# פרק ל"ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yalkut-shimoni/shemot/vayakhel/perek-37/

**פסוק א** **רמז תיד** ויעש בצלאל את הארן, זה שאמר הכתוב (תהלים קיט, קל) "פתח דבריך יאיר", כשבקש הקדוש ברוך הוא לבנות את העולם נתעטף באורה וברא את עולמו, שנאמר "עטה אור כשלמה", ואחר כך (שם) "נוטה שמים כיריעה". מן הקדוש ברוך הוא למדו הצדיקים שיהו מתחילין באורה, כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה "ועשו לי מקדש" אמר משה לבצלאל, פתח תחלה מלאכת הארון, "ויעש בצלאל את הארן".

(משלי ט, ט) "תן לחכם ויחכם עוד", זה בצלאל, בשעה שאמר לו משה לבצלאל עשה משכן אמר בצלאל, למה הוא המשכן, אמר ליה, להשרות שכינה בתוכו וללמד לישראל תורה, אמר בצלאל, והיכן התורה נתונה, אמר ליה, משאנו עושין משכן נעשה ארון, והוא התחיל בארון, שנאמר ויעש בצלאל את הארן.

אמר רב יהודה. שלש ארונות עשה בצלאל, אמצעי של עץ, תשעה, פנימי של זהב, שמונה, חיצון של זהב, עשרה ומשהו. והא תניא אחד עשר ומשהו. הא למאן דאמר יש בעביו טפח, הא למאן דאמר אין בעביו טפח. מאי משהו, זר. אמר רבי יוחנן. שלשה זרין הן, של מזבח, של ארון, של שלחן. של שלחן, זכה דוד ונטלו, של מזבח, זכה אהרן ונטלו, של ארון, מנח, כל הרוצה לקח יבוא ויקח. שמא תאמר פחות שבהן היה, תלמוד לומר (משלי ח, טו) "בי מלכים ימלכו". רבי יוחנן רמי. כתיב "זר" וקרינן זיר, זכה, נעשה לו זיר, לא זכה, נעשה זרה הימנו. "מבית ומחוץ תצפנו". אמר רבא. כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אינו תלמיד חכם.