# פרק ל"ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/bereshit/vayeshev/perek-37/

**פסוק א** כְּתִיב (ישעיה נז, יג) "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי" תָּנִי, כִּנּוּסוֹ וְכִּנּוּס בָּנָיו הִצִּילוֹ מִיַּד עֵשָׂו" "וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל" זֶה עֵשָׂו "וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי", זֶה יַעֲקֹב.

(משלי כח, א) "נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיק[ים] כִּכְפִיר יִבְטָח". עֲרַק רְשִׁיעָא וְלֹא רָדְפִין לֵיהּ זֶה עֵשָׂו, "וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו". "וְצַדִּיק[ים] כִּכְפִיר יִבְטָח", וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו.

(איוב ט, כג) "אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם לְמַסַּת נְקִיִּים יִלְעָג". אַנְטוֹנִינוֹס שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ, מַהוּ "אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם". אָמַר לוֹ, גְּזוֹר דְּיָסִיב מֵאָה מַגְלְבִין, הָווּ יָהֲבִין גַּבֵּהּ מֵאָה דִּינָרִין, דֵּין סְכוּם לְדֵין וְדֵין סְכוּם לְדֵין, וְלָא מַפְקִין מִנֵּיהּ כְּלוּם כָּעִנְיַן הַזֶּה מַלְעִיג עַל הַמֻּכֶּה "לְמַסַּת נְקִיִּים יִלְעָג". בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבַקְשִׁין לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכֵן יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל יְדֵי שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה נִזְדַּוֵּג לוֹ שְׂטָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב. (איוב ג, כה) "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נַחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז", "לֹא שָׁלַוְתִּי" מֵעֵשָׂו, "וְלֹא שָׁקַטְתִּי" מִלָּבָן, וְלֹא נַחְתִּי" מִדִּינָה, "וַיָּבֹא רֹגֶז" בָּא עָלַי רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

אָמַר רַב יוֹחָנָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּשֶׁב אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר, (במדבר כה, א) "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים", מַה כְּתִיב , "וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת". וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, מָה אֵירַע שָׁם, מְכִירַת יוֹסֵף. (להלן מז, כז) "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", מַה כְּתִיב , "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת". (שמות לב, ו) "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק". (מ"א ה, ה) "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח", וּכְתִיב "וַיָּקֶם ה' שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה".

וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. אַבְרָהָם גִּיֵּר גֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יב, ה) "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן", אִם מִתְכַּנְּסִין כָּל בָּאֵי עוֹלָם לִבְרֹא יַתּוּשׁ אֶחָד וְלִזְרֹק בּוֹ נְשָׁמָה אֵינָן יְכוֹלִין, וְאַתְּ אַמְרֵת "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן", אֶלָּא אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁגִּיְּרוּ וְלָמָּה "עָשׂוּ" אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ כָּל הַמְגַיֵּר אֶת הַגֵּר כְּאִלּוּ בְּרָאוֹ. יַעֲקֹב גִּיֵּר גֵּרִים, "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר". בְּיִצְחָק לֹא שָׁמַעְנוּ, אֶלָּא וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, מְגֻיָּרֵי אָבִיו.

מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (לעיל לו, לא) "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם" וּכְתִיב וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה כַּת שֶׁל כְּלָבִים וְנִתְיָרֵא מֵהֶן וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶן כָּךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו נִתְיָרֵא מֵהֶן וְיָשַׁב לוֹ בֵּינֵיהֶן.

אָמַר רַב לֵוִי, מָשָׁל לְנַפָּח שֶׁהָיָה פִּתְחוֹ פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּפֶתַח בְּנוֹ זַהֲבִי פָּתוּחַ כְּנֶגְדּוֹ וְרָאָה חֲבִלּוֹת חֲבִלּוֹת שֶׁל קוֹצִים נִכְנֶסֶת לַמְּדִינָה. אָמַר, חֲבָל לַמְּדִינָה מָה נִכְנָס בְּתוֹכָהּ. וְהָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר לוֹ, מֵאֵלּוּ אַתָּה מִתְיָרֵא, גֵּץ אֶחָד מִשֶּׁלְּךָ וְגֵץ אֶחָד מִשֶּׁל בִּנְךָ שׂוֹרְפִין אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (עובדיה א, יח) "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ" וְגוֹ'.

**פסוק ב** אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף. הַתּוֹלָדוֹת הַלָּלוּ לֹא בָּאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יוֹסֵף וּבִשְׁבִילוֹ, לֹא הָלַךְ יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן אֶלָּא בִּשְׁבִיל רָחֵל, הַתּוֹלָדוֹת הָיוּ מַמְתִּינִים עַד שֶׁבָּא יוֹסֵף הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף" מִי מוֹרִידָן לְמִצְרַיִם, יוֹסֵף. מִי מְכַלְכְּלָן בְּמִצְרַיִם, יוֹסֵף. לֹא נִקְרַע הַיָּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יוֹסֵף, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים עז, טז יז) "רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף". אַף הַיַּרְדֵּן לֹא נִקְרַע אֶלָּא בִּשְׁבִיל יוֹסֵף.

אֵלֶּה תֹּלְדוֹת וְגוֹ'. לֹא הֲוָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימָר אֶלָּא אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב רְאוּבֵן אֶלָּא מָה יַעֲקֹב נוֹלַד מָהוּל אַף יוֹסֵף נוֹלַד מָהוּל מָה זֶה הָיְתָה אִמּוֹ עֲקָרָה, אַף זֶה הָיְתָה אִמּוֹ עֲקָרָה, מָה זֶה נִתְקַשְּׁתָה אִמּוֹ בִּשְׁעַת לֵידָהּ, אַף זֶה נִתְקַשְּׁתָה אִמּוֹ בִּשְׁעַת לֵידָהּ, מָה זֶה יָלְדָה אִמּוֹ שְׁנַיִם אַף זֶה יָלְדָה אִמּוֹ שְׁנַיִם מָה זֶה אָחִיו שׂוֹנֵא אוֹתוֹ אַף זֶה אֶחָיו שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, מָה זֶה אָחִיו מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ אַף זֶה אֶחָיו מְבַקְשִׁים לְהָרְגוֹ, זֶה רוֹעֶה וְזֶה רוֹעֶה, זֶה נִשְׂטַם וְזֶה נִשְׂטַם, זֶה נִגְנַב וְזֶה נִגְנַב, זֶה נִגְנַב שְׁנֵי פְּעָמִים וְזֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים זֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעֶשֶׂר וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעֶשֶׂר. זֶה יָצָא חוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה יָצָא חוּצָה לָאָרֶץ, זֶה נָשָׂא אִשָּׁה חוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה נָשָׂא אִשָּׁה חוּצָה לָאָרֶץ, זֶה הוֹלִיד בָּנִים חוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה הוֹלִיד בָּנִים חוּצָה לָאָרֶץ, זֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים וְזֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים זֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם וְזֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם זֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ זֶה יָרַד לְמִצְרַיִם וְזֶה יָרַד לְמִצְרַיִם, זֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב וְזֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב זֶה מַשְׁבִּיעַ וְזֶה מַשְׁבִּיעַ זֶה מְצַוֶּה וְזֶה מְצַוֶּה זֶה מֵת בְּמִצְרַיִם וְזֶה מֵת בְּמִצְרַיִם, זֶה נֶחְנַט וְזֶה נֶחְנַט זֶה עָלוּ עַצְמוֹתָיו וְזֶה עָלוּ עַצְמוֹתָיו.

אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף. אָמְרוּ, רָאוּי הָיָה יוֹסֵף לָצֵאת מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצְאוּ מִיַּעֲקֹב אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף", אֶלָּא שֶׁיָּצָא שִׁכְבַת זֶרַע מִמֶּנּוּ מִבֵּין צִפָּרְנֵי יָדָיו וְאַף עַל פִּי כֵן יָצְאוּ מִבִּנְיָמִין אָחִיו וְכֻלָּן נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ וְכוּ' כְּדִכְתִיב בַּפָּסוּק "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ".

רְאוּיָה הָיְתָה בְּכוֹרָה לָצֵאת מֵרָחֵל, דִּכְתִיב אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף וְגוֹ' (כְּדִכְתִיב בְּרֶמֶז קכה וּבְרֶמֶז מט).

יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְאַתְּ אַמְרְת וְהוּא נַעַר, אֶלָּא שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת, מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו וּמְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ וּמַתְלֶה בַּעֲקֵבוֹ.

וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה. מָה אָמַר, חֲשׁוּדִין הֵן בָּנֶיךָ עַל אֵבֶר מִן הַחַי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְזַלְזְלִין הֵן בָּנֶיךָ בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, תּוֹלִין הֵן עֵינֵיהֶן בִּבְנוֹת הָאָרֶץ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, עַל תְּלָתֵיהוֹן לָקָה, (משלי טז, יא) "פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה'" אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ חֲשׁוּדִין הֵן בָּנֶיךָ עַל אֵבֶר מִן הַחַי, חַיֶּיךָ שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה אֵינָן אֶלָּא שׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לז, לא) "וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים", אַתָּה אוֹמֵר מְזַלְזְלִין בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְקוֹרִין לָהֶם עֲבָדִים, "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף", אַתָּה אוֹמֵר תּוֹלִין הֵם עֵינֵיהֶם בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לט, ז) "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו" וְגוֹ'.

**פסוק ג-ד** וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁהָיָה זִיו אִיקוּנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁמָּסְרוּ שֵׁם וְעֵבֶר לְיַעֲקֹב מְסָרָן לוֹ.

וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת בְּנוֹ בֵּין בָּנָיו שֶׁעַל יְדֵי כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב לְיוֹסֵף לֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.

פַּסִּים שֶׁהָיְתָה מַגַּעַת עַד פַּס יָדוֹ, פַּסִּים, שֶׁהֵפִיסוּ עָלֶיהָ אֵיזֶה מֵהֶם יוֹלִיכָהּ לְאָבִיו, פַּסִּים, עַל שֵׁם צָרוֹת שֶׁהִגִּיעוּהוּ, "פּוֹטִיפַר "סֹחֲרִים "יִּשְׁמְעֵאלִים "מִדְיָנִים.

**רמז קמא** "לְכוּ (חֲזוּ) [וּרְאוּ] מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים" וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (שם) "הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה", לָמָּה וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, שֶׁקָּרַע לִפְנֵיהֶם אֶת הַיָּם פַּסִּים פַּסִּים.

אָמַר רַב, לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָּם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מִילַת שֶׁהוֹסִיף יַעֲקֹב לְיוֹסֵף מִשְּׁאָר בָּנָיו נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם.

וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ וְגוֹ'. שֶׁהָיָה בָּא וְשׁוֹאֵל בְּשָׁלוֹם וְלֹא הָיוּ מֵשִׁיבִים אוֹתוֹ. וְכֵן מִשֶּׁנִּכְנַס לַשְּׂרָרָה הָיָה שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אֶחָיו (להלן מג, כז) "וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם".

מִתּוֹךְ גְּנוּתָם שֶׁל שְׁבָטִים אַתָּה יוֹדֵעַ שִׁבְחָם, לְהַלָּן ["וְ]לֹא דִּבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן לְמֵּרָע וְעַד טוֹב" דִּבְלִבָּא בְּלִבָּא בְּרַם הָכָא לֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם, דִּבְלִבָּא בְּפוּמָא.

**פסוק ה-ו** וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה. אָמַר לָהֶם כַּךְ יִהְיוּ נְבִיאִים מוֹכִיחִים אֶתְכֶם, "שִׁמְעוּ נָא אֶת אֲשֶׁר ה' אֹמֵר".

**פסוק ז** וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים. אַתֶּם כּוֹנְסִין פֵּירוֹת וַאֲנִי כּוֹנֵס פֵּירוֹת, שֶׁלָּכֶם מַרְקִיבִים וְשֶׁלִּי עוֹמְדִין.

וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי, רַבִּי לֵוִי אָמַר, עֲתִידִין אַתֶּם לַעֲשֹׂת אֱלִילִים אִלְּמִים לִפְנֵי עֲגָלָיו שֶׁל יָרָבְעָם וְלֵאמֹר (שמות לב, ד) "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" רַבִּי אָחָא אָמַר, עֲתִידִים אַתֶּם לְהַעֲלִים עָלַי דְּבָרִים לִפְנֵי אַבָּא לוֹמַר "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ" וּמַה קָאִים לִי מַשְׁתִּיקוּתָא דְּאִמָּא.

קָמָה, [וְהִנֵּה קָמָה] אֲלֻמָּתִי, וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה פְּעָמִים שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ.

**פסוק ח** וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ. רַבִּי לֵוִי אָמַר, לְפִי שֶׁעָנוּ אוֹתוֹ בְּעַיִן הָרָע לְפִיכָךְ הוּא מַעֲמִיד רְשָׁעִים רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר, לְפִי שֶׁעָנוּ אוֹתוֹ בְּלָשׁוֹן כָּפוּל הוּא מַעֲמִיד מְלָכִים.

**פסוק ט** (כָּתוּב בְּרֶמֶז קיח).

**פסוק י** וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו. כָּךְ תִּהְיוּ גּוֹעֲרִים בִּנְבִיאֲכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כט, כז) "לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָה[וּ] הָעַנְתֹתִי".

"וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ". כָּךְ הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב סָבוּר שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים מַגַּעַת בְּיָמָיו שֶׁנֶּאֱמַר "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ" רָחֵל מֵתָה וְאַתְּ אַמְרֵת אֲנִי וְאִמְּךָ וְלֹא הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים מַגִּיעִים לְבִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל שֶׁגִּדְּלָה אוֹתוֹ כְּאִמּוֹ.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, חֲלוֹם אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלּוֹ אֵין מִתְקַיֵּם מִקְצָתוֹ מִתְקַיֵּם, מִנָּלָן, מִיּוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ", וְהַאי יוֹמָא אִמֵּהּ לָא הֲוָאי אָמַר רַבִּי לֵוִי, לְעוֹלָם יְצַפֶּה אָדָם לַחֲלוֹם טוֹב עַד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִנָּלָן מִיּוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ב) "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה" וְגוֹ' וּכְתִיב "וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה" וְגוֹ'. מִשְּׁבַע עֶשְׂרֵה עַד שְׁלֹשִׁים הָווּ תְּלֵיסָר וְשֶׁבַע דְשִׂבְעָא וְתַרְתֵּין דְּכַפְנָא הַוְיָן עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין.

תָּנוּ רַבָּנָן, קִידָה עַל אַפַּיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מ"א א, לא) "וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם". כְּרִיעָה עַל בִּרְכַּיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם ח, נד) "מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו". הִשְׁתַּחֲוָיָה זוֹ פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה".

**פסוק יא** וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר. נָטַל קוּלְמוּס וְכָתַב בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזוֹ שָׁעָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר", וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת שְׁמוֹר אֶת הַדָּבָר, עֲתִידִים הַדְּבָרִים לִגַּע בְּךָ אָבִינוּ יַעֲקֹב רוֹאֶה אֶת הַדְּבָרִים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִים אָמַר(ה), אִם נִתְבַּקְּרָה פִּנְקָסִי מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.

**פסוק יב** וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶ(ן)[ם] בִּשְׁכֶם. אֶת, נָקוּד עָלָיו, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן.

**פסוק יג** וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף. נָהַג בּוֹ כָּבוֹד כְּמוֹרָא הָאָב עַל הַבֵּן.

וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי. הַדְּבָרִים הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב נִזְכָּר וּמֵעָיו מִתְחַתְּכִין יוֹדֵעַ הָיִיתָ שֶׁאָחִיךָ שׁוֹנְאִין אוֹתְךָ וְהָיִיתָ אוֹמֵר הִנֵּנִי.

**פסוק יד** לֶךְ נָא רְאֵה מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁלֹּא יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה וְכוּ' כְּדִכְתִיב (לעיל לב, כה) (בַּ)וַּיִּוָּתֵר יַעֲקֹב XלְבַדּוֹY.

וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן. וַהֲלֹא אֵין חֶבְרוֹן נְתוּנָה אֶלָּא בְּהַר, וְאַתְּ אַמְרְת וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, אֶלָּא הָלַךְ לְהַשְׁלִים עֵצָה עֲמוּקָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּינוֹ לְבֵין חָבֵר הֲנָאָה שֶׁקָּבוּר שָׁם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ" בְּעֵצָה עֲמוּקָה שֶׁל מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם "הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ".

**פסוק טו-יז** וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ. שְׁלֹשָׁה מַלְאָכִים נִזְדַּמְּנוּ לוֹ "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ", "וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ", "וַיֹּאמֶר הָאִישׁ".

דֹּתָיְנָה, שֶׁהֵן מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ. זֶה גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ, שֶׁנֶאֱמַר (דניאל ט, כא) "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר [וְגוֹ'] מֻעָף בִּיעָף".

**פסוק יח** וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם (וְגוֹ'). אָמְרוּ, נְשַׁסֶּה בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים.

**פסוק יט** וַיֹּאמְר[וּ] הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת. דִּילֵיהּ אַתְיָא וְטָעַן חַלְמוֹי אָמַר רַבִּי לֵוִי זֶהוּ עָתִיד לְהַשִׂיאֵנוּ לַבְּעָלִים.

**פסוק כ** אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם אוֹמְרִים וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו, עַתָּה נִרְאֶה דְּבַר מִי יָקוּם שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלָּכֶם.

וַיֹּאמְר[וּ] אִישׁ אֶל אָחִיו. (כָּתוּב בְּרֶמֶז קנ"ח).

**פסוק כא** וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם. וְהֵיכָן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִיו יוֹמוֹ וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל רְאוּבֵן הָיָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אָמַר, בְּכוֹר אֲנִי וְכָל הַסִּרָחוֹן אֵין נִתְלָה אֶלָּא בִּי רַבָּנָן אַמְרֵי, הוּא מוֹנֶה אוֹתִי עִם אֶחָי, דִּכְתִיב "וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים" וְגוֹ' וְאֵינִי מַצִּילוֹ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה פָּתַחְתָּ בַּהַצָּלָה תְּחִלָּה, חַיֶּיךָ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין עָרֵי מִקְלָט תְּחִלָּה אֶלָּא בִּתְחוּמָךְ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים ד, מג) "אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי".

לִמְּדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּלֵב שָׂמֵחַ. שֶׁאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ רְאוּבֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתֵב אַחֲרָיו וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם, בִּכְתֵפָיו הָיָה טֹעֲנוֹ וּמוֹלִיכוֹ אֵצֶל אָבִיו, אִלּוּ הָיָה אַהֲרֹן יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתֵב עָלָיו (שמות ד, יד) "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" וְגוֹ' בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת הָיָה יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ, אִלּוּ הָיָה בֹּעַז יוֹדֵעַ שֶׁכּוֹתֵב עָלָיו "וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי" עֶגְלוֹת פְּטוּמוֹת הָיָה מֵבִיא וּמַאֲכִילָה. לְשֶׁעָבַר הָיָה אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה וְהַנְּבִיאִים כּוֹתְבִין אוֹתָהּ, וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין נְבִיאִים מִי כּוֹתֵב אוֹתָהּ, אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹתֵם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (מלאכי ג, טז) "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'" וְגוֹ'.

**פסוק כג** **רמז קמב** וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּקִלּוּס הָיָה בָּא וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף, זֶה הַפִּינֵס אֶת כֻּתָּנְתּוֹ, זֶה חָלוּק אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, זֶה הַפַּרְגּוֹד אֲשֶׁר עָלָיו זֶה פַּלְמַנְיָא.

**פסוק כד** וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה. מִי הָיָה זֶה, שִׁמְעוֹן אֵימָתַי פָּרַע לוֹ (להלן מב, כד) "וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן".

כֵּיוָן שֶׁנְּתָנוּהוּ בְּתוֹךְ הַבּוֹר הָיָה שִׁמְעוֹן מְצַוֶּה וְהָיוּ מַשְׁלִיכִים אֲבָנִים כְּדֵי לְהָרְגוֹ, אֲבָל כְּשֶׁנָּפַל הוּא בְּיַד יוֹסֵף הָיָה מַשְׁלִיךְ עָלָיו פְּטוּמוֹת כְּדֵי לְהַאֲכִילוֹ.

וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. דָּרַשׁ רַב נָתָן בַּר מַנְיוּמֵי מִשְׁמֵיהּ דְּרָבָא, מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ.

אָמַר רַב אַחָא נִתְרוֹקֵן בּוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אֵין בּוֹ מָיִם, אֵין בּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְמַיִם, דִּכְתִיב (ישעיה נה, א) "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם". כְּתִיב "כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו" וְאַתֶּם מְכַרְתֶּם אֶת אֲחִיכֶם (וְכוּ').

**פסוק כה** וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם. עֲבֵירָתָן שֶׁל שְׁבָטִים זְכוּרָהּ לְעוֹלָם תִּקְוָה הִיא לָהֶם לְעוֹלָם מַאֲכִיל לֶחֶם לְכָל בָּאֵי עוֹלָם.

וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ. וַהֲלֹא אֵין דַּרְכָּן שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים לִהְיוֹת טוֹעֲנִין אֶלָּא עוֹרוֹת וְעִטְרָן אֶלָּא בּוֹא וּרְאֵה מַה זִמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ צַדִּיק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שַׂקִּים מְלֵאִים בְּשָׂמִים שֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן מִפְּנֵי רֵיחָן שֶׁל עַרְבִיִּים.

**פסוק כו-כז** בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הִמְלִיכוּ יְהוּדָה עֲלֵיהֶן XאY וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע. XבY (להלן מד, יד) "וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף" XגY "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה".

לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים. אָמְרוּ נֵלֵךְ וְנִתְפֹּס דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּנַעַן שֶׁחָטָא לֹא לְעֶבֶד נִתְקַלֵּל, אַף זֶה לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים.

**פסוק כח** וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים. עָבְרוּ אוֹתָן הַדִּינִין כְּתִיב (ישעיה סג, יז) "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ" כְּשֶׁרָצִית נָתַתָּ בְּלִבָּם לֶאֱהֹב כְּשֶׁרָצִית נָתַתָּ בְּלִבָּם לִשְׂנֹא.

אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל בַּחֲמִשָּׁה סְלָעִים לְפִיכָךְ יְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם נוֹתֵן חֲמִשָּׁה סְלָעִים בְּמָנֶה צוֹרִי, אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף לְפִיכָךְ יְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם מַפְרִישׁ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת.

וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם נָטַל שְׁנֵי כְּסָפִים לִקְנוֹת מִנְעָלִים לְרַגְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ב, ו) "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם". אָמְרוּ, נַחְרִים בֵּינֵינוּ שֶׁאֵין אֶחָד מִמֶּנּוּ מַגִּיד אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְיַעֲקֹב. אָמַר לָהֶם יְהוּדָה, רְאוּבֵן אֵינוֹ כָּאן, אֵין הַחֵרֶם מִתְקַיֵּם בְּתִשְׁעָה, מֶה עָשׂוּ, שִׁתְּפוּ לַמָּקוֹם עִמָּהֶם וְחָרְמוּ. הִגִּידוּ לִרְאוּבֵן שֶׁעָשׂוּ אֶת הַחֵרֶם וְשָׁמַע הַחֵרֶם וְשָׁתַק. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּתִיב "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב" דָּבָר זֶה לֹא הִגִּיד מִפְּנֵי הַחֵרֶם, וּכְשֶׁבָּאוּ לְמִצְרַיִם וּמָצְאוּ אָז הִתִּירוּ הַחֵרֶם וְשָׁמַע יַעֲקֹב (לעיל מה, כז) "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב" וְגוֹ' וְכִי מֵתָה הָיְתָה רוּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, אֶלָּא מִפְּנֵי הַחֵרֶם נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעָלָיו, וְכֵיוָן שֶׁהִתִּירוּ הַחֵרֶם שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָלָיו כְּבַתְּחִלָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַחֵרֶם הוּא הַשְּׁבוּעָה וְהַשְּׁבוּעָה (הוּא) [הִיא] הַחֵרֶם, וְכָל מִי שֶׁהוּא מֵפֵר אֶת הַחֵרֶם כְּאִלּוּ מֵפֵר אֶת הַשְּׁבוּעָה.

**פסוק כט** וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר. וְהֵיכָן הָיָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עָסוּק הָיָה בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ מִכֵּיוָן שֶׁנִּפְנָה הָלַךְ אֶל הַבּוֹר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כָּל טִרְחָתוֹ שֶׁל בֵּית אָבִיו הָיְתָה מֻשְׁלֶכֶת עָלָיו וְכֵיוָן שֶׁנִּפְנָה הֵצִיץ בַּבּוֹר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֵעוֹלָם לֹא חָטָא אָדָם לְפָנַי וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְאַתָּה פָּתַחְתָּ בִּתְשׁוּבָה חַיֶּיךָ שֶׁבֵּן בִּנְךָ עוֹמֵד וּפוֹתֵחַ בִּתְשׁוּבָה, וְאֵיזֶה, זֶה הוֹשֵׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ב) "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ".

**פסוק לא** וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, לָמָּה שָׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, שֶׁדָּמוֹ דּוֹמֶה לְדַם אָדָם.

אָמַר רַבִּי עֲנָנִי בַּר שָׂשׂוֹן, לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה לְפָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת לוֹמַר לְךָ, מַה קָרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין אַף בִּגְדֵי כְּהֻנָּה מְכַפְּרִין. כְּתֹנֶת מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם" וְכוּ'.

**פסוק לב** הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיְהוּדָה, אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָבִיךָ הַכֶּר נָא, חַיֶיךָ שֶׁתָּמָר אוֹמֶרֶת לְךָ (להלן לח, כה) "הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת (וּלְמִי) [וְ]הַפְּתִילִים".

**פסוק לג** **רמז קמג** וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי. אָמַר, [לֵית] יָדַע אֲנָא מָה אֲנָא חֲמִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, נִצְנְצָה בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, זוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפֶרַע.

דָּבָר אַחֵר, זֶה יְהוּדָה שֶׁנֶּאֱמַר חַיָּה רָעָה וְאֵין חַיָּה רָעָה אֶלָּא אַרְיֵה, דִּכְתִיב "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה".

**פסוק לד** וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו. שְׁבָטִים גָּרְמוּ לַאֲבִיהֶם לִקְרֹעַ, וְהֵיכָן נִפְרַע לָהֶם בְּמִצְרַיִם, (להלן מד, יג) "וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם". יוֹסֵף גָּרַם וְכוּ'. מְנַשֶּׁה גָּרַם לַשְּׁבָטִים לְפִיכָךְ נִקְרַע נַחֲלָתוֹ חֶצְיָהּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְחֶצְיָהּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. בִּנְיָמִין גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ וְהֵיכָן נִפְרַע לוֹ, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, "וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו".

וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו. לְפִי שֶׁתָּפַס יַעֲקֹב אֶת הַשַּׂק לְפִיכָךְ לֹא זָז מִבָּנָיו וּמִבְּנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א' כא, טז) "וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים", אַחְאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מ"א כא, כז) "וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ", יוֹרָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַּׂק עַל בְּשָׂרוֹ מִבָּיִת", מָרְדְּכַי, (אסתר ד, א) "וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר".

וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים. אֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.

**פסוק לה** וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְאַחְיוֹתֵיהֶן נִשְּׂאוּ הַשְּׁבָטִים הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְגוֹ'. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כְּנַעֲנִיוֹת הָיוּ רַב נַחְמָן אָמַר, עַל הֲדָא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְכָל בְּנֹתָיו, כַּמָּה בָּנוֹת הָיוּ לוֹ, חֲדָא הֲוַת לֵיהּ וּלְוַאי קְבָרָהּ אֶלָּא אֵין אָדָם מוֹנֵעַ [מִ]לִּקְרֹא לַחֲתָנוֹ בְּנוֹ וּלְכַלָּתוֹ בִּתּוֹ.

וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם. מַטְרוֹנָא שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ, כְּתִיב (דברי הימים א' ה, ב) "כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו" וּכְתִיב (להלן לח, יב) "וַיִּנָּחֵם יְהוּדָה", וְזֶה שֶׁהוּא אֲבִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם יִצְרוֹ תַּקִּיף עָלָיו וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם. אָמַר לָהּ, מִתְנַחֲמִים עַל הַמֵּתִים וְאֵין מִתְנַחֲמִין עַל הַחַיִּים.

שָׁאַל מִין אֶחָד לְרַבֵּנוּ, אֶפְשָׁר שֶׁהַמֵּתִים חַיִּים, אֲבוֹתֵיכֶם אֵינָם מוֹדִים וְאַתֶּם מוֹדִים, מַה כְּתִיב בְּיַעֲקֹב וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַמֵּתִים חַיִּים הָיָה מְמָאֵן לְהִתְנַחֵם. אָמַר לוֹ, שׁוֹטֶה, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא חַי, וְאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הַחַי. דָּבָר אַחֵר, אָמַר יַעֲקֹב, הֲרֵי נִפְרְצָה בְּרִית הַשְּׁבָטִים, כַּמָּה יָגַעְתִּי לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, שְׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת בַּיּוֹם, שְׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה, שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, שְׁנֵים עָשָׂר אֲבָנִים בָּאֵפוֹד, הֲרֵי נִפְרְצָה בְּרִית הַשְּׁבָטִים, וְלֹא רָצָה יַעֲקֹב לִשָּׂא אִשָּׁה וּלְהוֹלִיד בֵּן מִפְּנֵי שְׁבוּעָתוֹ שֶׁל לָבָן, "וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי וְגוֹ'".

וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו. זֶה יִצְחָק רַבִּי לֵוִי אָמַר אֶצְלוֹ הָיָה בּוֹכֶה, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִמֶּנּוּ הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, אָמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְגַלֶּה לוֹ וַאֲנִי מְגַלֶּה לוֹ רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר עַל שֵׁם כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלָיו מִתְאַבְּלִים עִמּוֹ.

**פסוק לו** וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם. כַּמָּה אֻנִּיּוֹת נִכְתָּבוֹת עָלָיו, רַבִּי יוּדָן אָמַר מְכָרוּהוּ אֶחָיו לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיִשְׁמְעֵאלִים לְסוֹחֲרִים וְסוֹחֲרִים לַמְּדָנִים, וּמְדָנִים לַמִּצְרִים רַב נַחְמָן אוֹמֵר, חֲמִשָּׁה מִדְיָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ לְדִמּוּסְיָא שֶׁל מְדִינָה, בָּא פּוֹטִיפַר וּנְטָלוֹ מִדִּמוּסְיָא שֶׁל מְדִינָה.