# פרק ל"א

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/shemot/ki-tisa/perek-31/

**פסוק ב-ט** רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מַכְרִיז עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן. רָעָב, דִּכְתִיב (מ"ב ח, א) "כִּי קָרָא ה' לָרָעָב". (ושובע) [וְשָׂבָע], דִּכְתִיב (יחזקאל לו, כט) "וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ". פַּרְנָס, דִּכְתִיב רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל. אֲמַר רַבִּי יִצְחָק. אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִין בַּצִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ הָגוּן לְפָנַי לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אֱמֹר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל. אָמְרוּ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם הָגוּן וּלְפָנֶיךָ הָגוּן, עָלֵינוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן.

אֲמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. בְּצַלְאֵל עַל שֵׁם חָכְמָתוֹ נִקְרָא. שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לוֹ לִבְצַלְאֵל עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים, הָלַךְ מֹשֶׁה וְהָפַךְ וְאָמַר לוֹ, עֲשֵׂה אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן. אָמַר לוֹ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מִנְהָג שֶׁל עוֹלָם, אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ כֵּלִים, וְאַתָּה אוֹמֵר עֲשֵׂה אָרוֹן כֵּלִים וּמִשְׁכָּן, כֵּלִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְהֵיכָן אַכְנִיסֵם, אֶלָּא שֶׁמָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֵׂה מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים. אָמַר לוֹ, הֵן, שֶׁמָּא בְּצֵל אֵל הָיִיתָ וְיָדַעְתָּ. אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב. יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּתִיב הָכָא (להלן לה, לא) וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּכְתִיב הָתָם "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה", וּכְתִיב (שם, כ) "בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ". אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן חָכְמָה אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין" וְגוֹ'. שְׁמַע רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעֲרָבָא וְאָמְרָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ. אֲמַר לֵיהּ. אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לָהּ, אֲנָן מֵהָכָא מַתְנִינָן לָהּ דִּכְתִיב (פסוק ו') וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה.

**רמז שצ** אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַדְכְּרִין וּמְנִיחִין, רְאֵה [קָרָאתִי] בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי. מַדְכְּרִין וּמְשַׁחֲקִין, (יהושע ז, א) "עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח". מַדְכְּרִין וּמְנִיחִין, "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם" וְגוֹ'. מַדְכְּרִין וּמְשַׁחֲקִין, (שופטים יז, א) "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ". מַדְכְּרִין וּמְנִיחִין, (במדבר ג, טו) "פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי". מַדְכְּרִין וּמְשַׁחֲקִין, (דברים כה, יז) ["זָכוֹר] אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה [לְךָ] עֲמָלֵק". מַדְכְּרִין וּמְנִיחִין, "וְדָּוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי". מַדְכְּרִין וּמְשַׁחֲקִין, (מ"א יא, כו) "וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי". מַדְכְּרִין וּמְנִיחִין "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה". מַדְכְּרִין וּמְשַׁחֲקִין, (שם ז, ו) "אִישׁ צַר וְאוֹיֵב". מַדְכְּרִין וּמְנִיחִין, (שם י, ג) "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי". מַדְכְּרִין וּמְשַׁחֲקִין, "כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא". מַדְכְּרִין וּמְנִיחִין (להלן לח, כג) "וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן". מַדְכְּרִין וּמְשַׁחֲקִין, (ויקרא כד, יא) "וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן".

**פסוק י** וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד. שֶׁאִלְמָלֵא בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, לֹא נִשְׁתַיְּרוּ מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּגָדִים שֶׁגּוֹרְדִין אוֹתָם בִּבְרִיָּתָן מִכְּלֵיהֶן, וּמְשַׁיְּרִין מֵהֶן מִקְּצָת שֶׁאֵינוֹ אָרוּג עִמָּהֶן, וְזֶהוּ לְשׁוֹן שְׂרָד.

**פסוק יב-יג** וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר. לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (לעיל כ, י) "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה", אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם מְלָאכָה, דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ לְהָבִיא דְּבָרִים שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוֹת. כִּי אוֹת הִיא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וְלֹא בֵּינִי לְבֵין הָאֻמּוֹת. לָדַעַת. לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַׁבָּת שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר לָדַעַת לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא מִי שֶׁהוּא בֶּן דַּעַת. כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. לָעוֹלָם הַבָּא, כְּגוֹן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהִיא מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים צב, א) "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת", לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת. הַיּוֹדֵעַ עִיקַר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה חַיָּב עַל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה חַיָּב עַל כָּל אַב מְלָאכָה וּמְלָאכָה. מִנָּא הַנֵי מִילֵי. תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבֵי, וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וּכְתִיב (ויקרא יט, ג) "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", הָא כֵּיצַד, וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת שְׁמִירָה לְכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, (שם) "וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" שְׁמִירָה אַחַת לְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה.

אֲמַר רַב. הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי, וְשַׁבַּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ ליִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדַע לָהֶן. מִכָּאן אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ. מַאי עֲבִיד לֵיהּ, שָׁיִיף לֵיהּ מִשְׁחָא וּמָלִי לֵיהּ (מלחא) [כּוֹחֲלָא], וְהָאִידְנָא דְּחַיְישִׁינַן לִכְשָׁפִים שָׁיִיף לֵיהּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. אֵינִי, וְהָאָמַר רַב, הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו". לָא קָשְׁיָא, הָא בְּמִלְּתָא דַּעֲבִידָא לְגִלּוּיֵי וְהָא בְּמִלְּתָא דְּלָא עֲבִידָא לְגִלּוּיֵי. שַׁבָּת נַמִי עֲבִידָא לְגִלּוּיֵי. מַתַּן שְׂכָרָהּ לָא עֲבִידָא לְגִלּוּיֵי.

**פסוק יד-יז** אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. כָּל מִצְוָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל נָתַן לָהֶם בְּפַרְהֶסְיָא, חוּץ מִן הַשַּׁבָּת שֶׁנָּתַן בְּצִנְעָא דִּכְתִיב בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אִי הָכִי, לָא לֵיעָנְשׁוּ גוֹיִם עֲלָהּ. שַׁבָּת אוֹדְעִינְהוּ, מַתַּן שְׂכָרָהּ לָא אוֹדְעִינְהוּ וְאִיבָּעִית אֵימָא, מַתַּן שְׂכָרָהּ נַמִי אוֹדְעִינְהוּ, נְשָׁמָה יְתֵרָה לָא אוֹדְעִינְהוּ, דַּאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, נְשָׁמָה יְתֵרָה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹטְלָהּ (הֵימֶנָּה) [הֵימֶנּוּ] שֶׁנֶּאֱמַר שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ.

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת. הַמְּבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת, בְּשׁוֹגֵג יֹאכַל, בְּמֵזִיד לֹא יֹאכַל עוֹלָמִית לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. כִּדְדָּרַשׁ רַבִּי חִיָּיא אֲפִיתְחָא דְבֵי נְשִׂיאָה. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם, מַה קֹּדֶשׁ אָסוּר בַּאֲכִילָה אַף מַעֲשֵׂה שַׁבָּת נַמִי אָסוּר בַּאֲכִילָה. אִי מַה קֹּדֶשׁ אָסוּר בַּהֲנָאָה אַף מַעֲשֵׂה שַׁבָּת אָסוּר בַּהֲנָאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר לָכֶם, שֶׁלָּכֶם תְּהֵא. יָכוֹל אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, תַּלְמוּד לוֹמַר מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת, בְּמֵזִיד אָמַרְתִּי וְלֹא בְשׁוֹגֵג. פְּלִיגֵי בָּהּ רַב אָחָא וְרַבִינָא. חַד אֲמַר, מַעֲשֶׂה שַׁבָּת דְּאוֹרַיְיתָא כִּדְאָמְרָן. וְחָד אֲמַר, מַעֲשֵׂה שַׁבָּת דְּרַבָּנָן, דַּאֲמַר קְרָא קֹדֶשׁ הִיא, הִיא קֹדֶשׁ וְאֵין מַעֲשֶׂיהָ קֹדֶשׁ.

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת. זֶהוּ שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. לָכֶם שַׁבָּת מְסוּרָה וְאֵין אַתֶּם מְסוּרִין לַשַּׁבָּת. כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם מַגִּיד שֶׁהַשַּׁבָּת קְדוֹשָׁה לְיִשְׂרָאֵל, מַה לִּפְלוֹנִי שֶׁחֲנוּתוֹ נְעוּלָה, שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת מֵעִיד עַל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁבָּרָא עוֹלָמוֹ בְּשִׁשָּׁה וְנָח בַּשְּׁבִיעִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מג, יב) "וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל".

**רמז שצא** מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת. לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְגוֹ', עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (לעיל כ, י) "וְיוֹם הַשְׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ" וְגוֹ'. אֵין לִי אֶלָּא עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה עַל מְלֶאכֶת הַיּוֹם, עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה עַל מְלֶאכֶת הַלַּיְלָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ. אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר (לעיל כ, י) "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי" וְגוֹ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "שַׁבָּת" אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַלַּיְלָה שֶׁהִיא בִּכְלַל אַזְהָרָה. דִּבְרֵי רַבִּי אָחָא בַּר יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. וַהֲרֵי גוֹיִם שֶׁהִקִּיפוּ אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל וְחִלְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים הוֹאִיל וְחִלַּלְנוּ מִקְצָתָהּ נְחַלֵּל כֻּלָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת וַאֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן מוֹת יוּמָת.

כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה. [מְלָאכָה] גְּמוּרָה. וַהֲרֵי שֶׁכָּתַב אוֹת אַחַת בְּשַׁחֲרִית וְאוֹת אַחַת עַרְבִית, אוֹ שֶׁאָרַג חוּט אֶחָד בְּשַׁחֲרִית וְחוּט אֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהּ מְלָאכָה גְּמוּרָה.

וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמֶּ[י]הָ. לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵזִיד, בְּהַתְרָאַת עֵדִים. בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנִכְרְתָה, לְהָבִיא אֶת הַמֵּזִיד בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. אֵין וְנִכְרַת אֶלָּא הַפְסָקָה. הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. מְזִידָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. מִקֶּרֶב עַמֶּ[י]הָ. וְעַמָּהּ בְּשָׁלוֹם.

הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת וְכוּ'. מִנָּא לָן. אֲמַר שְׁמוּאֵל. אֲמַר קְרָא מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת, הַתּוֹרָה רִבְּתָה מִיתוֹת הַרְבֵּה עַל חִלּוּל אֶחָד. הַאי בְּמֵזִיד כְּתִיב. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמֵזִיד דִּכְתִיב "כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת", תְּנֵהוּ לְעִנְיַן שׁוֹגֵג, וּמַאי יוּמָת, יוּמָת בְּמָמוֹן. וְתֵיפוּק לֵיהּ חִלּוּק מְלָאכוֹת מֵהֵיכָא דְנָפְקָא לְרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, (להלן לה, ג) "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה" (שם, ב) "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" "דְּבָרִים" "הַדְּבָרִים" "אֵלֶּה הַדְּבָרִים" אֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה מְלָאכוֹת שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי יָכוֹל עֲשָׂאָן כֻּלָּן בְּהֶעֱלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר (להלן לד, כא) "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת", וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר עַל חֲרִישָׁה וּקְצִירָה חַיָּב שְׁתַּיִם עַל כֻּלָּן לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תְבַעֲרוּ" הַבְעָרָה בַּכְּלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצְאָה לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ וְלוֹמַר לְךָ מַה הַבְעָרָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא אַב מְלָאכָה וְחַיָּבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַף כָּל שֶׁהוּא אַב מְלָאכָה חַיָּבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. שְׁמוּאֵל סְבַר לָהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דַּאֲמַר הַבְעָרָה לְלָאו יָצְתָה. וְתֵיפוּק לֵיהּ חִלּוּק מְלָאכוֹת מֵהֵיכָא דְּנָפְקָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי, דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר "וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה", עָשָׂה "אַחַת" וְעָשָׂה "הֵנָּה" פְּעָמִים שֶׁחַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן פְּעָמִים שֶׁחַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, וְאָמַר רַבִּ[י] יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי, "אַחַת" "מֵאַחַת" "הֵנָּה" "מֵהֵנָּה", שֶׁהִיא "הֵנָּה" "הֵנָּה" שֶׁהִיא "אַחַת", "אַחַת" שִׁמְעוֹן, "מֵאַחַת" שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן, "הֵנָּה אָבוֹת", "מֵהֵנָּה" תּוֹלָדוֹת, "אַחַת" שֶׁהִיא "הֵנָּה" זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת, "הֵנָּה" שֶׁהִיא "אַחַת" שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת. וּשְׁמוּאֵל, "אַחַת" שֶׁהִיא "הֵנָּה" "הֵנָּה" שֶׁהִיא "אַחַת" לָא מַשְׁמָע לֵיהּ.

שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (לעיל כ, ט) "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד". כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ. אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מְלַאכְתָּן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סא, ה) "וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם". וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד", מְלַאכְתָּן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי עַצְמָן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, מח) "וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ".

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ. לָמָּה נֶאֱמַר. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁקְּדֻשַּׁת מוֹעֲדִים מְסוּרָה לְבֵית דִּין כָּךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מְסוּרָה לְבֵית דִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה', שַׁבָּת מְסוּרָה לַה' וְאֵין מְסוּרָה לְבֵית דִּין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת. (וּכְתִיב) "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת". זוֹ הִיא שֶׁהָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר (פקח) [חַלֵּל] עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, דָּבָר שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לוֹ, וְאֵיזוֹ, זוֹ מִילָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא אוֹמֵר. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ שָׁמַר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְגוֹ'. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת כְּתִקְּנָהּ מַעֲלִין עָלָיו כָּאֵלוּ שָׁמַר כָּל שַׁבָּתוֹת מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְגוֹ'.

בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא בֵּינִי לְבֵין הָאֻמּוֹת. אוֹת הִיא לְעֹלָם. מַגִּיד שֶׁאֵין הַשַּׁבָּת בְּטֵלָה מִיִּשְׂרָאֵל לְעוֹלָם. וְכֵן כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁנָּתְנוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁן עֲלֵיהֶן נִתְקַיְּימוּ בְּיָדָן, וְדָבָר שֶׁלֹּא נָתְנוּ נַפְשָׁן עָלָיו לֹא נִתְקַיְּמוּ בְּיָדָן. כְּגוֹן הַשַּׁבָּת וְהַמִּילָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה וּטְבִילָה שֶׁנָּתְנוּ נַפְשָׁן עֲלֵיהֶן נִתְקַיְּמוּ בְּיָדָן, וּכְגוֹן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַדִּינִין שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת שֶׁלֹּא נָתְנוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁן עֲלֵיהֶן לֹא נִתְקַיְּמוּ בְּיָדָן. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ' שָׁבַת מִמְּלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת עֲבֹדָה. אוֹ אַף מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּנָּפַשׁ, מַגִּיד שֶׁאֵין הַדִּין בָּטֵל מִלְּפָנָיו לְעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ", וּכְתִיב (דברים לב, ד) "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ" וְגוֹ'.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. כּוּתִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹּא קִבֵּל אֶת הַמִּילָה, חַיָּב מִיתָה. לָמָּה, שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה עָלֶיהָ וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אוֹתָהּ כְּתִקְּנָהּ. וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר, מִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הַשַּׁבָּת חַיָּב מִיתָה. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ וּמַטְרוּנָא שֶׁיּוֹשְׁבִין וּמְשִׂיחִין זֶה עִם זֶה, מִי שֶׁבָּא וּמַכְנִיס רֹאשׁוֹ בֵּינֵיהֶם אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, כָּךְ הַשַּׁבָּת הִיא [אוֹת] בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵין יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא, לְפִיכָךְ כּוּתִי שֶׁבָּא וּמַכְנִיס עַצְמוֹ בֵּינֵיהֶם חַיָּב מִיתָה.

כָּל שֶׁתִּעַבְתִּי לְךָ הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאכַל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, ג) "לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה". אִי הָכִי מַעֲשֵׂה שַׁבָּת לִיתְסְרוּ. אֲמַר קְרָא, כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם, הִיא קֹדֶשׁ וְאֵין מַעֲשֶׂיהָ קֹדֶשׁ.

**פסוק יח** וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. בַּתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה לָמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ, עַד שֶׁנִּתְּנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר. מַאי דִּכְתִיב לֻחֹת אֶבֶן. אִם מֵשִׂים אָדָם לְחָיָיו כְּאֶבֶן זוֹ שֶׁאֵינָהּ נִמְחֵית, תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ. וְאִם לָאו, אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר. מַאי דִּכְתִיב "חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת". אִלְמָלֵי לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, לֹא נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. רַב אָחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר. אַף אֵין אֻמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, אַל תִּקְרֵי "חָרוּת" אֶלָּא חֵרוּת.

כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים (כ' בְּרֶמֶז קפ"ג).
