# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/10-2/

ויהי היום בשנת תק"פ סמוך לפסח קדם ראש חדש ניסן, נתישבתי לדבר עם חברי רבי יהודה אליעזר מזה, והמתקתי עמו סוד יחדו שיסע עמי יחד לארץ ישראל. כי מקדם ידעתי שגם לרי"א יש לו כסופין לבוא לארץ ישראל. וגם ספר לי שפעם אחת חלם לו שהיה לפני רבנו זכרונו לברכה, ודבר עמו מה שצריך ואמר לו רבנו זכרונו לברכה שתקונו הוא שיהיה בארץ ישראל. ועל כן נתרצה עמי רבי יהודה אליעזר הנזכר לעיל ברצון שלם שיסע עמי יחד לארץ ישראל ושיתן לי עשרה אדמים על הוצאות בשבילו לפחות ובקש אותי מאד מאד שלא אקח אחר ולא אסע בלעדו.

ודברי עם רי"א אז היו באפן זה, שאחר פסח יש בדעתי לנסע לניקולאיב לבקש את רבי ליב דובראוונער אולי יתרצה להוציא מכיסו מה שצריכין על הדפסה לגמר. ואם יתרצה מה טוב ואז אחזר לביתי ולא אסע משם לארץ ישראל, כי ההדפסה חשובה ויקרה בעיני מאד כי הוא זכות הרבים לדורות, אך אם לא אזכה לפעל אצלו שיעזר לי מה שאני צריך לצרך הדפוס העולה סך רב, אז אסע משם לאדס ומשם לארץ ישראל. ומעט המעות שאקבץ בדרך נסיעתי יהיה לי על הוצאות לארץ ישראל. ודברתי כל זה עם רבי יהודה אליעזר כדי שהוא יסע עמי אחר פסח לניקולאיב על הספק, אולי אסע משם לארץ ישראל.

ואני הייתי מוכן אז לנסע בסמוך לאומאן על ערב ראש חדש ניסן כדרכי בכל שנה, והיה בדעתי להתעכב באומן איזה ימים כדי להרבות שם תפלה על ציון רבנו זכרונו לברכה שיורה לי דרך האמת ויזכני לבוא לארץ ישראל. אבל בבואי לאומאן ונתעכבתי שם עד אחר שבת, אחר־כך הכרחתי לחזר לביתי וראיתי שעומדים לפני מניעות עצומות, וקשה לי לבוא לארץ ישראל בעתים הללו. ועל כן בבואי לביתי לא דברתי עוד עם רבי יהודה אליעזר מזה, כי ראיתי שלא אסע עוד אחר פסח לניקולאיב. וכן היה שנתעכבתי ולא נסעתי אחר פסח, וכל מחשבתי היתה משוטטת מאד בענין הדפוס, והייתי חושב מחשבות רבות בכל פעם איך להעמיד הדפוס. ובתוך כך הייתי חושב בכל פעם והייתי מתגעגע מאד לארץ ישראל וכל מה שעבר עלי בענין זה אי אפשר לבאר ולספר: