# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeyhatlaot/23/

ר' ראובן יוסף היה דר בעיר האייסין שאנשי העיר הזאת היו חסידי הרב מסווראן.

ואנשי שלומנו מברסלב כשהיו נוסעים לאומן שהדרך היא על עיר האייסין, היו ישנים בביתו של ראובן יוסף הנ"ל, והוא היה מקבל אותם בסבר פנים יפות, ובאכילה ושתיה ככל צרכם.

וקצת שנים לפני המחלקת הנ"ל עברו שם אנשי שלומנו ביום כ"ח אדר, כדי לבוא למחרת בערב ראש־חדש ניסן על הציון הקדוש באומן, ובבואם לבית ר' ראובן יוסף הנ"ל, מצאו אותו שוכב על מטתו במחלה מסכנת סמוך למיתה, ולא היה יכל לטעם שום דבר, גם לא היה יכל עוד לדבר.

וכשאנשי שלומנו ראו זאת, דוה לבם על זה מאד מצד אהבתם אותו, ומצד בטול אכסניה טובה ויקרה כזאת שתתבטל במותו, כי כבר היה לאחר יאוש בלב כלם.

וקבלו על עצמם שבבואם למחרת בערב ראש־חדש באומן על הציון הקדוש, והיה בקשה ותפלה הראשונה שלהם על רפואתו, כי השם יתברך רב להושיע, וכן עשו, וברחמי השם יתברך נתקבלה תפלתם.

ושמעתי מאבי ז"ל שנתגדל אז בביתו, כי הוא היה דודו של אבי ז"ל שהוא בעצמו עמד אז אצלו וראה שמכון בשעה הזאת בבקר בערב ראש־חדש שהיו אנשי שלומנו מתפללים אז בבית ציון הקדוש על רפואתו, נשתנה לטובה, ומאז והלאה התחיל להתרפא מיום ליום, עד שנתרפא בשלמות.

ואולם אחר־כך כשעברו קצת שנים ונתעורר תבערת המחלקת הנ"ל ומכתבי הסווראנער יצאו ונתפשטו, ויירא ר' ראובן יוסף מהמתנגדים שלא יעשו לו רעה, אז התחילו בני ביתו לדבר על לבו שיסע להרב מסווראן להכניע את עצמו נגדו, והוא נתפתה לדבריהם, כי נדמה לו ברור שאם לא יכניע עצמו לנסע אליו, יהרגוהו המתנגדים בלי ספק.

ובבואו לבית הרב מסווראן, צוה עליו שיתן לו תקיעת כף שלא יתן למוהרנ"ת להתאכסן אצלו, וגם לאנשיו כן.

ושם בועד החסידים שהקיפוהו מסביב בעמדו לפני הרב, אם לא היה מסכים על דבריו, בודאי היו מכים אותו החסידים מכות רצח.

כאשר קרה פעם אחת לרב אחד שלא היה כלל מאנשי שלומנו, והרב מסווראן היה לו תרעומות עליו מחמת סבות אחרות, והרב הזה היה יושב על שלחנו של הרב מסווראן אבל לא רצה להכניע את עצמו כל־כך לפניו, והכו אותו חסידיו בצדו השמאלית עד שנחלה ומת.

ומחמת כל זה הכניע עצמו ראובן יוסף הנ"ל, ונתן לו תקיעת כף על זה.

וחזר אחר־כך לביתו ונענש תכף בבואו לביתו, שחזרה עליו מחלתו הנ"ל וכבדה עליו מאד עד שנפטר.

ואז ראו עין בעין אשר כל חייו ורפואתו אז ממחלתו היתה רק על־ידי התפלה של אנשי מוהרנ"ת על ציון אדמו"ר זצ"ל.