשְׁרֵי חוֹם. רַבִּי יְהוּדָה מוֹנֶה מִתִּשְׁרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹנֶה מִמַּרְחֶשְׁוָן נֹחַ עִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר, כּוּתִי שֶׁשָׁבַת חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ, וְאָמַר מַר אַזְהָרָה שֶׁלָּהֶן זוֹ הִיא מִיתָתָן. פְּשִׁיטָא אָמַר רַב הוּנָא, וַאֲפִילּוּ בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת וְלֵיחְשְׁבֵיהּ גַּבֵּי ז' מִצְוֹת, כִּי קָא חָשִׁיב שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, קוּם עֲשֵׂה לָא קָא חָשִׁיב, וַהֲרֵי דִּינִין דְּקוּם עֲשֵׂה וְקָא חָשִׁיב, קוּם עֲשֵׂה וְשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה נִינְהוּ.
