# ק

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/100-2/

ביום ראשון, פרשת אמר באו המשלחים מוילנא שהם מהמתנגדים הנקראים פרושים וקבל אותם הבעל הבית שלנו לביתו, והכרחנו לפנות כל החפצים שלנו מהחדר שהיו מנחים שם והעלינו כלם על העליה. וגם המשלחים הנ"ל כלם אמרו שהדרך נכון יותר לנסע לבירוט. והנה הייתי מרצה להניח לאבוד האדרוף ולשכר ספינה לבירוט, אבל העקר מה שנמנעתי מזה היה, מחמת שהספינה לבירוט לא תלך מכאן עד אחר שני שבועות, וזאת הספינה לאלכסנדריא מוכנת לילך תכף, כי אצלי היה קשה העכוב אפלו יום אחד בסטמבול כמו שנה, ועל כן הכרחתי לשאר במקחי הראשון.

אבל עדין היה לי צער גדול מחמת שאין בידי שכירות הספינה, וגם כי הוא מטעה אותנו כנזכר לעיל. והתחלתי לדבר עם רבי אברהם הנזכר לעיל באשר שאין בידינו לסלק כל הסך הנזכר לעיל, אולי יוכל לבקש הקפיטאן שימחל איזה סך מסך שלש־מאות טאליר, סוף דבר ביום שני אחר שזכינו לקבל הבילעט בא רבי אברהם ואמר שטען הרבה עם הקפיטאן ופעל אצלו שיניח מהמקח סך שלשים טאליר. והנה אנחנו הבנו האמת שהכל רמאות, ומי יודע כמה הוא נותן להקפיטאן, אבל ישבתי עצמי הרבה הרבה וראיתי שאי אפשר לי לעשות באפן אחר, רק לעשות עצמי כאינו יודע ולהאמין לדבריו. ונתתי שבח והודיה להשם יתברך שעל כל פנים ותר לי שלשים טאליר. גם ביום ראשון בא איש אחד מהוסקיע וקנה מאתנו עוד איזה ספרים באיזה סך, ובתוכם קנה ספרי רבנו זכרונו לברכה ועל ידי הותור הנזכר לעיל, ועל ידי המכירה הנזכרת לעיל זכיתי שכבר היה בידי לסלק בעד הספינה וגם לקנות צידה לדרך בצמצום קצת. וישבתי עצמי הרבה, וסמכתי עצמי על השם יתברך ונקבע בדעתי שאני מכרח לילך בספינה הזאת ששכרתי לאלכסנדריא מחמת שהולכת מיד, וגם כי ראיתי כי מאת ה' הוא כי כבר נתתי אדרוף והייתי מוכן לילך מיד אך רבי אברהם אמר שביום מחר שהוא יום שלישי נעלה על הספינה: