# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeyhatlaot/14/

והנה במוצאי שבת קדש כשהלכו האנשי חיל מבית מוהרנ"ת, נכנסו עוד הפעם אנשי עיר ברסלב למוהרנ"ת, וימצאו אותו יושב בדבקות נפלאה להשם יתברך, וחזר לעצמו כמה פעמים את המשנה הילודים למות והמתים להחיות לידע ולהודיע שהוא וכו'.

והרבה לחזור את המשנה הזאת בהרגשה עצומה כמה פעמים בהתלהבות גדולה מאד.

אחר־כך כששב לדעתו, אמר לאנשיו, כפי אשר נשכח משר העיר לחתם הפתח השני שיש במרפסת שלפני עליתו החוצה, לזאת יעמידו סלם תכף בלילה להמרפסת לעלות על העליה, שיוציאו משם כל כתבי תורתו.

וכן עשו, ויקחו משם כל כתבי תורתו, רק נשכח מהם תבה קטנה (שיפלאד) במקום מצנע שהיה שם גם־כן קצת כתבים ונלקחו אחר־כך ליד הגוים.

ותכף אחר שבת מהר מוהרנ"ת לברח מביתו, ויברח תחלה לכפר הסמוך, להעיר שישב שם אחד מאנשיו, ונתעכב שם בערך יום או יומים, וחשב אולי אף־על־פי־כן ישקט הרעש, ויהיה ביכלתו לשוב לביתו, אבל אחר החקירה והדרישה מה שנעשה בהעיר, הבין שהוא מכרח לברח מברסלב.

ויברח תחלה משם לאומן ומאומן לטשעהרין ומטשעהרין לקרמנטשוק, ושם ישב עד שעזר השם יתברך על־ידי ידידנו הר' שמואל ווינברג, לפיס את שרי העיר והוציאו לחפשי את כל האסורים, וגם קצת כתבי יד הנ"ל.

ושר העיר נתן רשות לתת בילעט [רשיון מסע] למוהרנ"ת, וקבלו את הבילעט וישלחו מיד את הבילעט לקרמנטשוק למוהרנ"ת, כדי שיוכל לשוב לברסלב לביתו.