# פרק נ'

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/bereshit/vayechi/perek-50/

**פסוק ה** בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי. אָמַר רַבִּי, כְּשֶהָלַכְתִי לִכְרַכֵּי הַיָּם הָיוּ קוֹרִין לִמְכִירָה כִּירָה.

**פסוק ז** וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו. יוֹסֵף זָכָה לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה.

מַאי שְׁנָא מֵעִיקָרָא דִּכְתִיב וַיַּעַל יוֹסֵף וְגוֹ', וַהֲדַר וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו, מַאי שְׁנָא לְבַסּוֹף דִּכְתִיב "וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בִּתְחִלָּה עַד שֶׁלֹּא רָאוּ כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא נָהֲגוּ בָּהֶן כָּבוֹד, וּלְבַסּוֹף שֶׁרָאוּ כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָהֲגוּ בָּהֶן כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק י) וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד, וְכִי יֵשׁ גֹּרֶן לָאָטָד אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, מְלַמֵּד שֶׁהִקִּיפוּ כְּתָרִים לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּגֹרֶן זֶה שֶׁמֻּקָּף לוֹ אָטָד שֶׁבָּאוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו וּבְנֵי קְטוּרָה לְמִלְחָמָה וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ כִּתְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף תָּלוּי בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נָטְלוּ כֻּלָּן כִּתְרֵיהֶם וּתְלָאוּם בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. תָּנָא, שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כְּתָרִים נִתְלוּ בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל, מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הִתִּירוּ אֲזוֹרֵי מָתְנֵיהֶם וְחָלְקוּ כָּבוֹד לְיַעֲקֹב. רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר(י), בִּתְרֵי כִּתְפוֹתֵיהֶם הִתִּירוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי, בְּאֶצְבַּע הֶרְאוּ אֲרוֹנוֹ וְאָמְרוּ, אֵבֶל כָּבֵד [זֶה] לְמִצְרָיִם, לְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גֹּרֶן.

וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. וּמִנַּיִן שֶׁאֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים דִּכְתִיב (ויקרא ח, לג) "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים" וְלָמָּה שִׁבְעַת יָמִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ. אָמַר לָהֶם, בָּעוֹלָם הַזֶּה נִצְטַעַרְתֶּם עִם הַצַּדִּיק וַעֲשִׂיתֶם לוֹ אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים, לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מַחֲזִיר אוֹתוֹ אֵבֶל לְשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, יב) "וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם".

**רמז קסב** כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אָתָא עֵשָׂו וְקָא מְעַכֵּב. אָמַר, מַמְרֵא קִרְיַת אַרְבַּע זוּגוֹת אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, אִיהוּ קָבְרָהּ לְלֵאָה בְּדִידֵיהּ, הַאי דְּפָשׁ דִּידִי הוּא אָמְרֵי לֵיהּ, זְבִינְתֵיהּ אָמַר לְהוּ, נְהִי דִּזְבִינִית בְּכֵירוּתִי, פְּשִׁיטוּתָאִי מִי זְבִינִית אֵין דִּכְתִיב "בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי", אֵין כִּירָה אֶלָּא לְשׁוֹן מְכִירָה. אָמַר לְהוּ, הָבוּ לִי אִגַּרְתָּא אָמְרוּ לוֹ, אִגַּרְתָּא בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, וּמָאן נֵיזֵל, לֵיזֵל נַפְתָּלִי דְּקָלִיל דִּכְתִיב (לעיל מט, כא) "נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר", אַל תִּקְרֵי אִמְרֵי שָׁפֶר אֶלָּא אִמְרֵי סֵפֶר חֻשִּׁים בְּרֵיהּ דְּדָן הֲווּ יַקִּירָן לֵיהּ אוּדְנֵיהּ אָמַר לְהוּ, מַאי הַאי אָמְרֵי לֵיהּ, קָא מְעַכֵּב הַאי עַד דְּאָתֵי נַפְתָּלִי מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם. אָמַר לְהוּ, עַד דְּאָתֵי אִגַּרְתָּא מִמִּצְרַיִם יְהֵא אֲבִי אַבָּא מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן שָׁקַל קוּלְפָא מַחְיֵיהּ אֲרֵישֵׁיהּ, נַתְּרָן עֵינֵיהּ נָפְלָא אֲכַרְעֵיהּ דְּיַעֲקֹב פַּתְחִינְהוּ יַעֲקֹב לְעֵינֵיהּ וְאָחִיךְ וְהַיְנוּ דִּכְתִיב (תהלים נח, יא) "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתָהּ שֶׁל רִבְקָה, דִּכְתִיב (לעיל כז, מה) "לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד".

אִית דְּאָמְרֵי, יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂו. אֵימָתַי, בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת אָבִינוּ יִצְחָק וְהָלְכוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו וְכָל הַשְּׁבָטִים לִקְבֹּר אוֹתוֹ, דִּכְתִיב "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו". הָיוּ כֻּלָּם בַּמְּעָרָה עוֹמְדִים וּבוֹכִין וְהַשְּׁבָטִים עוֹמְדִים וְחוֹלְקִין כָּבוֹד לְיַעֲקֹב. יָצְאוּ חוּץ לַמְּעָרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא יַעֲקֹב בּוֹכֶה וּמִתְבַּזֶּה לִפְנֵיהֶם. הִתְחִיל עֵשָׂו נִכְנָס לַמְּעָרָה, נִסְתַּכֵּל יְהוּדָה וְרָאָה שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו אַחֲרָיו, אָמַר, שֶׁמָּא הוֹרֵג אֶת אַבָּא בִּפְנִים. נִכְנַס וּמָצָא אֶת עֵשָׂו שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת אָבִיו. מִיָּד עָמַד וַהֲרָגוֹ מֵאֲחוֹרָיו. הוּא שֶׁאָבִיו מְבָרְכוֹ (שם מט, ח) "יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ". וְלָמָּה לֹא הֲרָגוֹ בְּפָנָיו מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קְלַסְתֵּר פָּנָיו דוֹמֶה לוֹ לְכָךְ חָלַק לוֹ כָּבוֹד וַהֲרָגוֹ מֵאֲחוֹרָיו. וְלָמָּה בֵּרְכוֹ בָּעֹרֶף, כַּמָּה נִתְחַבֵּט יְהוֹשֻׁעַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ הָעֹרֶף וְלֹא נָתַן. מִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, "בִּי ה', מָה אֹמַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו". אַף עַל פִּי כֵן לֹא (מ)[ה]וֹעִיל לוֹ כְּלוּם. וּלְמִי נָתַן (מ)[הָ]עֹרֶף, לְשִׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ". וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר, (שמואל ב' כב, מא) "וְאֹיְבַי תַּתָּה לִי עֹרֶף", אָמַר דָּוִד, פּוּזְמִיקִין שֶׁלִּי הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ז) "וְזֹאת לִיהוּדָה" מִמִי אַתְּ לָמֵד מִגָּלְיַת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו", לֹא הֲוָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא לַאֲחוֹרָיו וְהַמַּלְאָךְ דְּחָפוֹ עַל פָּנָיו, לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֹיְבַי תַּתָּה לִי עֹרֶף".

וְאִי לָא עָסַק בֵּיהּ יוֹסֵף אֶחָיו מִי לֹא הָווּ עָסְקֵי בֵּיהּ וְהָכְתִיב וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן אָמְרוּ הַנִּיחוּ כְּבוֹדוֹ בַּמְּלָכִים יוֹתֵר מִבַּהֶדְיוֹטוֹת.

וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ (כְּתִיב בְּרֶמֶז תרפ"ה).

**פסוק טו-טז** וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם. מָה רָאוּ, כָּל יָמִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב קַיָּם הָיָה סוֹעֵד עִמָּהֶם וְהָיוּ אוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְכֵיוָן שֶׁמֵּת יַעֲקֹב לֹא אָכְלוּ עַל שֻׁלְחָנוֹ. אָמְרוּ, יֵשׁ רָעָה טְמוּנָה בְּלִבּוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ וְגוֹ'. וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף. לְמִי צִוּוּ לְבִלְהָה אָנָּא שָׂא נָא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם אֲמַרְתֶּם בִּלְשׁוֹן אָנָּא, עָתִיד כֹּהֵן גָּדוֹל לִכָּנֵס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וּמְלַמֵּד סַנֵגוֹרְיָא עַל בְּנֵיכֶם בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, אָנָּא הַשֵּׁם. וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהָ(י)[ו] קַיָּם. וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ.

כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, כָּל הַמְּבַקֵּשׁ מָטוּ מֵחֲבֵרוֹ אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשְּׁלשָׁה פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא וְגוֹ'.

אָמַר רַבִּי אֶלָעִאי, מֻתָּר לְשַׁנּוֹת בִּדְבַר הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, מִצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' טז, ב) "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וַיֹּאמֶר (לוֹ) ה' עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַה' בָּאתִי" תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרֵי, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁנָּה בּוֹ, כְּתִיב (לעיל יח, יב) "וַאדֹנִי זָקֵן" וּכְתִיב לְבַסּוֹף (שם יג) "וַאֲנִי זָקַנְתִּי".

**פסוק כא** וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם. מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לָהֶם דְּבָרִים הַמִּתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב, וּמָה עֲשָׂרָה נֵרוֹת לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד, הֵיאַךְ יָכוֹל נֵר אֶחָד לְכַבּוֹת עֲשָׂרָה נֵרוֹת.

וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי, אָמַר לְהוֹן, אַתּוּן רֵישָׁא וַאֲנָא גּוּפָא אִין אָזַל רֵישָׁא מַה גּוּפָא טָב דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם, נִמְשַׁלְתֶּם כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּכְחוֹל יַמִּים וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה מִלְחָמָה עִמָּהֶן, אִם יָכֹלְתִּי לָהֶם הֲרֵי אֲנִי יָכוֹל לָכֶם, וְאִם לֹא יָכֹלְתִּי לָהֶם אֵינִי יָכוֹל לָכֶם. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם, מָה אֶעֱשֶׂה, אַנְטִידִיקוּס שֶׁל אַבָּא אַבָּא מוֹלִיד וַאֲנָא קוֹבֵר. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם, מָה אֶעֱשֶׂה, אַנְטִידִיקוּס שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, [הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא] מְבָרֵךְ וַאֲנָא מוֹסִיף. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם, אַתֶּם מִנְהַג סִדּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת בַּיּוֹם, שְׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה, שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, יָכוֹל אֲנִי לְבַטֵּל מִנְהַג סִדּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם עַד שֶׁלֹּא יְרַדְתֶּם לְכָאן הָיוּ הַמִּצְרִים נוֹהֲגִין בִּי עַבְדוּת, מִשֶּׁיְּרַדְתֶּם לְכָאן הוֹדַעְתֶּם גִּינוּסְיָא שֶׁלִּי, וְאִם אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם יְהוּ הַמִּצְרִים אוֹמְרִים כַּת שֶׁל בַּחוּרִים רָאָה וְאָמַר אֵלּוּ אַחַי הֵם תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁלְּאַחַר זְמַן עָלָה עֲלֵיהֶם וַהֲרָגָן דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם אִם אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם עַכְשָׁו יְהוּ הַמִּצְרִיִּים אוֹמְרִים עִם אֶחָיו לֹא מְשַׁמֵּר אֲמָנָה עִמָּנּוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְפִיכָךְ וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמַה יוֹסֵף שֶׁהָיָה מְדַּבֵּר עַל לִבָּם שֶׁל אֶחָיו דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נְחוּמִים נִחֲמָם, כְּשֶׁיָבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם, כְּדִּכְתִיב "דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם", עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה, הֱוֵי (שם א) "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי" וּכְתִיב "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה".

הַדְרָן עֲלָךְ יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי סֵפֶר בְּרֵאשִׁית