# פרק כ"ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/shemot/mishpatim/perek-24/

**פסוק א** וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מְהַלְּכִין, וְנָדָב וַאֲבִיהוּא מְהַלְּכִין אַחֲרֵיהֶן, וְהָיוּ אוֹמְרִים, מָתַי שְׁנֵי זְקֵנִים הַלָּלוּ מֵתִים וְאָנוּ נוֹהֲגִין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר תַּחְתֵּיהֶן. רַבִּי יוּדָן מִשֵּׁם רַבִּי אֵיבוֹ אֲמַר. בְּפִיהֶם אָמְרוּ זֶה לָזֶה. רַבִּי פִּנְחָס אֲמַר. בְּלִבָּם הִרְהֲרוּ. אֲמַר רַבִּי בֶרֶכְיָה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵּדַע מַה יֵּלֵד יוֹם", הַרְבֵּה סְיָחִים מֵתוּ וְנַעֲשָׂה עוֹרוֹתֵיהֶם שְׁטוּחִין עַל גַּבֵּי אִמּוֹתֵיהֶן. אֲמַר רַב פַּפָּא. הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי, נְפִישִׁי גְמַלֵּי סָבֵי, דְּטָעִינֵי מַשְׁכֵי דְהַוַּגְנֵי.

וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק. הַתּוֹרָה לֹא נִתְּנָה אֶלָּא בִּזְכוּת הִשְׁתַּחֲוָיָה. .

(פסוק ד) וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר. בַּחֲמִישִׁי בָּנָה מִזְבֵּחַ וְגוֹ' . וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

**פסוק ה** וַיַּעֲלוּ עֹלֹת. בֵּית שַׁמַּאי סַבְרֵי. עוֹלוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עוֹלַת רְאִיָּה הֲוָאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. עוֹלַת תָּמִיד הֲוָאי. בָּעֵי רַב חִסְדָּא הַאי קְרָא הֵיכֵי כְתִיב וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, כְּבָשִׂים, וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים, פָּרִים, אוֹ דִלְמָא אִידִי וְאִידִי פָּרִים. לְמַאי נַפְקָא מִינָּהּ, לְפִסּוּקֵי טַעְמֵי. רַב אָחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אֲמַר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה כְּעוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבַּר, מַאי, כְּבָשִׂים הֲווּ אוֹ פָּרִים הֲווּ. תֵּיקוּ.

תַּנָּא דְבֵי אֵלִיָּהוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לג, כו) "אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן", אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ, וְלֹא יָצָאת מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע חִנָּם, וַאֲפִלּוּ הוּא יִשְׂרָאֵל רָאוּי הוּא לְהַעֲלוֹת עוֹלָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', וְכָל הַנַּעֲשֶׂה עָצֵל מִן הָעֲבֵרָה וְלֹא עֲשָׂאָהּ הֲרֵי הוּא נִזּוֹן מִזִּיו הַשְּׁכִינָה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יא) וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ.

יָתִיב רַב חִנָּא בַּר רַב קְטִינָא קָמֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, וְיָתִיב וְקָאֲמַר וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲמַר לֵיהּ, הָכֵי אֲמַר רַב אַשִּׁי, קָרְבָה וּפְסָקוּהָ וְכוּ'. סְבַר לְאוֹתְבֵיהּ מִמַּתְנִי', שְׁמַע דְּקָאֲמַר מִשּׁוּם רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֵין טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, אוֹתְבֵי מִבְּרַיְיתָא דְּשָׁוְיָא בְּכֻלְּהוּ, דְּתַנְיָא, עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, וַעֲבֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וְהַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקָּרֵב, בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת תְּמִימוֹת, וּבַעֲלֵי מוּמִין טְהוֹרִין אֲבָל לֹא טְמֵאִים, וְהַכֹּל קָרְבַּן עוֹלוֹת, וְעֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, וְגוֹיִם בַּזְּמַן הַזֶּה רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן.

כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (כָּתוּב בְּרֶמֶז רע"ז).

**פסוק ו-ח** וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם. וּגְמִירֵי, דְּאֵין הַזָּאָה בְּלֹא טְבִילָה. מִכָּאן לַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ. וְגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל אֵינוֹ גֵר.

וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם מֵהֵיכָן הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעַאי אוֹמֵר. הַדָּם הָיָה נֶחֱלָק מֵאֵלָיו. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר. מֵעֲשֵׂה נִסִּים נַעֲשָׂה בּוֹ, נַעֲשָׂה חֶצְיוֹ שָׁחוֹר וְחֶצְיוֹ אָדֹם. רַבִּי יִצְחָק אָמַר. בַּת קוֹל יָצְאָה מֵהַר חוֹרֵב וְאָמַר לְמֹשֶׁה, עַד כָּאן חֲצִי הַדָּם. בַּר קַפָּרָא אָמַר. מַלְאָךְ יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם בִּדְמוּת מֹשֶׁה, וְחִלְּקוֹ. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בָּקִי הָיָה מֹשֶׁה בְּהִלְכוֹת הַדָּם, וְחִלְּקוֹ. וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנוֹת. בָּאַגָּנֹת כְּתִיב, לֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה, וְלֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה. אֲמַר לֵיהּ. מַה נַּעֲשֶׂה בְּחֶלְקֶךָ. אֲמַר לוֹ. זְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ. הוּא נִשְׁבַּע לָהֶן וְהֵן נִשְׁבְּעוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט, יא) "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' וּבְאָלָתוֹ", וְהוּא נִשְׁבַּע לָהֶן, "וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית (עִמָּךְ) [אֹתָךְ"].

**פסוק י** **רמז שסב** וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו וְכוּ' (כָּתוּב בְּרֶמֶז ).

בְּמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (להלן לב, טז) "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה", וְאוֹמֵר כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, מַקִּישׁ מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה, מַה מַעֲשֶׂה הָאָמוּר לְהַלָּן, שֶׁל סַפִּיר, אַף מַעֲשֶׂה הָאָמוּר כַּאן, שֶׁל סַפִּיר.

אֲמַר רַבִּי שֵׁילָא. בְּבָבֶל כְּתִיב, "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר", בְּמִצְרַיִם כְּתִיב, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָאֶבֶן קָשָׁה מִן הַלְּבֵנָה, כָּךְ שִׁעְבּוּד שֶׁל בָּבֶל קָשֶׁה מִשִּׁעְבּוּדָהּ שֶׁל מִצְרָיִם.

**פסוק יא-יד** עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה. אֲמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא, וְאִי תֵימָא, רֵישׁ לָקִישׁ. מַאי דִּכְתִיב עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן. לֻחֹת, זוֹ תּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה, זוֹ מִשְׁנָה, מִצְוָה, אֵלּוּ מִצְווֹת, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, אֵלּוּ הַדִּינִים, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, אֵלּוּ נְבִיאִים, (לְהוֹרוֹת) [לְהוֹרֹתָם], זֶה תַלְמוּד. מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם נִתְּנוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינָי.

וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ. אֲמַר רַבִּי פִּנְחָס. מִכָּאן שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לְהַשְׁלָחַת יָד. אֲמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא. וְכִי קָלוֹרִין עָלְתָה עִמָּהֶן לְסִינַי דְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי שְׁכִינָה, כְּאָדָם שֶׁהוּא מַבִּיט בַּחֲבֵרוֹ מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר. אֲכִילָה וַדַּאי, דִּכְתִיב (משלי טז, טו) "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים". אֲמַר רַבִּי תַנְחוּם. מְלַמֵּד שֶׁהֵגִיסוּ אֶת לִבָּם, וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי. מֹשֶׁה לֹא זָן עֵינָיו מִן הַשְּׁכִינָה, דִּכְתִיב (לעיל ג, ו) "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" וְגוֹ', וְנֶהֱנָה מִן הַשְּׁכִינָה, דִּכְתִיב "וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו", נָדָב וַאֲבִיהוּא זָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַשְּׁכִינָה, וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא נֶהֱנוּ מִן הַשְּׁכִינָה, "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא" וְגוֹ'.

וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה. שָׁקַל כְּבוֹדָן כִּכְבוֹדוֹ, שֶׁהָיוּ חֲכָמִים וְצַדִּיקִים. אֲבָל אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא הָיוּ צַדִּיקִים, אֶלָּא עֲבָדָיו, אָמַר לָהֶם, (בראשית כב, ה) "שְׁבוּ לָכֶם פֶּה עִם הַחֲמוֹר", עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר. דָּבָר אַחֵר. לֹא לָכֶם אַתֶּם יוֹשְׁבִים אֶלָּא לָנוּ, רְאוּ לְאֵיזֶה מָקוֹם אָנוּ הוֹלְכִים, לִמְקוֹם שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וּמַלְאָכִים, בַּקְּשׁוּ עָלֵינוּ רַחֲמִים שֶׁנַּעֲלֶה לְשָלוֹם וְנָשׁוּב לְשָלוֹם, וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ עֲלֵה אֵלַי וְהִבְטִיחוֹ, כָּךְ הָיָה מִתְפַּחֵד, וְכֵן יַעֲקֹב (שם לב, ח) "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ", אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ וְיִפְדֵּנוּ מִכָּל צָרָה.

מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ (אֲלֵיכֶם) [אֲלֵהֶם]. אֲמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אֲמַר רַבִּי יוֹנָתָן. מִנַּיִן לְמוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁעָלָיו הָרְאָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר, מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ (אֲלֵיכֶם) [אֲלֵהֶם], יַגִּישׁ רְאָיָה אֲלֵהֶם. הָא לָמָּה לִי קְרָא, סְבָרָא הוּא, דְּכָאִיב לֵיהּ כְּאֵיבָא אָזִיל לְגַבֵּי אַסְיָא, אֶלָּא קְרָא לְכִדְרַב נַחְמָן הוּא דְּאִצְטְרִיךְ, דַּאֲמַר רַב נַחְמָן אֲמַר רַבָּה בַּר אָבוּהָ, מִנַּיִן שֶׁנִּזְקָקִין לַתּוֹבֵעַ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ (אֲלֵיכֶם) [אֲלֵהֶם], יַגִּישׁ דְּבָרָיו אֲלֵיהֶם. אָמְרֵי נְהַרְדָּעֵי מִשּׁוּם רַב נַחְמָן. פְּעָמִים שֶׁנִּזְקָקִין לַנִּתְבַּע תְּחִלָּה הֵיכֵי דְּקָא זִילֵי נִכְסֵי.

וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ, רְאִינוּהוּ בְּיוֹם עִבּוּרוֹ, וּבַלַּיְלָה לֹא רָאִינוּ, וְקִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס. עֵדוּת שֶׁקֶר הֵעִידוּ, הֵיאַךְ מְעִידִין אֶת הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה, וּלְמָחָר נִמְצָא כְּרֵסֵהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל. גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ, שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבְמָעוֹתֶיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנְךָ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמֵּצֵר. אֲמַר לֵיהּ. יֵשׁ לִי לִלְמֹד שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בֶּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, ד) "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'", בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ, תְּנָא אֲמַר לֵיהּ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "אֹתָם" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, "אֹתָם" אֲפִלּוּ שׁוֹגְגִין, "אֹתָם" אֲפִלּוּ מְזִידִין, "אֹתָם" אֲפִלּוּ מֻטְעִים. וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֲמַר לֵיהּ. עֲקִיבָא, נִחַמְתָּנִי נִחַמְתָּנִי. בָּא לוֹ אֵצֶל רַבִּי דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס. אֲמַר לֵיהּ. אִם בָּאִים אָנוּ לָדוּן אַחַר בֵּית דִּין שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, צְרִיכִין אָנוּ לָדוּן אַחַר כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמַד מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד עַכְשָׁיו, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן שֶׁל זְקֵנִים, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם, פְּלוֹנִי כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, פְּלוֹנִי כְּאֶלְדָּד וּמֵידָד, פְּלוֹנִי כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל" וְגוֹ' וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל" וְגוֹ', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּין, כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר הֲרֵי הוּא כָּאַבִּיר שֶׁבָּאַבִּירִים, וּכְתִיב (דברים יז, ט) "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם", וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל שׁוֹפֵט שֶׁלֹּא הָיָה בְיָמָיו, וְאוֹמֵר "אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים" וְגוֹ'. נָטַל מַקְלוֹ וּמָעוֹתָיו, הָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיַבְנֶה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָמַד מִכִּסְאוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאֹשׁוֹ. אֲמַר לֵיהּ. שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וְתַלְמִידִי, רַבִּי, שֶׁלִּמַּדְתַּנִי תוֹרָה בָרַבִּים, וְתַלְמִידִי, שֶׁאֲנִי גּוֹזֵר עָלֶיךָ וְאַתָּה מְקַיְּמוֹ. וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אֲמַר לֵיהּ. אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַגְּדוֹלִים נִשְׁמָעִין לַקְּטַנִּים וּמִתּוֹךְ כָּךְ קְטַנִּים נוֹשְׂאִים קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן.

**פסוק טו-טז** וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי. תַּנְיָא. מֹשֶׁה עָלָה בֶּעָנָן וְנִתְכַּסָּה בֶּעָנָן וְנִקְדַּשׁ בֶּעָנָן כְּדֵי לְקַבֵּל תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּטָהֳרָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה אַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהוּא תְּחִלָּה לְאַרְבָּעִים יוֹם. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר. וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה', בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, (וְכִסָּהוּ) [וַיְכַסֵּהוּ] הֶעָנָן, לָהָר, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מֹשֶׁה וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין, וְלֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לַחֲלֹק לוֹ כָבוֹד לְמֹשֶׁה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר. לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְמָרֵק אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁבְּמֵעָיו, לְשׂוּמוֹ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר. לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאַיֵּם עָלָיו, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תוֹרָה נְתוּנָה בְּאֵימָה בְּיִרְאָה בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ק, יא) "עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה [וְגִילוּ בִּרְעָדָה"], בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה. בְּמַאי קָא מִפְלְגֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא. בִּפְלֻגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא, בְּשִׁשָּׁה בַּחֹדֶשׁ נִתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּשִׁבְעָה בּוֹ. מַאן דַּאֲמַר בְּשִׁשָּׁה בוֹ נִתְּנָה, בְּשִׁבְעָה עָלָה. מַאן דַּאֲמַר בְּשִׁבְעָה, בְּשִׁבְעָה נִתְּנָה וּבְשִׁבְעָה עָלָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סְבַר לָהּ כְּתַנָּא קָמָא דַּאֲמַר בְּשִׁשָּׁה בַחֹדֶשׁ נִתְּנָה תוֹרָה, הִלְכָּךְ זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה אַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי. לְקַבֵּל תּוֹרָה, דְּאִי סַלְקָא דַעְתָּךְ, וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן, לָהָר, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, לְקַבּוּלֵי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הָא קַבִּילוּ מִשִּׁשָּׁה וְהָא אִסְתַּלַּק עֲנָנָא מִשִּׁשָּׁה. וְרַבִּי עֲקִיבָא סְבַר לָהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דַּאֲמַר בְּשִׁבְעָה בַּחֹדֶשׁ נִתְּנָה תוֹרָה. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי עֲקִיבָא, הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַת לָהּ דִּבְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְסִיוַן וְשִׁיתְסַר דְּתַמּוּז מָלְאוּ לְהוֹן אַרְבָּעִין יוֹמִין דַּהֲוָה בָּהָר, וּבְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נְחַת וַאֲתָא וְתַבְרִינְהוּ לַלּוּחוֹת, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דַּאֲמַר שִׁשָּׁה דִפְרִישָׁה (וְה') [וְאַרְבָּעִים] דְּהַר, עַד עֶשְׂרִים וְשְׁלֹשָׁה בְתַמּוּז לָא אִיתְבּוּר לוּחוֹת. אֲמַר לְךָ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. אַרְבָּעִים דְּהַר בַּהֲדֵי שִׁשָּׁה דִפְרִישָׁה. וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. מֹשֶׁה וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין, וְלֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לַחֲלֹק לוֹ כָבוֹד לְמֹשֶׁה מֵיתִיבֵי. (במדבר ז, פט) "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו", קוֹל לוֹ, קוֹל אֵלָיו, מֹשֶׁה שָׁמַע וְכָל יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ. לָא קַשְׁיָא, הָא בִּקְרִיאָה הָא בְּדִבּוּר.

**פסוק יז** וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בָּעֲבֵרָה מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן, וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת, לֹא יְרֵאִין וְלֹא מִזְדַּעְזְעִין, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶן בַּעֲבֵרָה מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו".

עַד שֶׁלֹּא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל מַה כְּתִיב וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת. אֲמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שֶׁבַע מְחִיצוֹת שֶׁל אֵשׁ הָיוּ נוֹצְצוֹת זוֹ בְּזוֹ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין וְלֹא מִתְיָרְאִין וְלֹא מִתְפַּחֲדִין, וְכֵיוַן שֶׁחָטְאוּ אֲפִלּוּ פְנֵי הַסַּרְסוּר לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִרְאוֹת, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שם) "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת (פְּנֵי) מֹשֶׁה וְגוֹ' וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא. אַף הַסַּרְסוּר הִרְגִּישׁ בָּעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן". רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֵיבוֹ. "מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "מַלְכֵי צְבָאוֹת", מַלְכֵיהֶן דְּמַלְאָכִים, אֲפִלּוּ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו שֶׁלּוֹ, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ פְּנֵי הַגּוּלַיְירִין לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, יט) "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה".

**רמז שסג** תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. עַד שֶׁלֹּא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתַּן אֵימָתוֹ עַל כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, וְכֵיוַן שֶׁחָטָא נִתַּן אֵימָתָן עָלָיו. עַד שֶׁלֹּא חָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל אִימִירוּן, וְכֵיוַן שֶׁחָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל אֲגַרְיוּן. עַד שֶׁלֹּא חָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל וְעוֹמֵד עַל רַגְלָיו, הָדָא דִכְתִיב "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' מִתְהַלֵּךְ" וְגוֹ', אֲמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, "מְהַלֵּךְ" אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא מִתְהַלֵּךְ, מְקַפֵּץ וְסָלִיק, וְכֵיוָן שֶׁחָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל וּמִתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ. אָמַר רַבִּי אֵיבוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּרְעָה קוֹמָתוֹ, וְנַעֲשֵׂית שֶׁל מֵאָה אַמָּה. עַד שֶׁלֹּא אֵרַע אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה לְדָוִד מַה כְּתִיב, (תהלים כז, א) "ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד", וְכֵיוַן שֶׁאֵרַע אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה לְדָוִד מַה כְּתִיב "וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהֶחֱרַדְתִּי אֹתוֹ". עַד שֶׁלֹּא חָטָא שְׁלֹמֹה הָיָה רוֹדֶה בַּשֵּׁדִים, הָדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ב, ח) "עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת", שֶׁהָיָה רוֹדֶה בַּשֵּׁדִים וּבַשֵּׁדוֹת, וְכֵיוָן שֶׁחָטָא הָיָה מֵבִיא שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שה"ש ג, ז) "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה" וְגוֹ'. עַד שֶׁלֹּא חָטָא שָׁאוּל מַה כְּתִיב בֵּיהּ, "וְשָׁאוּל לָכַד (אֶת) הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו וְגוֹ' וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ", מַהוּ יַרְשִׁיעַ, נִצַּח, וְכֵיוַן שֶׁחָטָא מַה כְּתִיב, (שם כח, ה) "וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד".

**פסוק יח** וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן. כְּתִיב (להלן מ, לה) "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן", וּכְתִיב וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן. מְלַמֵּד שֶׁתְּפָסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לְהָבִיאוֹ בֶּעָנָן. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תְּנָא. נֶאֱמַר כָּאן בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם", מַה לְּהַלַּן שְׁבִיל, דִּכְתִיב (שם) "וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה", אַף כַּאן שְׁבִיל.

וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מְטַיֵּל וְסָלִיק מִן טְבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, וַהֲוָה מִסְתְּמִיךְ עַל כִּתְפֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא. מְטוּן חָד בֵּית חֲקַל. אֲמַר. דֵּין הֲוָה דִּידִי, וּזְבַנְתֵּיהּ, מִבַּעְיָא לָעֵי בְאוֹרַיְיתָּא. מְטוּן חָד בֵּית זֵיתָא. אֲמַר. דֵּין בֵּית זֵיתָא הֲוָה דִּידִי, וּזְבַנְתֵּיהּ, מִבַּעְיָא לָעֵי בְאוֹרַיְיתָּא. מְטוּן חָד בֵּית כְּרַם. אֲמַר. דֵּין בֵּית כְּרַם הֲוָה דִּידִי, וּזְבַנְתֵּיהּ, מִבַּעְיָא לָעֵי בְאוֹרַיְיתָּא. שַׁרְיָא רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בָּכֵי אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אַתְּ בָּכֵי. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא בָּכֵי דְּלָא שָׁבְקֵית לְסִיבוּתִיךְ כְּלוּם. אֲמַר לֵיהּ. חִיָּא בְּרִי, קַל הוּא בְּעֵינֶיךָ שֶׁמָּכַרְתִּי דָּבָר שֶׁנִּתַּן לְשִׁשָּׁה וְקָנִיתִי דָּבָר שֶׁנִּתַּן לְאַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְשִׁשָּׁה יָמִים, דִּכְתִיב "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ", אֲבָל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, הָדָא הוּא דִכְתִיב (להלן לד, כח) "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה". (כך) [כְּד] דָמִךְ רַבִּי יוֹחָנָן הָיָה דוֹרוֹ קוֹרֵא עָלָיו (שה"ש ח, ז) "אִם יִתֵּן אִישׁ כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה", שֶׁאָהַב רַבִּי יוֹחָנָן אֶת הַתּוֹרָה, "בּוֹז יָבוֹזוּ לוֹ".
