# קי

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/110/

בשנת תקצ"ב נפטרה בת רבנו זכרונו לברכה הצדקת מרת שרה זכרונה לברכה מקרימינטשוק ונשא רבי איזיק בעלה את אחותה הצדקת מרת אדל תחיה תכף סמוך למיתת שרה אשתו הנ"ל, ונסענו אני ורבי נפתלי נרו יאיר יחד לקרימינטשוק והיינו שם על החתנה.

ובדרך הלוכי וחזירתי משם הייתי באומין ועסקתי בהבנין. ואז באותה השנה היא שנת תקצ"ב הנ"ל הגבהתי הבנין דהינו העמדת העמודים וכו' כנ"ל. אחר כך הגיע שנת תקצ"ג ועדין לא נגמר הבנין אפלו להתפלל, והכרחנו גם באותה השנה לשכר הדירה אצל רבי זלמן באומין.

ובתחלת שנת תקצ"ג הנ"ל בראש חדש כסלו היתה החתנה של רבי שמחה־ברוך בן רבי איזיק הנ"ל עם בת דודתו בת אדל הנ"ל שהיתה אז אשת רבי איזיק כנ"ל. והייתי גם כן על החתנה בקרימינטשוק.

וגם אז נסעתי דרך אומין בהליכה ובחזרה ועסקתי בהבנין. גם אחר כך בכל הקיץ עסקתי בהבנין והיו לי מניעות רבות מחמת ממון, והשם יתברך ברב נפלאותיו גבר חסדו עלינו עד שגמרנו הבנין של הבית המדרש בעצמו באותה השנה, וזכינו להתפלל בתוכו בראש השנה שנת תקצ"ד, והוא הפעם הראשון שזכינו להתפלל בבית המדרש שלנו. מי ימלל גבורות ה' מי יספר עצם נפלאותיו בזה. עד הנה עזרונו רחמיו ונפלאותיו אשר לא יאמן כי יספר, ברוך השם יתברך אשר עזרנו עד כה.

ועדין לא נגמר אז גמר הבית והדירה שצריכין לבנות סמוך להבית המדרש, ובאותה השנה היא שנת תקצ"ד נפטר רבי איזיק זכרונו לברכה בקרימינטשוק בימי חנכה והניח צואה, וצוה לתת לאנשי שלומנו בפרט על הבית המדרש סך רב, ונסעתי לקרימינטשוק עבור זה עם הרב דפה, ויש בזה הרבה לספר. ולא קימו הצואה ולא קבלנו שם רק כלי הקדש של כסף וסך מועט.

ובסוף אותה שנה עסק רבי נפתלי לגמר בנין הבית דירה בשבילו שהתחלתי לבנות תחת הגג של הבית המדרש ולתקן הגג. וסתר הגג הראשון ובנאו מחדש, אבל לא גמר בנין בית דירתו שבבית המדרש שלנו הנ"ל. והתפללנו פעם שניה בשנת תקצ"ה בבית המדרש אבל שאר הבנין עדין לא נגמר כנ"ל: