# פרק מ"ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/bereshit/vayechi/perek-49/

**פסוק א** וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיִּקְרָא עֵשָׂו אֶל בָּנָיו לָמָּה, שֶׁהָיָה גָּדוֹל אֶלָּא אָמַר הַכָּתוּב "כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ מָוֶת יְהַלְלֶךָּ" וּמִי מוֹדֶה שֶׁהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה לְחַי שֶׁכֵּן כְּתִיב (שם לח, יט) "חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמֹנִי". אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אֵין עֶבֶד עוֹשֶׂה דַּיְתִּיקֵי וּמִי עוֹשֶׂה דַּיְתִּיקֵי, בֶּן חוֹרִין. כֵּן עֵשָׂו הָרָשָׁע אֵינוֹ עוֹשֶׂה דַּיְתִּיקֵי, לֹא מֵת עֵשָׂו עַל מִטָּתוֹ וּמִי עֹשֶׂה דַּיְתִּיקֵי, יַעֲקֹב, לְכָךְ כְּתִיב וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ הָיוּ כּוֹרְכִין אֶת שְׁמַע כֵּיצַד אוֹמְרִים, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַפְסִיקִין הָיוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְגוֹ', וְאָנוּ מַאי טַעְמָא אַמְרִינָן כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי, וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין וְנִסְתַּלְקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר, שֶׁמָּא יֵשׁ פְּסוּל בְּמִטָּתִי כְּאַבְרָהָם אָבִי אַבָּא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל וּכְיִצְחָק אַבָּא שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אָמְרוּ לוֹ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', כְּשֵׁם שֶׁאֵין בִּלְבָבְךָ אֶלָּא אֶחָד כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. מִיָּד פָּתַח וְאָמַר, "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ" וְגוֹ'. אָמְרֵי רַבָּנָן, הֵיכִי נַעֲבִיד, נֶאֶמְרֵיהּ לָא אֲמָרֵיהּ מֹשֶׁה, לָא נֶאֶמְרֵי[הּ], אָמְרֵיה יַעֲקֹב, הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵרָה תֹּאמַר יֵשׁ לָּהּ גְּנַאי, לֹא תֹּאמַר יֵשׁ לָּהּ צַעַר הִתְחִילוּ עֲבָדֶיהָ הֵבִיאוּ לָּהּ בַּחֲשַׁאי.

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים", זֶה יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁשְּׁנֵיהֶם בִּקְּשׁוּ לְגַלּוֹת הַקֵּץ, קָרָא לְעֵשָׂו וּבִקֵּשׁ לְגַלּוֹת הַקֵּץ, וּגְנָזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ. שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כז, א) "וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל", וְאַף יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֵת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁהֶאֱמִינוֹ הַמֶּלֶךְ עַל כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָטָה אוֹתוֹ עֶבֶד לָמוּת וְקָרָא לְבָנָיו וּבִקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן בְּנֵי חוֹרִין וְלוֹמַר לָהֶם הֵיכָן הוּא דַּיְתִּיקִי שֶלָּהֶן וְהָאוֹנִי שֶׁלָּהֶן יָדַע הַמֶּלֶךְ עָלָה הַמֶּלֶךְ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. נָשָׂא הָעֶבֶד עֵינָיו וְרָאָה הַמֶּלֶךְ וְהִפְלִיג הַדָּבָר שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְגַלּוֹת לָהֶם. הִתְחִיל לוֹמַר לָהֶם, בָּנַי, עֲבָדָיו שֶׁל מֶלֶךְ אַתֶּם, הֱיוּ מְכַבְּדִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁכִּבַּדְתִּי אוֹתוֹ כָּל יְמֵי חַיַי. כָּךְ יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לְבָנָיו הַקֵּץ, מִיָּד נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ לְבָנֶיךָ אַתָּה קוֹרֵא וְלִי אִי אַתָּה קוֹרֵא שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה מג, כב) "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב". כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ יַעֲקֹב הִתְחִיל אוֹמֵר, בָּנַי בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם כַּבְּדוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶכִּבַּדְתִּיו אֲנִי וַאֲבוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר "הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ" וְגוֹ'. אָמְרוּ, יוֹדְעִים אָנוּ מָה בִּלְבָבְךָ (דברים ו, ד) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה'" וְגוֹ', כְּשֵׁם שֶׁאֵין בִּלְבָבְךָ אֶלָּא אֶחָד כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע יַעֲקֹב מִיָּד הִשְׁתַּחֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל מז, לא) "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', הִתְחִיל אוֹמֵר בִּלְחִישָה "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד" וְגוֹ'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי כה, ב) "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר" אֵין הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ שֶׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד".

(תהלים נז, ג) "אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן" וְגוֹ', מְדַבֵּר בְּיַעֲקֹב, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ בָּנָיו לִבְרָכָה הִתְחִיל מְחַלֵּק לָהֶם פְּרוּקְפָּאוֹת וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ, אַתְּ מוֹצֵא כָּל מַה שֶׁבֵּרֵךְ יַעֲקֹב אֶת הַשְּׁבָטִים כָּךְ בֵּרְכָן מֹשֶׁה אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם הֱוֵי וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו.

מַהוּ הֵאָסְפוּ, הִטָּהֲרוּ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹמֵר "תִּסָּגֵר מִרְיָם... וְאַחַר תֵּאָסֵף" (פסוק ג ד) דָּבָר אַחֵר, הֵעָשוּ אֲסֵפוֹת כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ אֶצְלוֹ אָמַר, רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה.

**פסוק ג-ד** רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה. בְּכוֹר אַתָּה לְנַחֲלָה בְּכוֹר אַתָּה לְיוֹחֲסִין בְּכוֹר לִתְשׁוּבָה, (לעיל לז, כט) "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר" בְּכוֹר לְנַחֲלָה "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן" בְּכוֹר לְגָלוּת (דברי הימים א' ה, כו) "וַיַּגְלֵם לָרְאוּבֵנִי וְלַגָּדִי", בְּכוֹר לְעָרֵי מִקְלָט, (דברים ד, מג) "אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּכוֹר לְיוֹחֲסִין (דברי הימים א' ה, א) "כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו מָמוֹן נָטְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא לְהִתְיַחֵס וְכוּ' (כָּתוּב בְּרֶמֶז תת"א).

דָּבָר אַחֵר, רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה. וְכָל הַמַּתָּנוֹת הֵן רְאוּיִין לְךָ, דִּכְתִיב "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל", וְחַלָּה מִנַּיִן, "רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם" וְגוֹ'. לָכֵן נֶאֱמַר רֵאשִׁית אוֹנִי. יֶתֶר שְׂאֵת, זוֹ לְוִיָּה, דִּכְתִיב (דברי הימים א' טו כב) "וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא יָסֹר בַּמַּשָּׂא" וְאוֹמֵר "בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ", וּכְתִיב (ויקרא ט, כב) "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו". וְיֶתֶר עָז, זֶה הַמַּלְכוּת, פַּחַז כַּמַּיִם, נִדְמֵיתָ לִפְחוּזִים הַמַּקְפִּיצִים.

רַבִּי נָתָן דּוֹרֵשׁ לְשֶׁבַח, בְּכֹרִי אַתָּה, לְךָ נָאָה הַבְּכוֹרָה, שְׁאַר בְּכוֹרוֹת גַּזְלָנִין וְחַמְסָנִין, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כז, ה) ("וַיֵּצֵא) [וַיֵּלֶךְ] עֵשָׂו הַשָּׂדֶה וְגוֹ' אֲבָל אַתָּה לֹא חָטָאתָ אֶלָּא מִן הַהֶפְקֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּמְצָא דוּדָאִים" שְׁאָר בְּכוֹרוֹת שׂוֹנְאִין זֶה אֶת זֶה, קַיִן לְהֶבֶל, יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק, עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, אֲבָל אַתָּה (שם לז, כב) "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם". כֹּחִי. שֶׁהֶעֱמִיד גִּבּוֹרִים בַּעֲלֵי כֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ד, יג) ["כְּ]אַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי [הַ]צָּבָא" שְׂאֵת. בְּנַחֲלָה, (דברים ג, ד) "שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב" וְיֶתֶר עָז. שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, דִּכְתִיב ["וּ]פְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם". פַּחַז כַּמַּיִם. רְמָזוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב עַד שֶיְּקָרְבוֹ מֹשֶׁה הָעוֹלֶה מִן הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, י) "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ". מַהוּ אוֹמֵר "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת".

דָּבָר אַחֵר, רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי. שֶׁלֹּא רָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב קֶרִי שְׁמֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים עַד שֶׁנּוֹלַד רְאוּבֵן יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. אָמַר לוֹ, רָאוּי אַתָּה לִטּוֹל שְׁלֹשָה חֲלָקִים יוֹתֵר עַל אַחֶיךָ, הַבְּכוֹרָה וְהַכְּהֻנָּה, וְהַמַּלְכוּת וּכְשֶׁחָטָאתָ נִתְּנָה הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף וְהַכְּהֻנָּה לְלֵוִי וְהַמַּלְכוּת לִיהוּדָה.

פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר (כִּדְכָתוּב בְּרֶמֶז קל"ז).

אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה. אָמַר לוֹ, בְּנִי, אֵין לְךָ רְפוּאָה עַד שֶׁיָּבֹא מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות יט, ג) "וּמֹשֶׁה עָלָה". וְכֵיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְעָמַד בְּהַר עֵיבָל וּמִנָּה שִׁבְטוֹ שֶׁל רְאוּבֵן עַל הַבְּרָכוֹת וְאָמַר (דברים כז, כ) "אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו" יָדְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה רְאוּבֵן זַכַּאי וְנִתְרַפֵּא וּמָחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

**פסוק ה-ז** שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁב עִמָּם שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, אֵלּוּ מְרַגְּלִים בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, אֵלּוּ עֲדַת קֹרַח כְּשֶׁחָטְאוּ הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה בִּקְהָלָם לֹא יִזָּכֵר שְׁמִי שָׁם, כְּתִיב "זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי", וְכֵן (שם טז, א) "קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי".

**רמז קנח** אָרוּר אַפָּם כִּי עָז. בְּשָׁעָה שֶׁהָרְגוּ שְׁכֶם וְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר לֹא נִמְלְכוּ בַּאֲבִיהֶם, וְאָרוּר כַּעְסָם בְּיוֹתֵר, לְפִיכָךְ אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל, לְהַעֲמִיד מִשִּׁמְעוֹן סוֹפְרִים וּמְשַׁנִּים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וּמִשֵּׁבֶט לֵוִי בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁיִּהְיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה.

דָּבָר אַחֵר, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים. וְכֻלָּם אֵינָם אַחִים אֶלָּא אַחִים בְּעֵצָה, נָטְלוּ עֵצָה עַל שְׁכֶם וְהֶחְרִיבוּהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל לד, כה) "וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי". וְהֵם נָטְלוּ עֵצָה עַל יוֹסֵף, שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל לז, יט כ) "וַיֹאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא וְעַתָּה לְכוּ וְנַהֲרְגֵהוּ", מִי הָיוּ, אִם תֹּאמַר רְאוּבֵן, הֲרֵי רְאוּבֵן בִּקֵשׁ לְהַצִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם", אִם תֹּאמַר יְהוּדָה, הֲרֵי אָמַר (שם כו) "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ", וְאִם תֹּאמַר בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר, "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה", אֶלָּא מִי הֵם, זֶה שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, דִּכְתִיב בָּהֶם שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים. וְכֵן כְּשֶׁבָּאוּ לְמִצְרַיִם אָמַר יוֹסֵף, אִם אֲנִי מַנִּיחַ לְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי בְּמָקוֹם אֶחָד הֵן נוֹטְלִין עֵצָה וּמַחְרִיבִין כְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁל מִצְרַיִם, לְפִיכָךְ הִפְרִיש שִׁמְעוֹן מִלֵּוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שם מב, כד) "וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן", וְכֵיוָן שֶׁהִפְרִישׁ אוֹתָם נַעֲשָׂה לֵוִי יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שם מב, כז) "וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ", וְכִי אֶחָד הָיָה אֶלָּא זֶה לֵוִי הַנִּשְׁאָר יְחִידִי מִזּוּגוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁל לֵוִי. לְכָךְ נֶאֱמַר שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים.

**פסוק ח** **רמז קנט** יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חַנִּילַאי, כְּשֶהוֹכִיח יַעֲקֹב אֶת רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן הוֹרִיקוּ פָּנָיו שֶׁל יְהוּדָה, וְנִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יוֹכִיחוֹ בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר. מִיָּד קְרָאוֹ וּפִיְּסוֹ יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ.

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עַל יְדֵי אָסָף "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי", מִקְרָא זֶה לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד צַדִּיקִים שֶכּוֹבְשִין אֶת יִצְרָם וּמוֹדִין (בְּמַעֲשָׂיו) [בְּמַעֲשֵׂיהֶם], שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בְּמַעֲשָׂיו זוֹכֶה לְחַיֵי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים שם) "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוּדָה שֶׁהוֹדָה בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה הִצַּלְתָּ תָּמָר וּשְׁנֵי בָּנֶיהָ מִן הַשְּׂרֵפָה וְאֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל לז, כו) "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ", חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַצִּיל מִבָּנֶיךָ אַרְבָּעָה, אֶחָד מִן הַבּוֹר, דָּנִיֵּאל כְּנֶגֶד יוֹסֵף, וּשְׁלֹשָׁה מִן הָאֵשׁ, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה כְּנֶגֶד פֶּרֶץ וְזָרַח וְתָמָר. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בְּמַעֲשָׂיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלְּלוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּקַיִן בְּשָׁעָה שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (שם ד, ט) (הֵיכָן) [אֵי] הֶבֶל אָחִיךָ. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי וְהֶבֶל הֵבֵאנוּ דּוֹרוֹן לְפָנֶיךָ, שֶׁלּוֹ קִבַּלְתָּ וְלִי הֶחֱזַרְתָּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, מִמֶּנִּי אַתָּה מְבַקְּשׁוֹ, וַהֲלֹא אֵינוֹ מִתְבַּקֵּש אֶלָּא מִמְּךָ, שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּר אֶת כָּל הַבְּרִיּוֹת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי מוֹדִיעֲךָ הֵיכָן הוּא. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא", לֹא יְהֵא עֲוֹנִי גָּדוֹל מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהַכְעִיס לְפָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר וְכֵיוָן שֶׁאוֹמְרִים לֶפָנֶיךָ (שמות לד, ז) "נֹשֵׂא עָוֹן", מִיָּד אַתָּה מוֹחֵל לָהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אֵינִי מוֹחֵל מִיָּד אֲנִי נוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי בַּעַל תְּשׁוּבָה, מִיָּד מָחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶחֱצָה, שֶׁבִּתְחִלָּה אָמַר לוֹ (לעיל ד, יב) "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ", וּלְפִי שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּתִיב (שם טז) "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד" "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ", זֶה קַין, (שם) "וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם" זֶה יְהוּדָה. וּלְפִי שֶׁגָּרַם יְהוּדָה לִרְאוּבֵן שֶׁהוֹדָה לְפִיכָךְ סְמָכוֹ מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ו ז) "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וְזֹאת לִיהוּדָה", וַעֲלֵיהֶן כְּתִיב (איוב טו, יח) "אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ".

יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ. הִמְלִיכוֹ עַל אֶחָיו, זוֹ מַלְכוּת דָּוִד.

דָּבָר אַחֵר, יוֹדוּךָ. לִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְעָמְדוּ מִמֶּנּוּ מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ XבY רְחַבְעָם, XגY אֲבִיָּה, XדY אָסָא עַד XיטY יְכָנְיָה וְכֵן לָעוֹלָם הַבָּא (יחזקאל לז, כה) "וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם". וְעוֹד, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה יָצְתָה אֱלִישֶבַע אֵם הַכְּהֻנָּה, וְעוֹד מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה יָצָא נַחְשוֹן רֹאשׁ לַנְּשִׂיאִים, וְעוֹד, בַּמַּסָּעוֹת הָיָה רִאשׁוֹן, ("וְנָסַע) [וַיִּסַּע] דֶּגֶל מַחֲנֵה [בְנֵי] יְהוּדָה" וְעוֹד, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה יָצָא בְּצַלְאֵל שֶׁעָשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו, אַחַר מִיתַת יְהוֹשֻׁעַ שָׁאֲלוּ (שופטים א, א ב) "מִי יַעֲלֶה לָּנוּ בַּתְּחִלָּה וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה", וְעוֹד, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה יָצָא עָתְנִיאֵל רִאשׁוֹן לַשּׁוֹפְטִים, וְעוֹד, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה בֹּעַז, וְעוֹד, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה יָצָא שְׁלֹמֹה, וְהוּא בָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָשׁ, וְעוֹד, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה יְהוֹשָפָט וְיוֹתָם וְיֹאשִיָּהוּ (חגי ב, ב) וּ"זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה" וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שְׁלֹמֹה בָּנָה בַּיִת רִאשׁוֹן זְרֻבָּבֶל בָּנָה בַּיִת שֵׁנִי וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָשׁ. יְהוּדָה הָרְבִיעִי לַשְּׁבָטִים, כְּגוֹן דָּלֶ"ת שֶׁהוּא רְבִיעִי בָּאָלֶ"ף בֵּי"ת וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי נִתְלוּ הַמְּאוֹרוֹת, וּכְתִיב בַּמָּשִׁיחַ "וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי" וְנִצְּלוּ מִבָּנָיו אַרְבָּעָה, אֶחָד מִבּוֹר אֲרָיוֹת, וּשְׁלשָׁה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ. דָּוִד (הוּא) אוֹת רְבִיעִי הוּא רֹאשׁ וְסוֹף שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק י) "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" וְגוֹ', וּכְתִיב (שמואל ב' ז, טז) "וְנֶאֱמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם", וּכְתִיב (תהלים פט, כט) "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי" וּכְשֵׁם שֶׁבְּיוֹם רְבִיעִי נִתְלוּ הַמְּאוֹרוֹת, כָּךְ יְהוּדָה נוֹלַד רְבִיעִי לַשְּׁבָטִים. וִיהוּדָה נִמְנָה רֹאשׁ לַשְּׁבָטִים בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת, כְּנֶגֶד לֵדָתוֹ וְעוֹד כְּתִיב בְּקָרְבַּן נַחְשוֹן "וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף", וּבְכֻלָּם כְּתִיב "קָרְבָּנוֹ", הוֹסִיף לְנַחְשוֹן ו', רֶמֶז לִיהוּדָה שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ שִׁשָּׁה צַדִּיקִים, וְיִתְבָּרְכוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּשֵׁשׁ מִדּוֹת. בְּדָוִד כְּתִיב (שמואל א טז, יח) "יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר [חַיִל] וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר [וְאִישׁ תֹּאַר] וַה' עִמּוֹ". וּכְתִיב בְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שִׁשָּׁה דְּבָרִים "יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מְאוּם" וְגוֹ'. וּכְתִיב בְּחִזְקִיָּהוּ שֵׁשׁ מִדּוֹת (ישעיה ט, ה) "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא, יוֹעֵץ, וְגוֹ', וּכְתִיב בְּדָנִיֵּאל (דניאל ה, יב) "דִּי רוּחַ יַתִּירָה (בֵּיהּ)", וּכְתִיב בֵּיהּ ("וּ)מְפַשַּׁר חֶלְמִין וְאַחֲוָיַת אֲחִידָן וּמְשָׁרֵא קִטְרִין וּכְתִיב בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ (ישעיה יא, ב) "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'" וְגוֹ'.

אָמַר יַעֲקֹב, יְהוּדָה בְּנִי, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַתָּה הִצַּלְתָּ אֶת יוֹסֵף מִן הַמִּיתָה שֶׁאִלּוּלֵי אַתָּה הָרְגוּהוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, וְעַכְשָׁיו תִּזְכֶּה שֶׁיוֹדוּ לְךָ אַחֶיךָ שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת יוֹסֵף מִן הַמִּיתָה וְלֹא נִטְרְדוּ אַחֶיךָ לְגֵיהִנֹּם אַף בָּעוֹלָם (הַבָּא) תִּזְכֶּה שֶׁיִּקָּרְאוּ כֻּלָּם עַל שִׁמְךָ יְהוּדִים.

יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ. אָמַר לוֹ, בְּנִי הִקְשֵׂתָ עָרְפְּךָ וּבָשְׁתָּ עַצְמְךָ בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר, תִּזְכֶּה שֶׁתַּהֲרֹג אוֹיְבֶיךָ בְּדָבָר שֶׁהוּא נוֹשְקוֹ עַל עָרְפּוֹ וְזֶה הַקֶּשֶׁת.

יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ אֵיזוֹ מִלְחָמָה שֶׁצְּרִיכָה יָד כְּנֶגֶד הָעֹרֶף הֱוֵי אוֹמֵר זֶה קֶשֶׁת רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, (דברים לג, ז) "יָדָיו רָב לוֹ", אֵיזוֹ מִלְחָמָה שֶׁצְּרִיכָה שְׁתֵּי יָדַיִם, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה קֶשֶׁת.

**פסוק ט** **רמז קס** גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיֵּצֵא מִשְׁנֵי שְׁבָטִים, אָבִיו מִיהוּדָה וְאִמּוֹ מִדָּן, וּשְׁנֵיהֶם נִקְרְאוּ אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, וְדָן נִקְרָא גּוּר אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כב) "דָּן גּוּר אַרְיֵה".

אָמַר לֵיהּ יְהוּדָה בְּנִי, מְסֻלָּק אַתָּה מֵאוֹתוֹ עָוֹן שֶׁאָמַרְתָּ "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף".

**פסוק י** לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁבֶט וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו אֵלּוּ בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל הִלֵּל שֶׁמְּלַמְּדִין תּוֹרָה בָּרַבִּים.

דָּבָר אַחֵר, לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁהוּא עָתִיד לִרְדּוֹת הַמַּלְכוּת בְּשֵׁבֶט, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ב, ט) "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט". וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו. אֵלּוּ "יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ" שֶׁמּוֹרִין הֲלָכוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּסַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ". עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה. שֶׁעֲתִידִין כָּל הָאֻמּוֹת לְהָבִיא דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל וּלְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יח, ז) "יוּבַל שַׁי לַה' צְבָאוֹת". וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. זוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהַקְהוֹת שִׁנֵּיהֶם שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר ("וּ)בַיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַםִ אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל הָעַמִּים".

**פסוק יא-יב** הָרוֹאֶה גֶּפֶן בַּחֲלוֹם אֵין אִשְׁתּוֹ מַפֶּלֶת נְפָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח, ג) "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה". שׂוֹרֵקָה, יְצַפֶּה לַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ.

כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר, אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, אֵין לְךָ גֶּפֶן וָגֶפֶן שֵׁאֵינוֹ צָרִיךְ עַיִר אֶחָד לְבֹצְרָהּ. וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ. אֲפִלּוּ אִילַן סְרַק עוֹשֶׂה מַשְׂאֹת שְׁתֵּי אֲתוֹנוֹת. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אֵין בּוֹ יַיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אֵינוֹ אָדוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר (וּמִדָּם) [וּבְדַם] עֲנָבִים סוּתֹה. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אֵין בּוֹ טַעַם, תַּלְמוּד לוֹמַר חַכְלִילִי, כָּל חֵךְ שֶׁטּוֹעֲמוֹ אוֹמֵר לִי לִי וְשֶׁמָּא תֹּאמַר, לִנְעָרִים יָפֶה לִזְקֵנִים אֵינוֹ יָפֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְבֶן שִׁנַּיִם, אַל תִּקְרֵי לְבֶן שִׁנַּיִם אֶלָּא לְבֶן שָׁנִים, מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַב יִצְחָק, דְּאָמַר, יָפֶה יַיִן לִזְקֵנִים כְּחָלָב לַתִּינוֹקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב. פַּשְׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְמֹז לִי בְּעֵינֶיךָ, דְּטָב לִי מֵחַמְרָא וְאַחְוֵי לִי בְּשִׁינָּךְ, דְּטָב לִי מֵחַלְבָּא אָמַר [רַבִּי יוֹחָנָן, טוֹב] הַמַּלְבִּין שִׁנַּיִם לַחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמַּשְׁקֵהוּ חָלָב, שֶׁנֶּאֱמַר וּלְבֶן שִׁנַּיִם, אַל תִּקְרֵי 'לְבֶן' אֶלָּא 'לִבּוּן שִׁנַּיִם'. לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ צַעַר לִבְצֹר וְלִדְרֹךְ, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹצֵא לַשָּׂדֶה וּמֵבִיא עֲנָבָה בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה וּמַנִּיחָהּ בְּקֶרֶן זָוִית [וּמְסַפֵּק הֵימֶנּוּ כְּפִטּוּס] גָּדוֹל, וְעֵצָיו מַסִּיקָן תַּחַת הַתַּבְשִׁיל. (דברים לב, יד) "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר", אֵין לְךָ עֲנָבָה וַעֲנָבָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה שִׁשִּׁים גַּרְבֵּי יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר "חָמֶר" לֹא תִּקְרֵי חָמֶר אֶלָּא חֹמֶר.

**פסוק יג-יד** **רמז קסא** זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים. בִּסְחוֹרָתוֹ, וְיִשָּׂשׂכָר בְּתוֹרָתוֹ, וְזֶה עִם זֶה שֻׁתָּפוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. מָה רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁבֵּרֵךְ זְבוּלֻן אַחַר יְהוּדָה וַהֲלֹא יִשָּׂשׂכָר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, אֶלָּא צָפָה אָבִינוּ יַעֲקֹב וְרָאָה שֶׁעֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לֵחָרֵב. וַעֲתִידָה סַנְהֶדְרִין שֶׁתֵּעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְלִקָּבַע בְּחֶלְקוֹ שֶׁל זְבוּלֻן, לְפִי שֶׁבַּתְּחִלָּה גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין וְיָשְׁבָה לָהּ בְּיַבְנֶה, וּמִיַּבְנֶה לְאוּשָא וּמֵאוּשָׁא לִשְׁפַרְעָם וּמִשְּׁפַרְעָם לְבֵית שְׁעָרִים וּמִבֵּית שְׁעָרִים לְצִפּוֹרִי, וְצִפּוֹרִי הִיא חֶלְקוֹ שֶׁל זְבוּלֻן, וְאַחַר כָּךְ גָּלְתָה מִצִּפּוֹרִי לִטְבֶרְיָא, וְכֵן יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה כו, ה) "יַשְפִּילֶנָּה [יַשְפִּילָהּ] עַד אֶרֶץ יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר" אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, טְבֶרְיָא הִיא מַשְׁלֶמֶת לַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר "תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים". מָה כְּתִיב אַחֲרָיו (שם טז, ה) "וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהָרְשָׁעִים פֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לָהּ הֶפְסֵק וָקֵץ, וּמוֹרִידָן לְגֵיהִנֹּם וְנִדּוֹנִין שָׁם לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים". וְכָל כַּךְ לָמָּה, שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִסּוּרֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים (קֵץ) בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַגַּעַת פֻּרְעָנוּת שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁאֵין לָהּ קֵץ לְעוֹלָם, (וָקֵץ) וְיִסּוּרִים שֶׁל צַדִּיקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִירָן מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, ג) "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ".

הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר, אֲכֵיף יַמָּא אֲנָא יָתִיב כַּד אָתָא, בָּדְקוּ וְאַשְׁכְּחוּ דְּמִזְּבוּלוּן קָאָתִי, דִּכְתִיב זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן.

חַיָּיו שֶׁל יִשָּׂשׂכָר מִנַּיִן לוֹ, מִזְּבוּלֻן, שֶׁהוּא עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלּוֹ וּמַאֲכִיל אֶת יִשָּׂשׂכָר שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, בִּשְׁבִיל כָּךְ יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם וּכְשֶׁבָּא משֶׁה לְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים הִקְדִּים בִּרְכַּת זְבוּלֻן לְבִרְכַּת יִשָּׂשׂכָר, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים לג, יח) "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" אַתָּה מוֹצֵא יִשָּׂשכָר תְּשִׁיעִי לַשְּׁבָטִים, וְהוּא הִקְרִיב שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, דִּכְתִיב ("בשני) [בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי] הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר", מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה בֶּן תּוֹרָה.

אָמַר רָבָא, לֹא מִשְׁכַּחַת צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְּמוֹרֵי אֶלָּא דְּאָתֵי מִלֵּוִי אוֹ מִיִּשָּׂשכָר. מִלֵּוִי, דִּכְתִיב (דברים לג, י) "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב". יִשָּׂשכָר, דִּכְתִיב (דה"א יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים". וְאֵימָא מִיהוּדָה, דִּכְתִיב (תהלים ס, ט) "יְהוּדָה מְחֹקְקִי". אֲסוּקֵי שְׁמַעְתְּתָא אֲלִיבָּא דְּהִלְכְתָא קָאַמִינָא.

אַשְׁרֵי הַצַּדִּיק וְאַשְׁרֵי שְׁכוּנוֹתָיו. יְהוּדָה וְיִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן שֶׁהָיוּ סְמוּכִין לְאַהֲרֹן וּלְמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי" וְגוֹ', נַעֲשׂוּ גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ס, ט) "יְהוּדָה מְחֹקְקִי", וְכֵן "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים" (שופטים ה, יד) "וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר". אֲבָל מִן הַדָּרוֹם בְּנֵי קְהָת וּסְמוּכִים לָהֶם רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד, וְהָיוּ שְׁרוּיִן עִם קֹרַח, אָדָם בַּעַל מַחֲלֹקֶת, אָבְדוּ עִמּוֹ בְּמַחֲלֹקוּתָן. מִכָּאן אָמְרוּ, אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ.

יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם. כְּשֵׁם שֶׁהַחֲמוֹר הַזֶּה שׁוֹבֵר הַגֶּרֶם וְהָעֶצֶם כָּךְ הָיוּ שִׁבְטוֹ שׁוֹבְרִין כָּל יִשְׂרָאֵל בַּהֲלָכָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א' יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים", שֶׁהֶעֱמִיד מָאתַיִם רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת.

חֲמֹר גָּרֶם לְיִשָּׂשכָר, (בְּרֶמֶז תשסז).

**פסוק טז-יז** יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ. זֶה שִׁמְשׁוֹן שֶׁצָּפָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהוּא עוֹמֵד בֵּין הָעַמּוּדִים וְהִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ, "ה' אֱלֹהַי זָכְרֵנִי נָא (וּפָקְדֵנִי) וְחַזְּקֵנִי".

הַהוּא דְּאָמַר לְהוּ, דּוּן דִּינִי אַמְרֵי, שְׁמַע מִנָהּ מִדָּן קָאָתֵי, דִּכְתִיב דָּן יָדִין עַמּוֹ.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שִׁמְשׁוֹן דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בִּלְעָם חִגֵּר בְּרֶגֶל אַחַת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, ג) "וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי" שִׁמְשׁוֹן בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח.

**פסוק יט-כא** נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה, מְלַמֵּד שֶׁקָּפַץ לְמִצְרַיִם וְהֵבִיא שְׁטָר בְּיָדוֹ מִן הַמְּעָרָה לִקְבֹּר אֶת אָבִיו.

גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ. שֶׁכָּל שִׁבְטוֹ שֶׁל גָּד כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה הָיָה נוֹצֵחַ, וְהָיוּ הֲרוּגֵיהֶם נִכָּרִים (דברים לג, כ) "וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד".

מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לְבֵית הַמִּקְדָשׁ.

**פסוק כב** בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, מְלַמֵּד שֶׁאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בְּזַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר. שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיּוֹת בְּנוֹת מְלָכִים מְבַקְּשִׁים לִרְאוֹת פְּנֵי יוֹסֵף, וְלֹא תָּלָה עֵינָיו בְּאַחַת מֵהֶן, וְלֹא הִרְהֵר בְּאַחַת מֵהֶן, לְכָךְ זָכָה לִירַשׁ שְׁנֵי עוֹלָמִים. (כָּתוּב לְעֵיל עַל וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ).

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְהָיָה זִיו פָּנָיו דּוֹמֶה לְחַמָּה וּקְלַסְתֵּר פָּנָיו דּוֹמֶה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁמִּיָּמָיו לֹא נָשָׂא עֵינָיו לְאִשָּׁה בָּעוֹלָם פַּעַם אֶחָד עָבַר שָׂטָן וְנִתְקַנֵּא בּוֹ. אָמַר, אֶפְשָׁר אָדָם כְּמוֹ זֶה לֹא חָטָא, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרַשׁ מַה הוּא לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ, צַדִּיק גָּמוּר הוּא. אָמַר לְפָנָיו תֵּן לִי רְשׁוּת וַאֲסִיתֶנּוּ. אָמַר לוֹ, אֵין אַתְּ יָכוֹל לוֹ. אַף עַל פִּי כֵן, אָמַר לוֹ, לֵךְ. נִדְמָה לוֹ כְּאִשָּׁה יָפָה שֶׁלֹּא הָיְתָה כִּדְמוּתָהּ מֵעוֹלָם מִימוֹת נַעֲמָה אֲחוֹת תּוּבַל קַיִן שֶׁטָּעוּ בָּהּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל ו, ב) "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם". עָמַד לְפָנָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָפַךְ פָּנָיו וְנָתַן לְאַחֲרָיו. שׁוּב בָּא וְעָמַד לוֹ עַל צַד שְמֹאלוֹ, הָפַךְ פָּנָיו לְצַד יָמִין. הָיָה מִתְהַפֵּךְ לוֹ מִכֹּל צַד. אָמַר, מִתְיָרֵא אָנִי שֶׁמָּא יִתְגַּבֵּר עָלַי יֵצֶר הָרַע וְיַחְטִיאֵנִי. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ צַדִּיק, קָרָא לְאוֹתוֹ תַּלְמִיד שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת לְפָנָיו, אָמַר לוֹ לֵךְ וְהָבֵא לִי אֵשׁ וּמַסְמֵר, הֵבִיא לוֹ מַסְמֵרִין וּנְתָנָ(וּ)ם בְּעֵינָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשָּׂטָן כָּךְ נִזְדַּעְזַע וְנָפַל לַאֲחוֹרָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִרְפָאֵל אָמַר לוֹ, לֵךְ לְרַפֵּא אֶת רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ. בָּא וְעָמַד לְפָנָיו, אָמַר לוֹ, מִי אַתָּה. אָמַר לוֹ, אֲנִי הוּא רְפָאֵל, שֶׁשְּׁלָחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרַפְּאוֹת אֶת עֵינֶיךָ. אָמַר לוֹ, הַנִּיחֵנִי, מַה שֶּׁהָיָה הָיָה. חָזַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ וְכָךְ אָמַר לִי מַתְיָא. אָמַר לוֹ, לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ אֲנִי עָרֵב שֶּׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ יֵצֶר הָרַע. מִיָּד רִפָּא אוֹתוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, אֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט בּוֹ (כָּתוּב לְעֵיל בְּפָסוּק וְאַחַר נִגַּשׁ יַעֲקֹב וְרָחֵל).

**פסוק כד** וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ (כָּתוּב בְּרֶמֶז קמ"ז).

**פסוק כו** וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו (כָּתוּב לְעֵיל בְּרֶמֶז קל).

**פסוק כז** בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף. דִּכְתִיב "וּרְאִיתֶ(י)ם [וְהִנֵּה] אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ וְגוֹ' וַחֲטַפְתֶּם" דָּבָר אַחֵר, זֶה אֵהוּד "וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב" דָּבָר אַחֵר, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, זוֹ יְרִיחוֹ שֶׁהִיא מִתְבַּכֶּרֶת בְּפֵרוֹתֶיהָ וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, זוֹ בֵּית אֵל שֶׁהִיא מְלַקֶּשֶׁת בְּפֵרוֹתֶיהָ דָּבָר אַחֵר, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד. זֶה שָׁאוּל, דִכְתִיב (שמואל א' יד, מז) "וְשָׁאוּל לָכַד (אֶת) הַמְּלוּכָה". "הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר". דָּבָר אַחֵר, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, (במדבר כח, ד) "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר". וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, (שם) "וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם".

(וְלַיְשָׁרִים) ["וְאֶת יְשָׁרִים] סוֹדוֹ". כָּל מָה שֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹשִׂין, בְּרוּחַ הַקֹדֶשׁ הֵן עוֹשִׂין. יַעֲקֹב כְּשֶׁבֵּרֵךְ שֵׁבֶט(י) יְהוּדָה בֵּרְכוֹ בְּאַרְיֵה, וּמְזַוְּגוֹ כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל דִּכְתִיב (דניאל ז, ד) "קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה" בְּיַד מִי מַלְכוּת בָּבֶל נוֹפֶלֶת, בְּיַד דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְיוֹסֵף מְזַוְּגוֹ כְּנֶגֶד מַלְכוּת הָרְבִיעִית מַסּוֹרֶת הִיא בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל. שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן וּבְנֵי חַשְׁמוֹנִים הָיוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי. וּבִנְיָמִין כְּנֶגֶד מַלְכוּת מָדַי שֶׁמָּרְדְּכָי פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין.

**פסוק כח** כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר. לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר אֲפִילּוּ רִבְקָה רָאֲתָה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כג) "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ" וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל).

וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם בֵּרַךְ אֹתָם. אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיְבָרֶךְ אוֹתָם לָמָּה כֵּן, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁנָּתַן לִיהוּדָה גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אֲרִי וּלְיוֹסֵף גְּבוּרָתוֹ שֶׁל שׁוֹר וּלְנַפְתָּלִי קַלּוּתוֹ שֶׁל אַיָּל וּלְדָן נְשִיכָתוֹ שֶׁל נָחָשׁ, תֹּאמַר שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, לְכָךְ כְּלָלָן בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם וּלְפִי שֶׁחָלַק לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וְנָתַן לִיהוּדָה אֶרֶץ עֹשָה שְׂעוֹרִים וּלְבִנְיָמִין אֶרֶץ עֹשָׂה חִטִּים, אַף עַל פִּי כֵן כָּלַל אֵלּוּ כָּאֵלּוּ הֱוֵי וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם.

זֹאת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְזֹאת אָמַר, עָתִיד אָדָם כַּיּוֹצֵא בִּי לְבָרֵךְ אֶתְכֶם, וּמִמָּקוֹם שֶׁפָּסַקְתִּי הוּא מְבָרֵךְ אֶתְכֶם שֶׁנֶּאֱמַר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם. וְכֵיוָן שֶׁעָמַד (מֹשֶׁה) פָּתַח לָהֶם (דברים לג, א) "וְזֹאת הַבְּרָכָה", מֵהֵיכָן שֶׁפָּסַק לָהֶם אֲבִיהֶם אָמַר לָהֶם, הַבְּרָכוֹת אֵימָתַי מַגִּיעוֹת אֶתְכֶם, מִשָּׁעָה שֶׁתְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה, אָמַר מֹשֶׁה "מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן" יִצְחָק כְּשֶׁבֵּרֵךְ אֶת יַעֲקֹב בֵּרְכוֹ (לעיל כח, ג) בְּ"אֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ". בַּמֶּה חָתַם, בִּקְרִיאָה, "וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ". וְאַף יַעֲקֹב הִתְחִיל בִּקְרִיאָה, (לעיל פסוק א) "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו", וְחָתַם בְּזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר. וּמֹשֶׁה הִתְחִיל לְבָרֵךְ בַּמָקוֹם שֶׁפָּסַק יַעֲקֹב, "וְזֹאת הַבְּרָכָה", וְחָתַם (דברים לג, כט) בְּ"אַשְרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ". וְדָוִד פָּתַח בַּמָּקוֹם שֶׁפָּסַק מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "אַשְׁרֵי", הֲרֵי (תהלים קיט, ק) "מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן".

**פסוק כט** אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי. אָמַר לָהֶם, אִם זְכִיתֶם נִטְפַּלְתֶם בִּי וְאִם לָאו, מִשֶּׁאֲנִי הוֹלֵךְ מִן הָעוֹלָם אֲנִי הוֹלֵךְ נֶאֱסַף לְעַמִּי. וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק (להלן נ, יב) וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ [כֵּן] כַּאֲשֶׁר צִוָּם".

**פסוק לג** וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו. מַה צִּוָּם, לִטְעֹן אֶת מִטָּתוֹ שְׁלֹשָׁה מִן הַמִּזְרָח וּשְׁלֹשָׁה מִן הַדָּרוֹם וּשְׁלֹשָׁה מִן הַצָּפוֹן וּשְׁלֹשָׁה מִן הַמַּעֲרָב אָמַר, אַל יִטְעֹן מִטָּתִי אֶחָד מִבְּנֵי בְנֵיכֶם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִבְּנוֹת כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל מו, י) "וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית".