# פרק מ'

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/bereshit/vayeshev/perek-40/

**פסוק א-ב** ויהי אחר הדברים האלה חטאו (תהלים לט, ט) "מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני". רב חמא בר חנינא אמר, לא היו ראוין אמות העולם להיות בהן דוויים וסחופים ולמה יש בהם, שלא יהו מונין את ישראל ואומרין להן לא אמה של דוויים אתם, הדא הוא דכתיב ("ו)חרפת נבל אל תשימני". רב שמואל בר נחמן אמר, לא היו ראוין אמות העולם שיהא בהן מעלה חטטין ולמה יש בהן, שלא יהו מונין את ישראל ואומרין להם לא אמה של מצרעים אתם, על שם ("ו)חרפת נבל אל תשימני", "מכל פשעי הצילני" זה יוסף, "ותקרא לאנשי ביתה", נתנה אותו בפיהם של כלם. אמר הקדוש ברוך הוא, מוטב שיפנו אלו באלו ואל יפנו לצדיק זה. הדא הוא דכתיב ויהי אחר הדברים האלה חטאו.

רבנן אמרי, שר המשקים נמצא זבוב בתוך פילי פוטירין שלו. ושר האופים נמצא לו זבוב בתוך גלוסקין שלו. הדא הוא דכתיב חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם, בתשמיש אדוניהם. רבי אביתר אמר, בקשו להזדוג לבתו של מלך, נאמר כאן חטאו ונאמר להלן (לעיל לט, ט) "ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים".

חנן בשם יוחנן "לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם", מקציף אדונים על עבדיהם כדי לתן גדלה לצדיק, (להלן מא, י) "פרעה קצף על עבדיו". ומקציף עבדים על אדוניהם כדי לתן גדלה לצדיק, (אסתר ב, כא) "קצף בגתן ותרש" על אחשורוש כדי לתן גדלה למרדכי. (ויקצף פרעה) קונדא מכירין נתנו בתוך מנעליהם רב חנין אמר, מנגנין עשו לו לחנקו. שמואל אמר, חכינא הטמינו לו בתוך ספלו הדא הוא דכתיב "ויבקש הדבר וימצא".

**פסוק ה** ויחלמו חלום שניהם איש כפתרון חלמו. חלמא ופתרניה.

**פסוק ח** ויאמרו אליו חלום חלמנו וגו' הלוא לאלהים פתרנים גו'. תלה הגדלה בבעליה.

**פסוק ט-י** ובגפן שלשה שריגם. אמר רבי חיא אלו שלשה שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור. פעמים ששנים כאן ואחד בארץ ישראל, פעמים שאחד כאן ושנים בארץ ישראל, ויהבו ביה רבנן עיניהו ברבנא נחמיה ורבנא עוקבא בני ברתיה דרב. רבא אמר, אלו שלשה שרי גוים שמלמדין זכות על ישראל בכל דור ודור. תנא רבי אליעזר אומר, גפן זה העולם, שלשה שריגם, זה אברהם יצחק ויעקב, והיא כפרחת עלתה נצה, אלו אמהות, הבשילו אשכלתיה ענבים, אלו השבטים. אמר ליה רבי יהושע, וכי מראין לאדם מה שהיה והלא אין מראין לו לאדם אלא מה שעתיד להיות. אלא גפן זה תורה, שלשה שריגם, זה משה ואהרן ומרים, והיא כפרחת עלתה נצה, אלו סנהדרין, הבשילו אשכלתיה ענבים, אלו צדיקים שבכל דור ודור. אמר רב גדל, עדין צריכין אנו למודעי שהיה רבי אלעזר המודעי אומר, גפן זה ירושלים, שלשה שריגם, זה מקדש ומלך וכהן גדול, והיא כפרחת עלתה נצה, אלו פרחי כהנה הבשילו אשכלתיה ענבים, אלו הנסכים. רבי יהושע בן לוי מוקי לה לכלה במתנות גפן זו תורה, שלשה שריגם, אלו באר, עמוד הענן ומן. והיא כפרחת עלתה נצה, אלו הבכורים הבשילו אשכלתיה ענבים, אלו הנסכים. ורבי ירמיה בר אבא אמר, גפן אלו ישראל, וכן הוא אומר (תהלים פ, ט) "גפן ממצרים תסיע", שלשה שריגם, אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה, והיא כפרחת, הגיע זמנן של ישראל לפרות ולרבות, וכן הוא אומר (שמות א, ז) "ובני ישראל פרו וישרצו", עלתה נצה, הגיע זמנן של ישראל לגאל, וכן הוא אומר (ישעיה סג, ג) "ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי" הבשילו אשכלתיה ענבים, הגיע זמנם של מצרים לשתות כוס התרעלה. והינו דאמר רבא, שלשה כוסות האמורים במצרים למה, אחד ששתה בימי משה ואחד ששתה בימי פרעה נכה ואחד שעתידים לשתות עם כל חברותיה. אמר ריש לקיש, אמה זו כגפן נמשלה, זמורות שבה אלו בעלי בתים אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים, עלין שבה אלו עמי הארץ קנוקנות שבה אלו ריקנין שבישראל, והינו דשלחו מתם יבעון רחמי אתכלי(ה) על עליא שאלמלא עליא לא מתקימי אתכליא.

מה הגפן הזו בוצרין אותה והיא שותקת, דורכים אותה והיא שותקת ולבסוף היא מגרה את קרנה וקרנותיה משיגין לאדם ומפילין אותו, ומה הגפן משליכין עליה גלגליות וארנוניות ובסוף משהיין עולה על ראשו הוא לוקה כך ישראל "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו".

מה גפן זאת אינה נטענת בערבוביא אלא שורות שורות כך ישראל חונין במדבר דגלים דגלים, (במדבר ב, ב) "איש על דגלו באתת". מה הגפן הזו בולשין תחתיה ואחר כך נוטעין אותה כך ישראל "תגרש גוים ותטעה". מה הגפן הזו כל מה שאתה מפנה מפניה היא משתבחת, כך הן ישראל פנית לפניהם שלשים ואחד מלכים. מה הגפן הזו שומרה עולה למעלה ממנה ומשמר, כך ישראל שומר שלהן עומד למעלה מהן ומשמרן, שנאמר (שם קכא, ד) "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל". מה הגפן הזו נמוכה מכל האילנות כך ישראל נמוכים בעולם הזה, אבל לעתיד לבא עתידין לירש מסוף העולם ועד סופו. מה הגפן הזו שרביט אחד עולה ממנה והוא מכניע כל האילנות, כך ישראל צדיק אחד עומד ושמעו הולך מסוף העולם ועד סופו, (יהושע ו, כז) "ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ", "בהם ינגח יחדו אפסי ארץ". מה הגפן הזו יש בה יין ויש בה חמץ זה טעון ברכה וזה טעון ברכה. כך הם ישראל מברכין על מדת הטוב ברוך הטוב והמטיב ועל מדת פרענות ברוך דין האמת. מה הגפן הזו יש בה יין ויש בה חמץ ויש בה ענבים ויש בה צמוקים, כך הם ישראל יש בהם מקרא משנה הלכות אגדות. מה הגפן הזאת מי שאוכל ממנה בסר שניו קהות עליו כך כל מי שבא ומזדוג עם ישראל סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם, פרעה סיחן ועוג ושלשים ואחד מלכים. מה הגפן העלין חפין על האשכלות כך ישראל עמי הארץ חפין על בני תורה מה הגפן הזו יש בה אשכלות גדולים וקטנים וכל אשכל הגדול מחברו נמוך מחברו כך כל מי שהוא גדול מחברו נמוך ממנו. מה הגפן הזו כל האוכל ממנה פניו מצהילות כך (קהלת ח, א) "חכמת אדם תאיר פניו". מה הגפן הזו סומכין עליה על גבי קנים והיא חיה, כך הם ישראל אין חיים אלא בזכות התורה שהיא כתובה בקנה. מה הגפן הזו סומכין אותה על גבי עצים יבשים והיא חיה כך הם ישראל אינן חיין אלא בזכות אבותיהם אף על פי שמתו, (ויקרא כו, מב) "וזכרתי" וגו'. מה הגפן הזאת בתחלה היא נרפסת ואחר כך מעלין אותה לפני מלכים כך ישראל בעולם הזה (תהלים קכט, ג) "על גבי חרשו" וגו' ושארא "ברגלים תרמסנה" (שם כו, ו) [תרמסנה] רגל", אבל לעתיד לבא "והיו מלכים אמניך".

**פסוק יא-יג** **רמז קמז** וכוס פרעה בידי. מכאן קבעו חכמים ארבע כוסות של לילי פסח. רב הונא בשם רבי בנאה כנגד ארבע לשונות של גאלה שנאמרו במצרים, (שמות ו, ו) "והוצאתי" (שם) "והצלתי" "וגאלתי" (שם ז) "ולקחתי" רב שמואל בר נחמן אמר, כנגד ארבע כוסות שנאמרו כאן וכוס פרעה בידי, ואשחט אתם אל כוס פרעה, ואתן את הכוס על כף פרעה, [ונתת כוס פרעה בידו]. רבי לוי אמר כנגד ארבע מלכיות רבי יהושע בן לוי אמר, כנגד ארבע כוסות של תרעלה שעתיד הקדוש ברוך הוא להשקות את אמות העולם. הדא הוא דכתיב (ירמיה כה, טו) "כי כה אמר ה' וגו' קח את כוס היין [החמה הזאת מידי], (שם נא, ז) "כוס זהב בבל ביד ה'", "כי כוס ביד ה' וגו' מלא מסך", (שם יא, ו) "ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם". וכנגדן הקדוש ברוך הוא משקה את ישראל ארבע כוסות של ישועה לעתיד לבא, שנאמר "ה' מנת חלקי וכוסי", (שם כג, ה) "דשנת בשמן ראשי כוסי רויה", (שם קטז, יג) "כוס ישועת", שתי ישועות אחד לימות המשיח ואחת לימות גוג ומגוג. אמר לו אתה בשרתני בשורה טובה אף אני מבשרך בשורה טובה, בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך.

**פסוק טו-יט** כי גנב גנבתי. אמר רבי אחא, מכאן שנגנב שני פעמים.

אמר רבי יוחנן, מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה, שנאמר "ויהי כאשר פתר לנו כן היה". אמר רבא, והוא דפתר ליה מעין חלמיה, שנאמר (שם, יב) "איש כחלמו פתר". כתיב וירא שר האפים כי טוב פתר. מנא ידע, אמר רבי אלעזר, מלמד שכל אחד ואחד ראה בחלומו פתרון חלומו של חברו.

אף אני בחלומי. (כתוב ברמז כז). והנה שלשה סלי חרי על ראשי. אלו שלש מלכיות הראשונות ובסל העליון, זו מלכות הרביעית שהיא מכתבת טירוניא מכל אמות העולם. והעוף אכל אתם. משאכל העליון אחר כך אוכל התחתון אמר ליה, אתה בשרתני בשורה רעה אף אני מבשרך בשורה רעה, בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ.

**פסוק כ** ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה. יום גינוסא שלו.

**פסוק כג** ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו. בכל יום היה מתנה תנאים ומלאך בא והופכן קושר קשרים ומלאך בא ומתירן. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה שכחתו ואני לא שכחתיו.