# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeyhatlaot/3/

וכאשר ארכו הימים והגיע זמן שדוכין לבתו, עשה שדוך עם בת אדמו"ר, מרת האדיל, ויקח את בנה הר' אברהם דב לחתן לה.

וכאשר הגיע זמן נשואיהם בהיותם ערך ארבע עשרה שנה כמנהג השנים הקודמים, הזמין המחתן משה הנ"ל עוד הפעם את גיסו הרב מטאמאשפיל עם זוגתו, שיבואו לברסלב למועד הנשואין.

ובהיותם על הנשואין, מחמת שהיה להם שנאה בחנם מכבר על מורנו מוהרנ"ת כנ"ל, פערו פיהם לבלי חק ויחרפו את מוהרנ"ת לפני אנשיו (ואשת הרב הנ"ל פערה פה כל־כך בחרוף וגדוף, עד שגרמה לעצמה הכאה מאחד מאנשי שלומנו) עד שעל־ידי־זה נתעורר מריבה גדולה.

ומיום ליום חשב הרב מטאמאשפיל מחשבות להסית את אחותו עלקא הנ"ל ובנה ובתה שיהיו שונאים למוהרנ"ת, ויעוררם שהם יסיתו ויפתו את האיש משה הנ"ל בעצמו שגם הוא יתהפך לשונא, לרודף את מוהרנ"ת.