# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeyhatlaot/10/

וביום הושענא רבא לפנות ערב כאשר התחיל ברוך דין הנ"ל להרבות בחרופיו שאין כדאי לפרטם, אחר־כך בשמיני עצרת נתקבצו אליו הרבה עזי פנים, ושתו אצלו קדם הקפות, ובליל שמחת־תורה הכינו עצמם לילך להקפות.

והדרך לבית־המדרש היה דרך בית מוהרנ"ת, וכאשר נודע למוהרנ"ת מרב ההוללות והשכרות ומשתה היין שבבית ברוך דין, הבין אשר בעברם דרך ביתו יפערו פיהם לבלי חק לחרף ולגדף אותו, על־כן הזהיר מאד על מקרביו שנמצאו בביתו, שלא יצא אחד מהם לחוץ לעשות מריבה עם העזי פנים האלה.

אבל אף־על־פי־כן היו בני הנעורים (שמו ר' שמשון) שלא יכלו להתאפק על עלבונם להיות מן הנעלבים ואינם עולבים, ויצאו לחוץ לריב עמהם, עד שנעשו הכאות, והקבוץ שלהם היה רב מאד, עד שלולא מה שנזדרזו אנשי שלומנו להביא אנשי חיל שקורים אביעשטישקעס להשקיט המריבה, היו באים העזי פנים הנ"ל על־ידי ההכאות שהכו את אנשי שלומנו להריגה ממש.

ומוהרנ"ת הקפיד מאד על אנשיו שלא שמעו בקולו ויצאו לריב עמהם, עד שהכרחו להעצה הזאת שלא יהרגו אותם חס ושלום.

וקצרתי קצת כי קשה לפרט כל דבר בכתב (שראש שלהם הלך אל ר' נתן ואמר לו מוסר עד שהלך עם הרב הנ"ל, ולאחר־כך אמר מוהרנ"ת, מי יודע איזה עולות דברו ממנו).