# קיא

> מקור: https://rabenu.app/books/yemeymoharanat/111-2/

ביום רביעי הנזכר לעיל, חזרנו והגענו סמוך לעירות שהיו שם חזקות גדולות [מבצרים חזקים] והורידו וסלקו קצת וילאות כדי שתלך הספינה לאט לאט, וגם הורידו למטה את הספינה הקטנה. והקפיטאן צוה עלי לתן לו הבילעטין שלנו, והבנתי ששמה יושבים מושלים ישמעאלים לשמר המדינה באלו החזקות, וצריכין להודיע להם כשנוסעים, ולהראות להם הבילעטין. ונסע הקפיטאן לשם אל החוף. ואחר כך באו ישמעאלים אדונים על הספינה שלנו, ואני ישבתי למטה וגם רי"א בא למטה. וראינו דרך הארבה שבחדר, שהולכים ושבים ישמעאלים בספינה שלנו ולא רצינו לעלות. אבל אחד מהם ירד אצלנו והתחיל לשאל אותנו איזה דבר ולא יכלנו להשיבו ועלה מיד. אחר כך קרא הקפיטאן אותנו לעלות למעלה, וישב שם איזה מושל ועמדנו לפניו ולא דבר לנו מאומה רק לקח הבילעטין שלנו מיד הקפיטאן וכתב תחתם כנהוג. אחר כך ירדו הישמעאלים מספינה שלנו ובתוכם היה ישראל אחד, אבל אנחנו לא הכרנו בו שהוא ישראלי, כי קשה להכיר בין ישראל לישמעאל להבדיל. אבל הוא התחיל לדבר עמנו בלשון הקדש, וקבל ידינו ואמר, שלום ויעקב הלך לדרכו (כך הם נוהגים לומר ולברך להולך בדרך), וגם אנחנו אמרנו לו שלום באהבה, ונפטרו והלכו לדרכם. אחר כך חזרו ופרשו הוילאות והלכנו לדרכנו תהלה לאל. והרוח פונה לדרכנו תהלה לאל: