# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeyhatlaot/19/

ואחר שנשלחו האגרות הנ"ל, אין ביכלת לבאר כלל מה שעבר על שארית הפלטה על־ידי הזאבים וחיות רעות הנ"ל.

וכן להפך אין לבאר כלל הגבורות והנוראות שהפליא השם יתברך עם מוהרנ"ת ועם אנשיו, שיתקימו על־כל־פנים בין הזאבים האלה.

רק בטארוויצע נזוק איש אחד מאנשי מוהרנ"ת, כי מרב ההכאות והענויים שענו אותו נחלה מתחת ידם בחלי נופל רחמנא לצלן.

ואבי ז"ל ר' נחמן מטולטשין, ברח מביתו לאומן, כי באומן היה אז צד גדול שהרחיקו את עצמם מחסידי סווראן.

כי בתחלת הקיץ הזה נסע הרב מסווראן לאומן, וכאשר עבר על־יד הבית־מדרש שבנה שם מוהרנ"ת, ענה ואמר לחסידיו בזיון גדול לפניכם (שיש פה ברסלב, קלויז והרסו וכו') זיא אויך צי נעמין [אותה גם להעביר מן העולם].

אבל היה שם באומן גביר אחד ר' אברהם... שהיה מאנשי השם, גם היה לו ארבע אותות הכבוד (מאנדאלין) מהקיסר ירום הודו דרוסיא, והוא לא היה יכל לסבל לראות הענויים של אנשים כשרים כל־כך, וכתב מכתב להרב מסווראן אשר על־כל־פנים לא יסע עוד הפעם לאומן.

וגם הגביר הנ"ל הטיל אימה על המתנגדים והזהירם שלא יעשו שום רעה לאנשי מוהרנ"ת עד שישבו שם אנשי שלומנו לבטח.