# קח

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/108-2/

ביום שני פרשת בהר בחקתי היה קצת רוח סערה, ואני הייתי מתפלל אז בחדרנו הקטן למטה, ורי"א היה למעלה ועסק בבשול. ונפל עליו פחד גדול מחמת שראה שהספינה נטתה על צדה מאד, עד שהיה הצד העליון של הספינה קרוב אל המים מאד, והרוח הולך וחזק והקפיטאן והמטראסין כלם עסקו בבהלה ובחפזון במשיכת החבלים ושאר התקונים הצריכים כפי הרוח הזה, ומחמת זה נפל על רי"א פחד גדול מאד. וגם אני בשעת התפלה, ולא ראיתי כל זה רק מחמת סערת הרוח נפחדתי מעט, ובפרט שידעתי שהספינה הולכת בין ההרים וסמוכה ליבשה מרב הצדדים. כי בכל הימים מיום ששי הנזכר לעיל עד היום יום רביעי הולכת הספינה תמיד בין גבולי היבשה מקף מרב הצדדים, רק במקום אחד יש כאן שער שנכנסין ויוצאין בו וכן היא יוצאת משער אל שער בכל פעם. ואלו היבשות הם מאיי הים שמצויים הרבה בים זה. על כל פנים מחמת שהלכנו בין ההרים, על כן מסכן חס ושלום יותר כשיש רוח חזקה. אבל אף על פי כן היה לבי חזק ולא נפחדתי רק מעט, אבל רי"א נבהל מאד בפחד גדול וקרא אלי בקול גדול ואמר רבי נתן אהה, אוי ואבוי וכו' התפללו וקראו אל ה'. ונתגלגל גם עלי הפחד יותר קצת, אבל אף על פי כן לא נתבהלתי כלל והתפללתי כדרכי. וכה נמשך כמה שעות גם אחר כך בעת שאמרתי תהלים אחר התפלה, חזר רי"א וקרא עלי בקול גדול ועצב אהה כי הים הולך וסוער, וכיוצא בלשונות אלה. ואז הפסקתי וסלקתי ממני טלית ותפלין. ובאמת היה באותו היום קצת סכנה אבל בחסדי ה' לא היה מזה דבר, ועברנו בשלום. גם הרוח סערה הנזכרת לעיל לא היה פונה לדרכנו, ובשביל זה היה לנו גם כן צער קצת. אבל בעזרת השם אף על פי כן סבבו את הספינה לדרכנו הנכון כדרך המלחים וה' עזרנו תהלה לאל: